|
||||
|
||||
בכל זאת, ניתן כאן עונש למי שלא ביצע עברה. |
|
||||
|
||||
אאל''ט הסטנדרט להריסת בתים הוא שעל התביעה להוכיח שהבית שימש או כבסיס יציאה לפיגוע או לאחסון אמל''ח או שאולי זה להיפך ודווקא על המשפחה מוטל להוכיח שלא בכל אופן יש איזה כסת''ח שזה לא ענישה קבוצתית |
|
||||
|
||||
רשלנות שמובילה לסיכון חיים היא גם עבירה. |
|
||||
|
||||
על פי המאמר של זאב סגל בהארץ, "הפסיקה הבהירה, שתנאי בל יעבור להריסת בית הוא שבני משפחת המחבל ידעו על כוונתו הזדונית". זה חמור מרשלנות. |
|
||||
|
||||
רק מה, אני לא מבין על מה מסתמך סגל. פסקי הדין דווקא אומרים במפורש שאין צורך להוכיח שבני המשפחה ידעו על כוונת הפיגוע. אולי יש הבדל בין אטימה להריסה? לא מצאתי לכך סימוכין. על כל פנים, גם לגבי חילוט רכב לא נדרשת הוכחה לידיעה של כוונת העבירה. |
|
||||
|
||||
אלו פסיקות שאינן גאות בית המשפט העליון אלא פסיקות מבישות-התקרנפות המערכת המשפטית. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מחמיר מדי עם בית המשפט. גם אם לא מסכימים עם הפרקטיקה או עם הפסיקה, נראה לי שבסך הכל היה כאן מאמץ ניכר לפעול באופן ''מידתי''. שים לב, למשל, שבני המשפחה לא ''הושלכו לרחוב'', ורק חלקים מסוימים מהבית נאטמו. |
|
||||
|
||||
על איזה בית אתה מדבר? במהלך השנים מ-67 ועד הזמן שלנו הרסו בתים שלמים. לא אטמו את החדר של המחבל בתוך הבית. |
|
||||
|
||||
אני מדבר על בית משפחת אבו דהים, כמובן. האם בטרם הכתרת את הפסיקות "מבישות" וקינחת ב"התקרנפות המערכת המשפטית" לא העלית בדעתך אפילו לקרוא אותן ברפרוף? |
|
||||
|
||||
ממש פישלתי. איך לא ידעתי שבמהלך השנים 1967 עד 2009 לא הרסו שום בית אלא אטמו רק את בית משפחת אבו דהיים. כנראה שאני זקוק לטיפול עקב הזיות. |
|
||||
|
||||
ידידיה: <נותן קישור לפסיקות הנוגעות לאבו דהים> איציק: אלו פסיקות מבישות וגו'. ידידיה: הפסיקות האלו לא כל כך מבישות, נעשה מאמץ לשמור על מידתיות. איציק: היו פסיקות אחרות פעם. אני לא פסיכיאטר ולא יכול לעזור לך בנוגע להזיות. נראה לי שהיכולת שלך לעקוב אחר דיון היא חלשה באופן יוצא דופן. |
|
||||
|
||||
בדרך כלל מעמידים את העבריין לדין לפני שעונשים אותו. |
|
||||
|
||||
צודק. למה בכלל אני מגן על החוק המטופש הזה? אני מתנגד למעצר מנהלי למכוניות שנהג בהן אדם שיכור. |
|
||||
|
||||
אגב, מה לגבי חילוט מנהלי של רשיון הנהיגה לשלושים יום ע"י קצין משטרה - בטרם משפט? |
|
||||
|
||||
יש לי רתיעה מפעולות כאלו, ומצד שני אני יכול להבין אותן. אני חושב שיש פה מידתיות סבירה כדי להגן על הציבור מפני נהגים מסוכנים. |
|
||||
|
||||
נו, זה בדיוק מה שאמרו השופטים לגבי אטימת קומות מסוימות בבית המחבל. |
|
||||
|
||||
ואפילו ''נהגים'' זה במקום, בהתחשב בזה שאחד המקרים שבאו לפני בית המשפט היה של המחבל נוהג הדחפור. |
|
||||
|
||||
איך בדיוק אטימתו של ביתו של מחבל מגנה על הציבור מפני המחבל הזה? שלילה מנהלית אינה מידתית משום שהיא גורם מרתיע, אלא היא מידתית משום שהיא מבטיחה שאותו אדם לא יוכל לחזור לנהוג, וזאת מבלי לשלול את חירותו. אבל המחבל שאת ביתו אוטמים נמצא בידי ישראל (או כבר מת), ואטימת ביתו משמשת, לפיכך, כענישה למען יראו ויראו, ולא כדי למנוע סיכון חיי אדם נוספים על ידי מי שעבר את העבירה. |
|
||||
|
||||
כן, התבלבלתי בין שלילת הרישיון לבין החרמת הרכב שדנו בה למעלה. אולי השלילה המנהלית דומה במובן מסוים למעצר מינהלי. |
|
||||
|
||||
רק שמעצר מנהלי לא דורש שיתבצע פשע מסויים, אפילו לכאורה. מספיק חשש שאולי מישהו ירצה בעתיד לעשות משהו שדומה לפשע כדי שיוכלו להכניס אותו למעצר מנהלי. זה דומה לרעיון ששוטרי תנועה יוכלו להכנס לפאבים ולשלול רשיון לכל מי ששותה ויש לו מפתחות של מכונית בכיס. |
|
||||
|
||||
תחליט: או שמדובר בעונש על פשע, או שמדובר במסוכנות. אם זהו עונש, אז גם שלילת רישיון וגם מעצר מנהלי צריכים לבוא אחרי משפט. אם זו דרך להתגונן מסכנה פוטנציאלית, אז אין צורך שיתבצע פשע או פשע לכאורה. להלכה, שתי הסנקציות הללו מוטלות כהתגוננות. בפועל, שלילת רישיון כנראה משמשת כעונש, אם נקבל את דברי תשע נשמות. לגבי מעצר מנהלי, עוד לא ראיתי סתירה לעמדת מערכת המשפט הרשמית. ההתרשמות שלי היא שהוכחת ה"מסוכנות" הנדרשת לצורך מעצר מנהלי גבוהה מזו הנדרשת לשלילת הרישיון (למשל, עצור מנהלי יש להביא לפני שופט בתוך 48 שעות, ככל שידיעתי מגעת). |
|
||||
|
||||
רואים שאתה לא מתנדב משא"ז-תנועה. שלילה מנהלית לא "מבטיחה" שום דבר לציבור, כי רוב הנשללים ממשיכים לנהוג. חוץ מזה, נניח שנסעתי ברמזור אדום ולקחו לי את הרשיון לשלושים יום. המשפט הוא אחרי שלושה חודשים - אז מה, במשך החודשיים שבין לבין אני לא נהג מסוכן? הרעיון בשלילה המנהלית אינו מניעת המסוכנות של הנהג אלא יצירת הרתעה באמצעות ענישה מיידית, בלי בג"ץ ובצלם. |
|
||||
|
||||
אז בוא אני אגיד לך מה אני אני חושב (כאילו ששאלת). אני חושב שחוקי התעבורה שונית מהותית בגישה שלהם מהחוק הפלילי הרגיל. הם מטילים אחריות כבדה על הנהג, מראש, והם דומים יותר לחוקים מנהליים באופיים, כמו נגיד חוקי מסחר בנירות־ערך או חוק צבאי לחיילים או אולי גם המערכת המשפטית הפנימית של עובדי־המדינה. בכל אלה מצפים ממך לא רק לא לעבור על החוק, אלא להקפיד באופן יזום על רמה גבוהה של יושרה ואחריות, ואתה עלול לקבל סנקציות חמורות לא רק על מעשים שנעשו בזדון אלא גם על טעויות שכל אדם יכול לעשות ועל דברים שאפילו לא יכולת באמת לדעת אלא היית צריך לנחש או לברר. הן קצת לא דמוקרטיות באופיין, במובן הזה, ואולי זה קצת הכרחי, כי בכולן אתה לא רק אדם שעוסק בענייניו אלא בורג קטן אבל קריטי במערכת. לא רוצה אחריות וסנקציות של בורג במערכת? סע באוטובוס. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |