 |
לא יכולת למצוא שיר פחות מאוס בשביל להדגים אתו את הצליל? :-)
זו גיטרה חשמלית, ללא ספק, מן הסתם מהסוג שנקרא hollow body - כלומר גיטרה חשמלית חלולה, עם תיבת תהודה אמיתית, שמצויידת בפיק-אפים של גיטרה חשמלית רגילה. הנה ג'ורג' בנסון מנגן את breezin בהופעה עם גיטרה כזו ועם צליל דומה. יש גם שני קלידנים, כל אחד גם עם פנדר רודס וגם עם קלווינט.
הצליל הזה פרח הרבה לפני שנות השמונים. השורשים שלו הם בשנות החמישים והשישים, ואולי אפילו לפני כן, אצל גיטריסטים כמו ג'ו פאס, טל פארלו, ברני קאסל, וכמובן ווס מונטגומרי האחד והיחיד. מונטגומרי הוא גם זה שהמציא, או לפחות פרסם, את טכניקת הנגינה בגיטרה באוקטבות מקבילות (שמופיע בסולו של "הלו" שקישרת אליו ב-3:02). הנה הוא מבצע את Eleanor Rigby של הביטלס מההתחלה עד הסוף בטכניקה הזאת; ביצוע די צ'יזי, אבל ממחיש יפה את הצליל שמתקבל ממנה.
עוד קטע עם הצליל ששאלת עליו הוא It doesn't matter של ספיירו ג'יירה (הזכרתי אותו פעם בתגובה 197981). הצלילים הראשונים של הקטע הזה היו פעם האות של אחת מתוכניות הבוקר ברדיו, אבל אני לא בטוח איזו. מישהו זוכר?
את התשובה לחידה אחשוף בהמשך היום, אם היא לא תיפתר עד אז. האמת, אני מופתע שעוד לא פתרו אותה - ברור לי שאפופידס, ברקת ואלון מכירים היטב את השיר, ומן הסתם גם אתה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש