|
||||
|
||||
על פי כתבתו של יואב יצחק במעריב, המשטרה חרגה מהאישורים שניתנו לה, ובין כה וכה האישורים הללו תמוהים - על-פי חוק האזנות הסתר, צווי בית משפט להאזנת סתר אפשר לקבל עבור חשד לעבירות שדינן 3 שנים ומעלה. ליברמן נחשד בעבירה על חוק מימון מפלגות, שדינה שנת מאסר אחת. כמו כן, המשטרה תימללה שיחות רבות שבבירור לא נגעו לעניין החקירה, דבר שגם הוא עבירה על החוק - למעשה, מדובר בפגיעה חדה בפרטיות, כולל פריצת חסיון עו"ד-לקוח, המעוגן בחוק. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון, החשיפה של יואב יצחק מוקדמת לפרסום של חנה קים, שטוענת שאחרי שהדברים נבדקו הם נמצאו חוקיים (קרי, על פי צווים של בית-המשפט). יואב יצחק עצמו מתנסח באופן פתלתל: עשו "תרשומות" או "שרטוטים" משיחות שאסור היה לתמלל. נניח שיש שיחה לא רלוונטית, ואני כותב בלוגים של ההאזנות "10:34, שיחה פרטית ביבי - שרה" האם זה כבר מספיק בתור "תרשומת" או "שרטוט"? הטקסט של יצחק מאוד לקוני בנקודה הזו, ויש לי תחושה שאחוזי הניפוח שם גבוהים מאוד. יצחק טוען שהוא מנוע מלחשוף, אבל מדוע בעצם? יתנו רוחמה אברהם וליברמן את אישורם, והחומר ייחשף. האם נעשתה פניה אליהם? מה יש להסתיר? חסיון עו"ד-לקוח:ניתן להאזין לשיחה עם עו"ד באישור מתאים של בית-המשפט. ברור שאם לא נתקבל אישור כזה, מי שתמלל הוא עבריין וכו'. חוק מימון מפלגות: אני ידעתי שמדובר בחשדות לקשרים עם המאפיה, קשרים שמתבטאים בעבירות חמורות בהרבה (מרמה והפרת אמונים, קבלת שוחד, וכדומה). אבל אם הפרקליטות לא יכולה להציג את האישורים שקיבלה להאזנות, אני בפירוש אחשוב שצריך לחקור את זה ביסודיות. ואני מאוד תומך בבדיקה עקרונית של מבקר המדינה. עבריינות צווארון לבן ועבריינות של פוליטיקאים מחדדת אצלנו את השמירה על זכויות נאשמים, משום שהיא משדדת את המערכת. זו תוצאה טובה, לצד עשיית הצדק (ואף לצד כשלון בכך). |
|
||||
|
||||
I don't quite understand. Binyamin Netaniyahu was suspected, you claim, within the Election campaign for connections with the Mafia?
Besides , it seems like you delegitimize people that were heavily assaulted in the middst of the elections with no clear claims on your side but an effort to mask clear offences. There is no symmetry between the offend and the offended, and cannot be, inspite of your hints that attempt to disregard the obvious |
|
||||
|
||||
המדובר הוא בכל מקרה בחשדות נגד ליברמן, לא נגד נתניהו. ההאזנה לנתניהו נועדה לסייע לחקירה, ולא בגלל שנתניהו היה הוא-עצמו נושאה. |
|
||||
|
||||
אם מדובר בחשדות נגד ליברמן, מדוע ההאזנה הצמודה, וכנראה הטורדנית, לראש הממשלה נתניהו? דומה שהן העיתוי (בעיצומה של מערכת בחירות) והן ה"נימוק" הקלוש והבלתי קביל, מבליטים כאן את קיומה של הכוונה הפלילית (לפגוע בבחירות דמוקרטיות) בנוסף למעשה עצמו. |
|
||||
|
||||
בנוסף, אם החשדות, כנטען, הם כנגד ליברמן על קיום מגעים עם צד שלישי שהינם גורמי פשע, ואין חשדות כאלה כנגד ראש הממשלה העסוק במסע הבחירות, מדוע לקיים האזנה צמודה כלפיו? והרי בדיעבד יודעים אנו שדווקא הצד השני קיים לכאורא מגעים כאלה, הן עם גורמי מימון שחלקם ידועים, (כגון גורמים בחו"ל) וחלקם האחר עשוי להיות בעייתי (נאמר למשל, גורמי סחר מפוקפקים הקשורים עם הרשות או מדינות כסוריה, בתוקף אינטרס לאומני של גורמים כאלה). ובנוסף, הועסקו מסיבית קבלני משנה, שאינם בהכרח טלית שכולה תכלת מבחינת שייכותם לעולם הפשע, לקנייה סיטונית של קולות. עשויה בנסיבות כאלה להתקבל התמונה שגורמים אפשריים בצד השני מנסים ליצור סימטריה מדומה בין מעשים חתרניים, פוגעניים והרסניים שננקטו על ידם, יתכן שבקנה מידה נרחב הרבה מהידוע כרגע, לבין פעולות יריביהם בבחירות. |
|
||||
|
||||
לא יודע. העובדות אינן בידי. אני מסוגל לחשוב מדוע בתסריטים מסוימים זה נדרש. אינני יודע האם תסריטים אלה אירעו במציאות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |