|
אני צריך לחשוב קצת אני צריך לחשוב קצת על מה שאתה אומר, אבל בשליפה יש לי שתי הערות: א. כבר קודם לא הבנתי מה עניין מהויות לכאן. אנו בפרוש עוסקים כאן בשאלת של זהויות. אני לא רואה בזהותו של אדם שום דבר שאפשר לאפיין אותו כמהות. בשאלת הזהות מעורבת כמעט תמיד ,מידה רבה או מעטה, של בחירה, כך שקשה לי לראות בזהותו של אדם משהו נתון ובלתי ניתן לשינוי דוגמת חפץ או מחלה.
ב. לא ניסיתי לטעון שהלאום הערבי הוא "מהותי" או בלתי ניתן לתיקון או משהו כזה. זו זהות מסוג מסויים אשר יכולה להיות שונה ונבדלת מזהויות אחרות (בפרט הזהויות הלאומיות המודרניות של המערב). ניסיתי לטעון ולומר שהזהות הערבית שונה מזהויות לאומיות אחרות (בדיוק כפי שהזהות היהודית היא חסרת דרכון כך גם ההזהות הערבית). העובדה שהזהות הערבית שונה מהזהות הצרפתית אינה הופכת אותה למחלה או לשולחן.
ג.הבעיה היא שאינירואה במהלכים המדוברים אלימות או תחבולה. כאשר ממשלת צ'כוסלובקיה המתפרקת דרשה מאזרחיה לבחור בין אזרחות צ'כית לסלובקית, אתה היית מתאר זאת כתחבולה דוקא? אני גם מציע שנרד אל קרקע המציאות ולא נראה באזרחות הישראלית מציאה כל כך גדולה. נכון שעדיף להחזיק דרכון של ישראל מאשר דרכון של סודן או בנגלה דש. מצד שני דרכון שוויצרי או אירי עדיף אפילו יותר. האם ההתנגדות האינסטינקטיבית שלך לכל תהליך בו ערביי 48 יאלצו לקחת דרכונים פלשתינאים אינה נובעת מדעה קדומה המניחה מראש כי דרכון פלשתינאי בהכרח יהיה יותר קרוב לסודני מאשר לשוויצרי? אני לא בטוח שזו אמת בלתי נמנעת. ההיסטוריה מלמדת אותנו שדברים מוזרים ומפתיעים קורים לעיתים די מזומנות. תסריט בו פועלי בניין ישראלים יחמקו מעבר לגדר טובה או רעה כדי לחטוף יום עבודה במדינת פלשתין העוטה שלמת בטון ומלט, הוא תחזית הנראית כרגע די פנטסטית, אבל אני מציע לא לפסול אותה על הסף. האם אין סבירות מסויימת לכך שערביי 48 ירגישו טוב יותר בקרב אחיהם לאומה ולדת, מאשר בקרב אלדד, בן ארי וליברמן? (לעיתים מתגנב לליבי החשש שזה יכול להיות נכון גם עבורי).
|
|