בתשובה לדב אנשלוביץ, 31/12/10 10:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם ההסכמה איננה חופשית, זה כן אונס. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסכמה שאינה חופשית אינה הסכמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'הסכמה חופשית' היא הגדרה בעייתית. אישה שמתרצה לבעלה כדי לשמור על שלום בית ולא להיכנס למריבות מסכימה הסכמה חופשית? ואיך אמור גבר לאבחן הסכמה חופשית, הרי אינו בוחן כליות ולב, מה הקריטריונים? יכול להיות שהתנגדות פיזית חלשה, חלשה יותר ממה שאישה מסוגלת לה, מתפרשת על ידי גבר כלא-התנגדות, ואני לא בטוחה שאפשר לטעון כלפיו על כך. כל אחד מאיתנו נתקל פה ושם בהתנגדויות פיזיות חלשות, ואנו מפרשים אותם כהסכמה או חצי הסכמה. זו הסיבה שהדבר החשוב לדעתי הוא ללמד את הנשים מגיל צעיר להפעיל את מלוא כוחן הפיזי, נשים לא עושות את זה, הן לא מתוכנתות לכך. ואכן החוק אינו מדבר על 'הסכמה חופשית' אלא על הסכמה ותו לא, ומסייג מקרים שהם בעילה_אסורה_בהסכמה [ויקיפדיה] לפי קריטריונים מוגדרים: קטינות, ובעלי מרות. * קטינות זה ברור, אבל בעלי מרות הוא סעיף חדש (ממתי הוא?) והוא בעייתי עד כדי כך, שבתי משפט התחילו לפסוק בניגוד לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך חוק העונשין - הסעיף עצמו, במלואו: 345. אינוס (תיקון: תשמ"ח, תש"ן, תש"ס, תשס"א) א. הבועל אישה - 1. שלא בהסכמתה החופשית; 2. בהסכמת האשה, שהושגה במרמה לגבי מיהות העושה או מהות המעשה; 3. כשהאשה היא קטינה שטרם מלאו לה ארבעה עשרה שנים, אף בהסכמתה; או 4. תוך ניצול מצב של חוסר הכרה בו שרויה האשה, או מצב אחר המונע ממנה לתת הסכמה חופשית; 5. תוך ניצול היותה חולת נפש או לקויה בשכלה, אם בשל מחלתה או בשל הליקוי בשכלה לא היתה הסכמתה לבעילה הסכמה חופשית. הרי הוא אונס ודינו - מאסר שש עשרה שנים. ב. על אף האמור בסעיף קטן (א), דין האונס - מאסר עשרים שנים אם האינוס נעשה באחת מנסיבות אלה: 1. בקטינה שטרם מלאו לה שש עשרה שנים ובנסיבות האמורות בסעיף קטן (א)(1), (2), (4) או (5); 2. באיום בנשק חם או קר; 3. תוך גרימת חבלה גופנית או נפשית או הריון; 4. תוך התעללות באשה לפני המעשה, בזמן המעשה או אחריו; 5. בנוכחות אחר או אחרים שחברו יחד עמו לביצוע האינוס בידי אחד או אחדים מהם. ג. בסימן זה - "בועל" - המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה ______ גבול ההסכמה החופשית עובר אי שם בין אישה המתרצה לבעלה למען טיפוח הזוגיות, לבין אישה המתרצה למי שמכוון אליה אקדח. אכן, יחסי מרות אינם מופיעים במפורש בסעיף זה. הם רק מחייבים את בעל הסמכות להיזהר יותר. קצב נזהר פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, כתוב הסכמה חופשית. זה ניסוח בעייתי והוא מיותר, כי הסעיף הבא בחוק, סעיף בעילה_אסורה_בהסכמה [ויקיפדיה], מפרט מתי הסכמה אינה הסכמה חופשית ומייתר אותו. סעיף זה גם מגדיר בפירוט את יחסי המרות שנעדרים מהסעיף הקודם: ...והבעילה נעשתה תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות גם סעיף קטן 2 בעייתי, כמדומני הוא הביא לפסיקה של השופט ההוא שגזר על הבחור ההוא שלוש שנות מאסר כי לא סיפר לבחורה ההיא שהכיר ברחוב ועלה איתה במעלית ושכב איתה בקומה האחרונה, שהוא ערבי ונשוי. (מתעצלת לגגל) שופטים פעמים רבות מקטינים ראש ושופטים מילולית לפי נוסח החוק, ומחכים שבית המשפט העליון יפסוק הלכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוששת שאת מסתכלת על עצמך כעל דוגמה להתנהגות סבירה, או אם את גבר בחייך הלא-וירטואליים אז את מנסה לדמיין איך מתנהגת אישה סבירה. החוק בעניין ''הסכמה חופשית'' נוסח על מנת להגן על נשים ''חלשות'' יותר, כאלה שבגלל החינוך או המבנה הנפשי או השד-יודע-מה מתקשות להתנגד ''במלוא הכוח שאישה יכולה להפעיל'' ובמיוחד במצבים מבלבלים. ז''א אישה שהולכת ברחוב חשוך היא במצב נפשי של דריכות, וזר שייגש אליה הוא מראש חשוד בעיניה. אבל אם אני נקראת למשרד של הבוס שלי, שמבוגר ממני בעשרות שנים ומבחינתי הוא בכלל לא אובייקט מיני, אני לגמרי אתבלבל אם הוא פתאום יתחיל במעשים מיניים. ומתוך הבלבול אני אולי אתקשה לגייס התנגדות אפקטיבית - ואולי בכל מקרה אין לי סיכוי, כי יש לו ייתרון של גודל וכוח למרות שהוא מבוגר ממני בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, זו פעם שנייה שמטילים דופי בנשיות שלי. הפעם הקודמת היתה בפלטפורמה אחרת, לא כאן, והסיבה היתה שסיפרתי שנתתי מכה לגבר. הרקע לא היה מיני, התרתחתי עליו מסיבות מוצדקות ופתחתי עליו פה. הגיס שלו שמע את המריבה ובא לסייע לו, והגיס חטף את המכה. בחיי. ועוד הוספתי על כך שקר, שקר אמיתי, שקר שנועד לסכסך בין השניים. זה לא טריביאלי, כל מהותנו מתקוממת נגד שקר כזה, אבל למדתי מהישרדות ולראשונה יישמתי את מה שלמדתי. זה עבד כמו קסם, אני רק נזכרת בזה ושכרון הכוח מסחרר אותי. זו היתה אפיזודה מרוממת נפש בשבילי, אבן דרך, וכעבור כשנה חזרתי עליה פחות או יותר, לא נתתי מכות אלא חטפתי למישהו משהו והחזקתי בכוח ולא שחררתי בשום פנים ואופן עד שעשה מה שביקשתי - פינה את ערימת הפסולת ששפך בשדה. ועם זאת אני אישה, לא בריונית בכלל, למעשה חלשה ורגישה באופן קצת קיצוני, אך לא אפרוחית, נמנית על המחלקה הגריאטרית באייל, אז יש לי אולי יותר חוכמת חיים. על מה דיברנו? אה, הפעם דווקא לא כתבתי נגד סעיף המרות. הוא בעייתי כמו שראינו בפסק הדין שהבאתי, החיים מלמדים אותנו שהוא לא מעשי, אבל בפסק דין קצב השופטים המחישו בצורה יפה את הצורך בו. נשים חלשות - יש פסול בהתייחסות לנשים כיצורים חלשים מנטלית כדוגמת ילדים. הסיסמה הפמינסטית להעצמת נשים - "לכי להתלונן!" מרגיזה אותי. היא מקבעת את האכסיומה הנשית התת מודעת שכוחן של הנשים לא תלוי בעצמן אלא בהתנהגות הנאותה של הגבר ובהגנת החוק. להתלונן זה חשוב אבל זהו סוף הדרך, יותר חשוב לא להגיע בכלל למצבים כאלה ולדעת להיחלץ מהם. אני מניחה שגם את יודעת, על פי החוכמה העממית, איך מצופה ממך להתנהג כשהבוס מחבק אותך ומרחרח את צווארך (בהשראת קצב) - עלייך לקפוא כמו ציפור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להגנתי העצמית, אכן כדאי לי לדעת לא להגיע בכלל למצבים כאלה ולדעת להיחלץ מהם. מה שאת מסרבת לקבל זה את מטרת החוק להגן על אותן נשים - אולי מיעוט - שכן ייפלו קורבן. המילים "הסכמה החופשית" נכנסו לחוק בעיקבות פרשת האונס בשמרת [ויקיפדיה] . שימי לב כי בפרשה זו לא כל הבנות בקיבוץ נפלו קורבן, רק אחת. אבל גם היא הייתה ראויה להגנת החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה - מה היה כתוב לפני כן בסעיף 1? למה זה נוסף דווקא בעקבות האונס בשמרת? (יש הרבה מה לומר על האונס בשמרת מהרבה הבטים. אחד מהם הוא שלא בטוח כלל שאלה שלחצו עליה להתלונן היטיבו עמה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי שאפשר לדון האם ''אלה שלחצו עליה להתלונן'' היטיבו עמה, ולשכוח מי הרשעים האמיתיים בסיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שלב התגובות הדמגוגיות הטיפשיות? בסדר, נעצור כאן ונמשיך אחר כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אז הנה תגובה חכמה: בנות, בואו לשמוע את החדשות, ג'וד אומרת שאנחנו כולנו אמאזונות! איך לא גילינו את זה קודם? אנחנו לא צריכות משטרה ולא מערכת משפט ולא שום שטויות! ואם יש ביניכן איזו בת 14 שחבורת בנים אונסים אותה - מה הבעיה? שפשוט תפוצץ להם ת'פרצוף! - ואם אני לא יכולה? - אין דבר כזה לא יכולה! אם ג'וד הצליחה לחטוף למישהו משהו ולא לשחרר עד שהוא פינה ערימת זבל מן השדה - את יכולה לנצח חבורת אנסים ולשבור להם ת'ידיים ות'רגליים! - ואם מחזיקים לי בכוח את הידיים והרגליים? - אסור להתייחס אל האישה כחלשה שזקוקה להגנה! תזכרי: כולנו אמאזונות, גם אלו שלא! - אבל הרי זה לא הגיוני, זה לא מתיישב עם המציאות. - ראית פעם תגובות אחרות של הגברת, בנושאים אחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלו בילבי, הילדה הנערצת עלי ביותר בתבל כולה!! מה, באמת נראה לך שאם הבחור ההוא היה מפעיל כוח הוא לא היה מוציא ממני את מה שלקחתי לו (פחית טמבור)? אבל באותה סיטואציה הוא היה זה שלא הפעיל את מלוא כוחו, הצמתתי אותו :-) טוב, צריך להודות על האמת, אינני יכולה להתפאר בכבוד שלא מגיע לי, ניצלתי את היותי אישה וידעתי מראש שהוא לא יפעיל נגדי הרבה כוח, מה גם שלא רחוק משם היה זוג שטייל עם הכלבים שלו וגם ברסלבי אחד שיצא להתפלל בטבע... בילבי אהובתי, המסר לצערי עבר משובש, אסביר אותו אחר כך כי לא בא לי לערבב אותך בסיפור. אני הולכת לשים קלטת שלך. ד"ש ללילבס וסוס ואמיל וכל החברים. (תשאלי את אמיל אם כבר יצא המטבע!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הימרתי לעצמי שבילבי היא הנערצת עלייך ביותר בתבל, וזה אפילו לא היה הימור קשה במיוחד. היה קל להבין, ולא רק מהדיון הזה, שזה מה שקורה כשנשים בוגרות חושבות שהעולם הוא בילביות וסוסים - בסוף הן חושבות שככה זה באמת. לא הבנתי לאיזה "כבוד" התכוונת, ואת המסר מן הצד שלי, בכל אופן, נראה שפיספסת, ולכן אפנה אותו ישירות לבנות האייל: בנות, שלא תגיעו, אבל אם תגיעו, חלילה, למצב הזה - לכו להתלונן, ויפה דקה אחת קודם! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
-צלמית מפולבלת עיניים- -שיעול- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 547990 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |