בתשובה לאור, 09/02/02 17:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כאשר כתבתי על תרבות דומיננטית ותרבות נשלטת, הכוונה לא היתה בהכרח לקוריקולום. התרבות הבית-ספרית באה לידי ביטוי בצורה בה ביה"ס מנוהל, באופן בו פונים המורים אל הילדים, בציפיות מובנות לתגובות הילדים לגירויים שהמורים מפנים כלפיהם, לציפיות של התנהגות וציות בכתה. דוגמאות טובות נותנת ליסה דלפיט בספרה "Other People's Children", בו היא מתארת כיצד הנורמות הלינגוויסטיות השונות בקרב שחורים בארה"ב פוגעות ביכלתם בביה"ס. אחת הדוגמאות מהספר - כאשר מורה שואלת ילד לבן האם הוא ירצה בבקשה לקרוא את שעורי הבית, ברור לו כי ה"בקשה" היא בעצם ציווי. לעומת זאת, ילד שחור לא יבין כי המורה נוקטת בלשון ציווי. הוא רגיל למבנה השפה של משפחתו, בו "קרא את שעורי הבית" הוא ציווי, בעוד "האם תרצה" הוא הצעה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נורמה לשונית שונה או נורמות התנהגות אחרות הן דבר שנלמד די מהר, בעיקר אצל ילדים. את מתארת דוגמא אחת קטנה שאינה מעולמנו שלנו, כלומר בעניין מזרחים ואשכנזים. קחי בחשבון שלימודים לא מתחילים ממש לפני הבגרות. יש לתלמידים מן התרבות ה"מדוכאת" שנים רבות כדי להפנים את הנורמות הבית ספריות לפני שהדבר יתבטא בחוסר יכולת לעבור בחינת בגרות. אני עדיין איתן בדעתי שההבדלים אינם כה רבים ואינם כה משמעותיים. לדעתי אין שום "כפייה אשכנזית", שום "דיכוי ספרדי". חוץ מזה, נגיד, רק נגיד, שהמנטליות הלא אשכנזית היא נגד השכלה, אז לא עדיף להילחם בה ולבטל אותה? איך בדיוק תתני לגיטימציה לכל מנטליות שאינה השכלתית? ישנם גם דברים חיוביים בתהליך שאת מבקרת. אבל בכל מקרה, עוד לא ראיתי הורה שימנע מילדו ללמוד. להיפך, ראיתי אימהות בעלות לשון עילגת והשכלה לקויה מכריחות, בצעקות של עברית קלוקלת, את ילדיהן ללמוד. מה שכן, וזה אולי גורם מרכזי: ילד שלא רואה את הוריו לומדים, לא יראה בהשכלה דבר שראוי להשיגו ולהעריכו, בדרך כלל לפחות. זה לדעתי שורש הבעיה: השכלה מולידה השכלה ובורות מולידה בורות. "מולידה" פשוטו כמשמעו. הורים קוראים ומשכילים דוחפים את ילידיהם לכך וההיפך. היות שהשכלה קשורה ישירות במעמד כלכלי ומעמד כלכלי קשור בארצנו הרבה פעמים למוצא העדתי נוצרת המשוואה הפשוטה: מזרחי-עני-לא משכיל-מוריש חוסר השכלה-עוני. התהליך הזה תואם את ציר הזמן: המזרחיים הגיעו לתוך העוני ומשם הדרך כבר סלולה. לפעמים גם קשה להפר את המשוואה: גם אם מזרחי שמקורו בעוני עולה לעושר רב, עדיין לא תמיד ירכוש גם השכלה ולכן יתקשה להורישה הלאה. סילחו לי על דברי הבלתי מבוססים, אלו הן השערות בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, התיאורטיקנים של השוני טוענים שהמנטליות אינה נגד השכלה, אלא נגד התרבות הדומיננטית, וכשהתרבות הדומיננטית מתאפיינת במנטליות פרו-השכלתית (ברוב המקרים), הרי שההיפך הוא מנטליות אנטי-השכלתית. מכאן שהלגיטימציה לא ניתנת לתרבות של חוסר השכלה, אלא לתרבות שבאה להתמרד נגד תרבות אחרת. קואופטציה של ילדי התרבות הזו לתוך המסגרת הבית-ספרית היא-היא המלחמה. לו היתה לגיטימציה לתרבות של חוסר השכלה, ולא מלחמה בה, הרי שלאף אחד לא היה אכפת מפערי ההשכלה. המצב הנוכחי מראה על נסיון ללחום. בנוגע להשערותיך הבלתי מבוססות, דווקא קלעת יפה: "המזרחיים הגיעו לתוך העוני ומשם הדרך כבר סלולה". ובנוגע לעליה לעושר רב - גם פה קלעת, וזוהי מהות הנובורישיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי לא תינתן לגיטימציה לחוסר השכלה בארצנו ולכן המאבק הוא הכרחי ובלתי נמנע. המיעוט הנשלט ימרוד בכל מקרה, השליט ינסה לדכא בכל מקרה, והתוצאות תהיינה עגומות. עם זאת, הדברים כן משתפרים. היום כבר לא מדובר על אנשים שלא יודעים לקרוא בדרך כלל אלא על אלו שלא סיימו בגרות או אוניברסיטה. מאידך, רמת השהכלה עולה ובורחת מן הרודפים אחריה. אני גם לא בטוח כל כך לגבי המרד. אני לא חושב שתלמידי בית הספר מודעים לעניין. אם ילד מגיע מבית חסר השכלה ולכן לא אוהב ללמוד לא נראה שיעשה זאת מתוך מרד אלא מאותן סיבות שהוא לא יאכל ארטיק מהריצפה: הוא פשוט לא אוהב. הפתרון צריך להיות כפי שנוהגים עם ילדים: לגרום להם לאהוב או להכריח. פשוט מאוד. נראה לי שתוכנית מקיפה ואינטנסיבית החל מגיל הגן לצימצום פערי השכלה והקניית אהבה להשכלה יכולה לשפר את המצב. אולי עדיף קודם להקנות גישה ורק אחר כך השכלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |