|
המשפט האחרון שלך ממש תמוה. ברור שהאישה תחליט - כי היא תחליט אם להסכים או לא להצעה לקיים יחסי מין. אם היו יחסי מין בלי הסכמתה, מדובר באינוס. הלא כך? (וכמובן גם הגבר יכול להחליט שהמעשה המיני לא היה בהסכמתו המלאה, ולהתלונן).
לגבי הפסקה האחרונה כולה: יש רק שני זרמי מחשבה פמיניסטיים, מתוך רבים, שמעלות על נס את הפריצות המינית. הראשון הוא אחד הזרמים הקלאסיים משנות הששים והשבעים, אותו סימנה בין היתר אריקה יונג (טובעת המושג "ז**ן מרוכסן"), וזה באמת גל שניזון מהמצאת הגלולה. השני הוא הפוסט-פמיניזם, אותו ניתן לתמצת בצפייה בסמנתה מ"סקס והעיר הגדולה" - נשים אסרטיביות המשתמשות במיניותן בלי בושה ונהנות מאוד לקיים מערכות יחסים מיניות ונטולות רגש. כאמור אלה שני זרמים מתוך רבים, ואני לא חושבת שהם כל כך רחבים כיום. רוב הפמיניסטיות האקטיביסטיות *הישראליות* שתפגוש היום הן מהזן היותר פוריטני, כזה שמזדעק על כל התייחסות למיניותה של האשה ורואה בה רמז מיני משפיל, מתנגד לפורנו באופן גורף וכולי.
<האמנם הצלחתי לתאר מבלי לנקוט עמדה>
|
|