![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
היה גם לחם שחור, ולחם חי. לחם חי כמו פעם שיווקו עד לפני שנה-שנתיים, שאז החליטו להחליף את הנוסחא או משהו, כי הטעם השתנה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
יופי, אני יודעת (נתתי דוגמא רטורית), אבל כ-ל שלושת הסוגים היו באותה רמה בינונית. לא היו פוקצ'ות, באגטים, לחמי שאור, לחמי דגנים מעורבים או בכלל דגנים מלאים (השחור האחיד לא מלא), לחמניות אישיות כנ"ל ועוד עשרות תת-סוגים שיש היום בכל סופר או במאפיות גורמה (או לצורך העניין, שאנשים מכירים ויודעים להכין בבית). היתה גם פיצה בשנות השבעים - את באמת רוצה להשוות בין רימיני לטוני וספה? |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אכן השפע הזה לא היה. אם כי - פיתות היו, לחמניות גם (שוקו ולחמניה בקייטנה, זוכרת?), בגטים אני זוכרת מילדותי, והלחם החי, היה עשוי מחיטה מלאה. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
"מילדותך" = 10 שנים אחרי ילדותי. זו לא אותה תקופה. אני לא זוכרת בגטים בשנות השבעים המוקדמות. זוכרת חצי לחם במכולת בהקפה, ושוקו בבקבוקי זכוכית אישיים (רק אח"כ נכנסו השקיות האישיות מפלסטיק). | ![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הממ. כן. אני מקפידה לשכוח שיש לך איזה עשור עלי. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |