|
||||
|
||||
להיפך. גופן טקסט רץ צריך להיות כל-כולו קריא ומתאים לטקסט רץ, והיצירתיות - את זה תכניס בכריכה. תן דעתך לסדרת "עם הספר" של ידיעות. שמחתי כשיצאה, וחיכיתי שיצא ספר שאין לי אותו בספריה (ובגרסא יותר רצינית). כשיצא "אגדות הזוהר", קניתי. לא פתחתי אותו בחנות (טפשי, אני יודעת). בבית גיליתי שמסיבה כלשהי1, הספר הודפס עם פונט כותרות בתור פונט טקסט רץ. בלתי קריא לאורך זמן, מציק ומעייף את העין. 1 מעצב על סמים? דב אייכנולד, מנכ"ל ידיעות אחרונות, נימק ש"התייעצנו עם בעלי מקצוע שבחרו בפונט, מתוך הנחה שהוא מתאים לבני נוער שמורגלים בקריאה על מחשב". ובכן - טפשי. א. בני נוער אינם סך כל קוראי הסידרה. ב. כשהקריאה על מסך החלה להתפשט, רוב רובם של הקוראים היו מורגלים בקריאת טקסט מודפס, בספרים ובעיתונים. ובכ"ז - הפונט המועדף על מסך הוא סנס-סריפי (אריאל, למשל), בעוד שהפונט המועדף לדפוס טקסט רץ הוא סריפי. |
|
||||
|
||||
הגבתי בעניין זה בתגובה מפורטת ל דובי קננסיגר (?). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |