|
||||
|
||||
קודם כל מי אמר שהטלת קוביה היא מאורע אקראי, היא תלויה בכוחות בזווית היד שאתה מטיל וזה הכל "בחירה" שלך אפשר לומר, בתוספת אולי גורמים מהסביבה שגם הם לא בהכרח אקראיים, זה שאתה לא יודע איך הם ישפיעו על ההטלה במדויק לא אומר שהם אקראיים אבל במקרה זה הם גם בדר"כ זניחים להשפעה על התוצאה שתקבל.. אפשר למדל הטלת קוביה כמאורע אקראי כמו שאפשר למדל עוד הרבה דברים אחרים ע"י מודלים הסתברותיים אבל זה לא אומר שהם אקראיים בהכרח (למשל מידול מספר האנשים שבאים לתחנת האוטובוס כל יום, ברור שזהו דבר לא אקראי כי כל אדם יודע אם הוא בא או לא בא לתחנת האוטובוס כל יום, ואם משהו קורה לו בדרך זה גם לא בהכרח דבר אקראי אם כי תלוי בגורמים סביבתים כמו ששרשרת אירועים וכדומה..) העניין הוא לפי דעתי יותר לגבי ההגדרה של מה זה בעצם דבר אקראי, והאם יש בכלל דבר שהוא אקראי לחלוטין? בחירה של אדם ניתנת למידול ע"י מודלים הסתברותיים - זה לא אומר שהיא אקראית בהכרח למשל.. |
|
||||
|
||||
בפועל היא אקראית. אם אתן לך קוביה. אתה בוחר מספר ומהמר שהוא יצא. אני מהמר שהוא לא יצא. אתה זורק את הקוביה. אנחנו משחקים מספר מוגבל מראש, אבל גדול מספיק של סיבובים. אם הקוביה הוגנת, רק יחס של 1:5 בינינו יהיה הוגן. אם יש לך יכולת לחזות את התוצאה, תוכל להסכים גם ליחס פחות טוב. האם יש לך יכולת מספיק טובה של הטלת הקוביה כדי שיחס של 1:4 יהיה רווחי עבורך? אם אף אחד מהמשתתפים לא יכול לחזות את זה בפועל בזמן המשחק, יש לנו משהו שהוא בפועל אקראי. שוק המניות הוא דוגמה טובה למשהו שנראה במבט ראשון אקראי אבל המון אנשים מנסים למצוא לו מודלים טובים יותר (השמועה אומרת שאפשר להרוויח מזה כסף). בדומה לשוק המניות: אפשר להרוויח הרבה כסף מחיזוי תנועתן של קוביות. אבל זה לא מקצוע נפוץ במיוחד. יותר מקובל להסתייע בקוביות מיוחדות שנועדו להקל על חיזוי תנועתן. כמובן שהתגובה הזו לא תהיה שלמה ללא הפניה למאמר שעוסק במשחקי קוביה (לפחות לפי שמו). |
|
||||
|
||||
אוף, בעצם יש מאמר שקשור יותר לנושא: כיצד מגרילים מספרים במחשב. הוא מתייחס למושג המספר האקראיות. בכל מקרה: יש אקראיות. ביטים אקראיים לחלוטין הם משאב יקר וחיוני במחשב. |
|
||||
|
||||
המאמר שקישרת כמעט ולא דן באקראיות אמתית ואם נצטט ''מבחינה פיזיקלית ופילוסופית, הדיון בשאלת האקראיות הוא עמוק ומעניין. למיטב הבנתי את תורת הקוונטים, משתמע ממנה שיש תהליכים בטבע שהם אקראיים באמת ובתמים - לא ניתן לקבוע בודאות מוחלטת מה תהיה תוצאת הסיום שלהם גם אם ידוע המצב ההתחלתי. מכיוון שאיני מבין בפיזיקה או בפילוסופיה, לא אכנס לדיון בנושאים הללו - אסתפק בדיון על מחשבים, שהם, כאמור, דטרמיניסטיים.'' אם כבר ניתן לראות ממנו שחוסר יכולת לתת מודל דטרמיניסטי לא גורר בהכרח שהעולם אקראי. |
|
||||
|
||||
יש ביטים אקראיים מספיק לצרכי פרוטוקולי הצפנה והזדהות. הרבה דברים בעולם היום מסתמכים על כך שהאקראיות הזו מספיק טובה. הדגמתי את זה בפשטות בדוגמה עם הקוביה. אם אתה טוען שהקוביה אינה אקראית, כל מה שאתה צריך לעשות הוא להדגים איך אתה חוזה את תוצאותיה בדיוק גדול יותר מהתוחלת האקראית. |
|
||||
|
||||
אני אחזור על מה שניצן אמר: זה שהמודל הכי טוב שלך הוא הסתברותי לא גורר שהעולם הסתברותי . מחשבים הם יצורים דטרמיניסטיים (כפי שציטטתי מהמאמר שהבאת), גם קובייה אם תזרוק אותה בדיוק באותו אופן תקבל אותה תוצאה כך שהאקראיות לא נובעת לא מהמחשב ולא מהקובייה. אם אתה רוצה להגיד שיש אקראיות אתה צריך להסביר מאיפה היא מגיעה. |
|
||||
|
||||
המודל שלך בראש למחשב הוא דטרמיניסטי. מימושו אינו בהכרח דטרמיניסטי. הוא מקבל קלט אנלוגי ממספר מקורות חיצוניים. יש הרבה מקורות אנלוגיים. חלקם מספיק אקראיים. הזמן שבן הקשות מקשים או הזזות עכבר (יצרת פעם מפתח PGP?), הפרשי הזמנים בין קריאות מהדיסק, ועוד. ר' גם Entropy (computing) [Wikipedia]. יכול להיות שהם דטרמיניסטיים. יכול להיות שהם לא (יכול להיות שביט אחד או שניים מושפעים מתוצאים קוונטיים. ואחד הדברים היפים הוא שמערבבים את הביטים שבקלט טוב). אבל די ברור שמאוד מסובך, אם בכלל אפשר, לחזות אותם. |
|
||||
|
||||
"גם קובייה אם תזרוק אותה בדיוק באותו אופן תקבל אותה תוצאה" אתה מוכן לשים על זה כסף? |
|
||||
|
||||
אבל אני חייב להזהיר אותך, יש לי לינק. "You can, in principle, predict the outcome of a classically random event (eg if you knew the moment of inertia of the dice, the initial torque applied on the dice, any wind/movement of air on the dice, the coefficient of restitution of the dice and table it bounces on as a function of the speed at which the dice hits the table and the angle at which it strikes etc"
|
|
||||
|
||||
ההימור הוא פשוט. קח קוביה רגילה וזרוק אותה 1000 פעמים "באותו אופן". אם תצליח לקבל את אותה תוצאה ב-800 מתוך אותן פעמים אני אתן לך 1,000 שקל. במידה והבלתי סביר יקרה, ולא תצליח לשחזר את אותה תוצאה יותר מ-800 פעמים אתה תשלם לי 10,000 שקל. איך זה? אל תאמין לכל מה שאתה קורא ברשת. |
|
||||
|
||||
רוצה לומר שאין זרוע מכנית מדויקת מספיק להטיל קוביה כך שלאחר n>1 גלגולים היא תמיד תראה את אותה פאה? |
|
||||
|
||||
זה נראה כמו פרויקט הנדסי חמוד לסטודנטים. בונים מין מקפצה אלקטרומגנטית, עם מסגרת לקבע את מקום הקוביה ההתחלתי, פעמון ואקום, וגם מצלמה לצילומים בקצב גבוה כדי לנתח את התנועה. עבור כיול המקפצה אפשר אולי משהו בכיוון של הטכניקות שמשמשות לאופטיקה אדפטיבית. בשלב ראשון הייתי מתחיל ממטבע. |
|
||||
|
||||
בשלב הראשון הייתי מתחיל עם קוביה ורבע גלגול בלבד, ומוסיף כל פעם רבע גלגול ומכייל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |