בתשובה לג'וד, 21/01/11 17:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עיקר שכחתי. לגבי תקרית הדחיפות עם עראפאת, את לגמרי מתעלמת מן הדבר המרכזי. אולי זה באשמת ההתקשקשות שלי, אבל מה שהיה לנו כאן הוא אדם הדוחף בכוח אדם מבוגר ממנו למקום שאינו רוצה להיות בו. אני מאמין לך שברק רצה לכבד את עראפאת. בפועל הוא פשוט רמס את כבודו לעיני המצלמות. מי לא היה נכשל בכך? כל מי שלא עושה לעצמו מנהג לדחוף אנשים מבוגרים. וכאן המקום להזכיר את מאמרו של רוזנבלום בארץ. בדחיפות האלו יש משהו נערי המסרב להתבגר ויותר מכך לכבד את מי שמבוגר ממך. הדחיפות האלו הם משהו המקובל בין בני נוער, חיילים או שחקני כדורגל, לא בין אנשים מבוגרים ובפרט לא בין אלו המשחקים את המשחק של המבוגר האחראי ואב המשפחה. תארי לעצמך את מלכת אנגליה דוחפת את בר רפאלי לעבר הכניסה. אני לא הייתי נותן ניקוד גבוה, להתנהגותו של רבין על מדשאות הבית הלבן, אבל התנהגותו לא היתה חריגה ולכל הפחות היתה אותנטית. לכן היא זיכתה אותו בכמה נקודות אצל מי שהזדהה איתה וכל האחרים יכלו בקלות לעבור לסדר היום. הדחיפות של ברק היו חריגות וגרוע מזה הן לא היו אותנטיות. אף אחד לא חשב לאחר הארוע שברק מכבד את עראפאת. גם לאחר כל כך הרבה שנים אנו לא ממש בטוחים במה שקרה מאחורי דלתות סגורות בקמפ דייויד. את האימאג' של ארוע הדחיפות אי אפשר לשכוח ואי אפשר לטשטש. הרצח של יורש העצר פרנץ-פרדיננד בסרייבו לא גרם לפרוץ מלה"ע הראשונה, אבל הוא בהחלט היטיב לסמל את חבית חומר הנפץ שכל זיק בבלקנים יכל להבעיר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש בדיוק שתי אפשרויות בשניה המסוימת הזו: או שהם שניהם מתים להתנפל זה על צוורו של זה ולהרוג אחד את מישנהו. וזו האופציה בה אני נותן להם קרדיט ומנסה לראות בהם אנשים. או שהם באמת נהנים מהחיים ומהלצת השלטון, זה בחברתו של מרצח זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת שלי לארוע היא: "מה שלא הולך בכוח הולך בעוד יותר כוח" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי קשר לברק ואישיותו, רציתי להציע שאולי תיעזר בלינק מתגובה 562511, ותוכל לראות את האירוע הקטן ש(כנראה) טורד את מנוחתך ושאתה קורא לו "תקרית הדחיפות", כפי שהיה במציאות - הלצה קצרצרה שנמשכה דקה או פחות, ושבמקרה התחיל אותה דווקא ערפאת. אין טעם לייחס להלצה הזו שום חשיבות, שום משמעות ושום מקורות/השלכות מעמיקים - פסיכולוגיים, אנתרופולוגיים או פוליטיים, להוציא דבר אחד: העניין הצחיק כמה צופי טלויזיה, זה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מומחה כמו גבריאל רעם היה עושה מטעמים פסיכולוגיים מסצינה כזו (ואולי עשה פעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה לא רואה בקליפ שברק משתמש בכח רב כדי לדחוף את ערפאת פנימה? האם אתה לא רואה שההבעות המחויכות הן עבור המצלמות? כמו שני ילדי גן שרואים שהגננת מסתכלת אז הם אומרים : לא, זה בצחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מציע לי לנסות הלצה קצרצרה מעין זו עם אדון רוזנשטיין או מר דומראני? אני בטוח שיש לא מעט צופי טלביזיה שהתוצאה במקרה כזה תעלה בהם חיוך קל. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |