 |
|
 |
||
|
||||
 |
היה ביוטיוב משתמש בשם guyal שהעלה מאות קליפים של שירים משנות השבעים והשמונים, והיום גיליתי שסגרו לו את החשבון בגלל הפרת זכויות יוצרים. הרבה מהקישורים במאמר ובדיון לא עובדים עכשיו, לצערי, אבל אולי הם עוד יחזרו. בינתיים בואו נתנחם בקישורים חדשים. במאמר קישרתי ל-Still crazy after all these years של פול סיימון, שם מנגן על הרודס ריצ'רד טי זצ"ל. אני מת על ריצ'רד טי, אז הנה עוד משהו שלו עם רודס ועם פול סיימון - One trick pony, מתוך אלבום באותו השם. לאחרונה נודע לי שפול סיימון הופיע בארץ בתחילת שנות השמונים עם ההרכב הזה בדיוק; כמה חבל שבתקופה הזו אני חשבתי ש"הגשש החיוור שרים נעמי שמר" זה המוזיקה הכי מגניבה שיש. ריצ'רד טי ניגן רודס גם ב-Just the two of us המפורסם יותר, שם הרודס יחסית בולט בפתיחה. בשיר הזה משתתף גם כלי נגינה אזוטרי למדי מהאיים הקריביים שנקרא steel pan - מעין סיר מתכת עם גבשושיות קטנות שעליהן מכים עם מקל. אפשר לראות אותו בפעולה כאן (אבל הפעם בלי ריצ'רד טי). כשרוצים להסביר לאמריקאי מה זה פנדר רודס, הרבה פעמים אומרים "כמו בפתיחה של סדרת הטלוויזיה Taxi". למיטב ידיעתי הסדרה הזו לא שודרה בארץ, אבל אפשר לשמוע רודס בסוף מנגינת הפתיחה של "בנסון"1, וגם במנגינת הפתיחה של "ספינת האהבה". הזכרתי במאמר את ג'ורג' דיוק. הנה הוא בסולו רודס תותחי, והנה הוא על וורליצר. גם אוסקר פיטרסון הגדול, מסתבר, ניגן על רודס. בחיים לא הייתי מנחש שזה הוא. לא מצאתי ביוטיוב עוד קטעים מהאלבום הזה שלו, Night Child, אבל אפשר לשמוע באמזון דגימות מכל הקטעים. גם הקטע Teenager נשמע מאד לא אופייני לו. יש במאמר קישור ל-Sheep של פינק פלויד. ב-Time היותר מפורסם (מ"הצד האפל של הירח") אין רודס, אבל יש וורליצר. קבלו את הפתיחה של הקטע בקונטקסט מפתיע - בתור מוזיקת רקע ל"דנידינה בדרכים" מהטלוויזיה הלימודית, עם שיסל בתפקיד אורח. כשהתעמקתי בפורומים של הרודס, נתקלתי במשתתף אנגלי שמכנה את עצמו goldphinga ושיודע לנגן יפה מאד בסטייל של הרבי הנקוק. יש מוזיקאי ישראלי בשם אורן לביא, שהשיר שלו Her morning elegance הצליח מאד בחו"ל, בין השאר בגלל הקליפ המקסים שלו, ויש בו רודס לכל אורכו. אחד האלבומים המגניבים ביותר שנעשו בארץ, לדעתי, הוא "אפרוחים" של דורי בן זאב. כותרת המשנה שלו היא "שירי ילדים למבוגרים", אבל אני יכול להעיד שגם ילדים מתים עליו (נו, טוב, לפחות ילדה אחת). יש ביוטיוב את כל הדיסק (כולל קטעי הדיקלום ההזויים - היה אז כנראה חומר טוב, בשנות השבעים). אלונה טוראל מנגנת רודס בכמעט כל הקטעים, לצד מיקי שביב, מאיר ישראל וחיים רומנו, והם כולם עושים דיסקו עם גרוב פנטסטי. בראיון, אלונה טוראל אמרה לי שגם לדעתה האלבום הזה הוא אחת ההקלטות הטובות ביותר שהיא השתתפה בהן. בוז למי שעשה את המסטרינג הרשלני לגירסת הדיסק, וגרם לקפיצות באזור 3:15 ב"מחרוזת אפרוחים". אפשר למצוא את הדיסק בזיל הזול בחנויות - התמורה הכי טובה שיש ל-19.90 ש"ח. הנה שיר של יעל לוי עם רודס דומיננטי: "גשם הקשב לנשים". הנה רודס נדיר, דגם מצופה עץ שמיועד לסלון. והנה הרודס הקטן ביותר בעולם - מנגנון מלא, אבל עם קליד יחיד, שיועד להדגים את דרך הפעולה של הפסנתר. לרודס קם רק חיקוי מכני אחד שהתבסס בדיוק על אותו עקרון פעולה (פטיש שמכה על קולן אי-סימטרי מול פיק-אפ) - ה-Davoli האיטלקי. כאן יש תמונות וקצת הסברים, וכאן אפשר לראות ולשמוע מישהו מנגן. אני עדיין מחפש דוגמת רודס טובה בסגנון פאנקי נוסח ג'יימס בראון, טאוור אוף פאוור וכו'. הצעות יתקבלו בשמחה. _________________ 1. נכון שהקליפ ששודר בארץ היה אחר? אני זוכר את קלייטון מהדק את העניבה, את פיט אוכל סנדביץ', ואת גרטכן נשארת תלויה על הבוידעם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(תודה על כל הקישורים). בנושא צדדי: הקליפ של אורן לביא מקסים בעיני וראוי לכל המחמאות הרבות שהוא קיבל. למרבה הצער הוא קצת מוכתם בגלל הדבר הזה, שהועלה ליוטיוב ב-2006: (מ-3:40 ואילך). מסוג המקרים הגבוליים שבין גניבה והשראה...? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''טקסי'' שודרה בארץ (למירע זכרוני, לתקופה קצרה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהיא שודרה בטלוויזיה הירדנית או הלבנונית, לא בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שצפיתי בה, ושלא צפיתי מעולם בירדן, ושבלבנון (מידל איסט) צפיתי רק בשידורי ה-NBA (וזה היה כרוך בלוגיסטיקה מיוחדת). כל אחד מהזכרונות האלו יכול להיות כוזב, אבל לגבי כל אחד מהם זה מאוד יפתיע אותי. ראייה מסייעת קלושה: משום מה כמה סינאפסות אצלי מבוזבזות על זכירת כתבה זעירה ב"לאשה"1 על מותו בטרם עת של אחד מכוכבי הסדרה (אולי זה שגילם את לאטקה, הקומיק רליף שלה); קשה לי להאמין שהיו עושים את זה אילו הסדרה לא היתה משודרת בישראל. אבל אני באמת חושב שזה היה משהו כמו עונה אחת בלבד, לא הכה שום גלים, וזכור לי כפחות מעניין מהרבה סדרות אמריקאיות אחרות מאותו זמן. אם באמריקה זה יותר זכור, אולי זו בעיה של התאמה לקהל הישראלי (של אז). 1פה יכול להיות שאני טועה, וזה היה "את"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנדי קאופמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתאים, גם מבחינת שנת הפטירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני, כאמור, לא זוכר את הסדרה הזו משודרת בארץ, אבל מצאתי עכשיו באינטרנט כמה אזכורים שלה בעברית תחת השם "מונית" (לרבות עמוד באתר "סדרות הטלוויזיה הקלאסיות"), דבר שתומך בגירסה שהיא כן שודרה בארץ. ותגידו, אני זוכר נכון שהפתיחה של "בנסון" ששודרה בארץ היתה אחרת מזו שכאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר את הפתיחה של בנסון ששודרה, אבל בזו המקושרת חסרה לי הדמות הזכורה ביותר מהסדרה (יותר מבנסון עצמו) - הקומיק רליף שלה, קלייטון אנדיקוט השלישי. יכול להיות שמדובר בהבדלי עונות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מן הסתם עונות שידור שונות. אפשר לראות ביוטיוב כמה פתיחות שונות של ''דאלאס'', ''ספינת האהבה'', ''זהו זה'' וכו', בדיוק מהסיבה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהסידרה ''בנסון'' אכן רצו כמה עונות בארץ, והפתיחה השתנתה בכל פעם. התמונות שאתה זוכר הופיעו בלפחות שתי גרסאות שונות של הפתיחה (לפחות עד כמה שהצלחתי לחלץ מזכרוני). גם מ''ספינת האהבה'' יש לי תמונות אחרות לגמרי בראש מהפתיחה. (אה כן, ותודה על כל הקישורים. פשוט תענוג.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגירת "ערוץ המוזיקה העברית" של גיא אלון ביוטיוב מכה קצת גלים. על-פי עמוד מחאה שהוקם, בעלי זכויות היוצרים תוגמלו כספית בגין הסרטונים דרך יוטיוב ואקו"ם. על-פי ynet, מנהלי NMC גרמו להסרת הסרטונים במקום להירשם לתוכנית שתכניס לחברה כסף מפרסומות בערוץ. גיא חג'ג' ב"עונג שבת" (אייטם 34), שכותב גם הוא על העניין, טוען שארכיון רשות השידור מתוחזק בצורה מזעזעת, ויש סכנה אמיתית שחומרים נדירים שנמצאים בו יתפוררו וייעלמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשבון של גיא אלון (guyal11) עדיין לא חזר לחיים, אבל בינתיים מצאתי תחליפים - מוצלחים יותר או פחות - לכמעט כל הסרטונים שנעלמו מהפרסום המקורי של המאמר. עדיין חסר תחליף לסרטון של אלונה טוראל מלווה את יגאל בשן (בשיר "ציפור קטנה בלב", או משהו אחר). אם מישהו מכיר, בבקשה שיגיד. ואם כבר בקשות, אז עוד אחת: במאמר הזכרתי את ירמי קפלן בתור אחד המוזיקאים הישראלים שהשתמשו ברודס בשנות ה-90, במסגרת התחדשות העניין בצליל שלו. אני יודע בוודאות שהוא השתמש ברודס, מכיוון ששמעתי וראיתי רודס על הבמה בהופעה שלו ב"צוותא" בסוף שנות ה-90 (הופעה שלכל אורכה ישבתי ליד אביו של ירמי קפלן, הלוא הוא שריף גודמן), אבל מכיוון שאני לא בקיא בדיסקוגרפיה שלו, לא מצאתי שיר לקשר אליו. אז שוב - אם מישהו מכיר, בבקשה שיגיד. יש מתחרה לרודס החדש! חברה קטנה בשם vintage vibe, שמזה כמה שנים טובות מתמחה בשיפוץ ובאספקת חלקי חילוף לפנדר רודס, הציגה לפני כחודש דגם של פסנתר חשמלי שלם חדש המבוסס על המנגנון של הרולד רודס. פרטים ב-vintagevibeepc.com. ב"היכל התהילה של הפסנתרים החשמליים", שהקים בחור אנגלי בשם סיימון בק, אפשר לקרוא על כמעט כל פסנתר חשמלי שנוצר אי פעם, כולל האזוטריים שבהם. כך למדתי על ה-Weltmeister Claviset, כלי מזרח גרמני משנות השישים, ועל ה-ViviTone Clavier, כלי שתוכנן בשנות השלושים ומעולם לא הבשיל לייצור המוני. הנה דגם לימודי של פנדר רודס, עם מטרונום אינטגרלי. די נדיר. הרבה מוזיקאים היום מנסים לשחזר את הסאונד המדויק של הרודס בתחילת דרכו. כשצ'יק קוראה נשאל איך בדיוק הוא השיג את הצליל באחת ההקלטות המוקדמות שלו עם מיילס דייוויס, הוא ענה: The distorted sound of the Rhodes you refer to was achieved by having bad sounding amps and no knowledge of how to use amplifiers or electric instruments. ונעבור לחלק המוזיקלי. בתגובה קודמת קישרתי לקטע שבו אוסקר פיטרסון מנגן על רודס. הנה אוסקר פיטרסון שוב, הפעם על פסנתר אקוסטי, בדואט עם ריי צ'רלס על הרודס. איזה יופי. הנה עוד קטע יפה של ריי צ'רלס עם רודס, אבל הפעם מפרידים שלושים שנה בין השירה שלו לבין הנגינה שברקע. זה קטע מאלבום שיצא בשנת 2006, ושכלל את ערוץ השירה של ריי צ'רלס מהקלטות חיות משנות השבעים, כשהליווי ברקע הוא הקלטות מודרניות של התזמורת של קאונט בייסי. ריי צ'רלס נפטר שנתיים לפני שהאלבום יצא, וקאונט בייסי עשרים שנה לפני כן. לד זפלין השתמשו בפסנתר חשמלי נדיר בשם Hohner electra-piano בהקלטות של כמה מהשירים שלהם, אבל בגלל שמדובר בכלי מסורבל במיוחד, בהופעות הם השתמשו ברודס. כך ב-Stairway to Heaven (חבל שלא רואים את הרודס), ב-No Quarter (רואים מצוין) וב-Misty Mountain Hop. את שיר הנושא של סרט המתיחות "ישראלים מצחיקים" ("הי אדוני, מה עצבני...") הלחין ושר אריאל זילבר. הנה גירסה אינסטרומנטלית של השיר, כשהמנגינה מנוגנת על רודס, בתור מוזיקת רקע למתיחה אידיוטית בדיזנגוף (?) של שנות השבעים. אנשים באמת צחקו מההומור הזה פעם? הבסיסטית והזמרת אספרנזה ספולדינג (Esperanza Spalding) הפתיעה לפני שבועיים את כולם וקטפה את פרס הגראמי בקטגוריית "האמן החדש", כשהיא מנצחת, בין השאר, את ג'סטין ביבר. היא מטאור אמיתי בשמי הג'ז היום. הנה היא בקטע עדין עם פנדר רודס (זהירות - סיכוי גבוה לפרסומת בהתחלה). תמיד כיף לשמוע שוב את סטיווי וונדר שר ומנגן על הרודס. הנה הוא בביצוע חי ל-Sir Duke. אלונה טוראל המופלאה היא הפסנתרנית שהכי מזוהה עם "הפלטינה", אבל היא לא היחידה שנגנה בקלידים בהרכב הזה. הנה גירסת ג'ז של "הפלטינה" ל"הנערה עם שיער הפשתן" של דביסי, עם יעקב ארליך על הרודס. באמצע שנות התשעים פרח באנגליה סגנון ה"אסיד ג'ז", שתרם לתחייה של צליל הרודס. הלהקה המוכרת ביותר מהזרם הזה היא כנראה ג'מירוקוואי, שהזכרתי במאמר. הנה הם בקטע נוסף עם רודס בולט, והנה שני שירים של עוד שתי להקות פחות מוכרות מהז'אנר הזה (פחות או יותר): Rush של Freak Power, ו-Brother Sister של Brand New Heavy. לא שומעים הרבה מוזיקה קלאסית על רודס, אז מזל שיש יוצאי דופן - ביצוע רהוט מאד של הסוויטה האנגלית של באך בלה מינור. פלה קוטי (Fela Kuti) היה מוזיקאי ניגרי גאון וקצת מסובב, שהמציא בשנות השישים את סגנון ה"אפרוביט". כשהוא ניגן בקלידים, זה בדרך כלל היה על כל מיני אורגנים מוזרים, אבל הנה הוא על רודס. בתגובה 192321 סיפרתי על מוזיקאי ברזילאי יוצא דופן בשם הרמטו פסקואל (Hermeto Pascoal). גם הוא ניגן על רודס. ולסיום, קטעי רודס בתפזורת: דיסקו טורקי מתחילת שנות השמונים, רוק מתקדם מספרד (יש גם קלווינט בולט), ג'ז עם השפעות אוריינטליות מפולין, New Kid in Town ו-I Can't tell you why של האיגלז, ג'ז סמבה מאורוגוואי, Minute by Minute של ה-Doobie Brothers, הרכב אול-סטאר של נגני ג'ז בקטע סלסה עם צ'יק קוריאה על הרודס (ואבישי כהן על הבס - אנחנו על המפה!), ובלוז פאנקי מהולנד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיבחתי למעלה את "אפרוחים" של דורי בן זאב (ואני עדיין עומד מאחורי השבחים). בשיר הפותח של האלבום, "דורי בן זה לא בוני אם", היו כמה מילים בפזמון שלא הצלחתי להבין, ולא מצאתי בשום מקום באינטרנט את הטקסט המלא. ובכן, ביום שבת האחרון יצא לי לשאול את דורי בן זאב את השאלה ישירות, ולקבל תשובה. לטובת התוהים העתידיים, המילים הן: "מי זה טרבולטה ומי זה אלטון ג'ון מי זו דונה סאמר ומי זה דון מקלון" (יעני שיבוש מכוון של "דון מקלין".) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'מע: בדיוק לפני שבוע סיפרתי לבתי על מעשה נורא שעשיתי בילדותי. אחותי הקטנה אהבה במיוחד את דון מקלין וציירה ציור יפה שלו כולל שמו בעברית באותיות גדולות על רקע אדום. אחיה הנבזה האריך בפנדל שחור את ה-י' ליצירת אותו אפקט בדיוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטוח, השאלה למה. (וזה אלוהום, בכלל). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |