בתשובה להאייל השכחן, 27/12/10 17:40
זכרנים מקצועיים 560029
כמו שהוזכר כבר מעלה, הטכניקה שבדרך כלל משתמשים בה היא מיפוי סימנים אבסטרקטיים (כמו ספרות) לעצמים שיש להם ייצוג ויזואלי. אני יודע שמקצוענים משתמשים בשיטות ייצוג שממפות מספרים בעלי 3 ספרות, כך למשל 345 זה, למשל, סוס, ו-‏637 יכול להיות כדור פורח. ייתכן שיחידי סגולה ממפים מספרים בעלי ארבע ספרות (זאת בסה"כ סוג של שפה, ואם מתאמנים על זה מספיק, זה נראה לי אפשרי). כעת עליך לזכור "סיפור" שיש בו כ-‏15 אלף מילים. אני מכיר אנשים ששיננו על-פה פואמות ושירים באורך מצטבר של אותו סדר הגודל של מילים (אולי אף יותר – ומדובר באנשים "רגילים", לא אשפי זיכרון). אז נכון, אין כאן חריזה, ולא סיפור "קוהרנטי". אבל לכל הפחות נראה שזאת "הוכחת היתכנות". :)
זכרנים מקצועיים 560091
חןחן על התשובה המחכימה. גם הטכניקה המתוחכמת ביותר נראת לי בלתי אפשרית ליישום במספר כה עצום של ספרות, אבל ייתכן שאני לא מעריך נכונה את חוסר-החיים של אותו שיאן וכמות האימונים וההשקעה שלו.

למרבה הצער, כנראה אשכח את כל הסיפור בקרוב.
זכרנים מקצועיים 560096
חן חן גם ממני על התשובה.

אני בדרך כלל זוכר מספרי טלפון לפי ה''טקסט'' - פשוט זוכר את רצף ההגאים, כגון ''ארבע שתיים שש אחת ארבע ארבע''. אני יודע שיש כאלה שזוכרים לפי המראה הוויזואלי של רצף הספרות, כאלה שזוכרים לפי הצורה של הגרף העולה ויורד שמתאר את ערכי הספרות, וכאלה שזוכרים לפי המסלול של האצבעות על מקלדת הטלפון (ואז לפעמים מתקשים להיזכר במספר בלי טלפון לידם). מעניין אם ההבדלים בנטיות האלה נובעים מהבדל מהותי, שאולי אפילו אפשר להצביע עליו היום, במוח.
זכרנים מקצועיים 560102
ההבדל הוא במוח, אין ספק, ואני חושבת שאפשר להצביע עליו. גם אני, כמוך כנראה, זוכרת לפי המנגינה של הטקסט, וזו צורת זכרון חלשה יותר. אשפי הזכרון שזוכרים סדרה ארוכה של מספרים או מילים או חפצים מציירים להם סיפור מנטלי בדמיון. למשל, הם מדמיינים את הרחוב המוביל לביתם כשבכל מיני פינות במסלול מונחים החפצים או המספרים שברצונם לשנן. כדי להשתמש בשיטה זו נחוץ כוח דמיון ויזואלי. אני מתקשה ליצור תמונה דמיונית ולחרוט אותה בזכרון, ההרגשה היא של משהו רופף, אם אני מצליחה לראות את הקומקום שהצבתי ליד השער ואחר כך את האייפוד בתוך הקן שעל העץ, השנקל שהיה מתחת לפנס שעברתי כבר מתחיל להתפוגג. בעת כתיבה זה נחרט יותר, אבל כשיש ליצור את התמונה המנטלית במהירות תוך כדי שמוקראת רשימת החפצים, זה קשה. יש אנשים שיש להם כשרון לזה.
לפעמים גם כוח הדמיון הויזואלי שלי משתחרר מאסוריו. מתי? כשאני חולמת נים ולא נים. אז כוח הדמיון שלי מדהים אותי, אני רואה תמונות מוחשיות יש מאיין, אני אפילו ממציאה פרצופים שלא ראיתי מעודי, ואני תוהה איפה הסתתר הכוח הזה ומהו הדבר שבלם אותו. נדמה לי שהאונה השמאלית השכלתנית, היא שבלמה אותו. נדמה לי גם שזה סודם של סמי הזיה כמו ל.ס.ד שמסופר שהם משחררים את כוח היצירה.
נים לא נים 560112
אצלי זו מוסיקה. ואני מדבר על יצירות מקוריות (אני מקווה...) לתזמורת, אם כי רק של כמה דקות, עם התפקידים של כל כלי הנגינה.
אבל בשנה האחרונה זה כבר לא קורה לי. איפה משיגים מרשם לקבלת ל.ס.ד?
נים לא נים 560115
זה ברצינות? ניסית לשים טייפ מתחת לכרית ולתעד מיד את הקטע המוסיקלי? יצא משהו קוהרנטי?

הא, מרשם לל.ס.ד., איפה משיגים מרשם למריחואנה!
נים לא נים 560116
חשבתי על כך, מאחר וזה היה נשאר עמי גם לשעה קלה לאחר ההתעוררות, אבל הבנתי שהמשך התהליך (כתיבת תוים, גיוס נגנים) ידרוש ממני הקדשת זמן שאין לי אז הסתפקתי בהתענגות על מה שזכרתי, עד שזה נשכח.
נים לא נים 560117
גם אצלי זה מוזיקה, אבל זה קורה לעתים מאד נדירות - בערך פעם-פעמיים בשנה - ותמיד באותן דקות דמדומים לפני שאני נרדם לגמרי. זכורים לי במיוחד קטע סווינג סוחף בביצוע ביג-בנד שלם וקטע קאנטרי (WTF?!), שניהם מקוריים לחלוטין, כמובן.
נים לא נים 560119
יש לי שאלה אל מחברי המנגינות בהקיץ או בחלום, משהו שאף פעם לא שאלתי איש.

בעבר (ופה ושם, פעם בכמה שנים גם היום) הלחנתי כל מיני דברים, לא יצירות סימפוניות כמו אפופידס אלא שירים. הלחנתי תוך כדי שירה (עם מילים חסרות פשר, רק כדי שיצטרפו למנגינה), ובכל פעם שהמנגינה היתה מינורית היו עולות דמעות בעיניי. אלה לא היו דמעות של עצב! אני בטוחה בזה, זו היתה תגובה פיזיולוגית למשהו שאינני יודעת מה הוא, למנגינה, להתרגשות כי היא יפה, לזה שהיא שלי ושהיא מתחברת בזה הרגע ושצריך להמשיך אותה ואולי לא אצליח כי אינני יודעת מה התו הבא - בקיצור אין לי מושג מה זה, אבל אני בטוחה שזה לא קרה לי בלבד, זה היה כל כך מחווט שאין לי ספק שעוד אנשים מכירים את זה. אבל אף פעם לא שאלתי איש עד היום, נשמע למישהו מוכר?
נים לא נים 560122
מצטער, לא נשמע לי מוכר, לא מהנסיון הפרטי שלי ולא מסיפורים של אחרים.
נים לא נים 560128
מה שיובל אמר. יש אפשרות שאת מיוחדת (:

אני מושפע ממוסיקה באופן משמעותי, עד כדי שמחה רבה, או לחילופין, עצב עמוק ואפילו כמה דמעות, אבל אלו דמעות סטנדרטיות של עצב.
נים לא נים 560133
כן, אפשרות זו נראית לי מאד.
ברם נמתין לחוות דעת נוספות. יש לציין: נדמה לי שהשירה חשובה כאן, אם ההלחנה היא רק בנגינה ללא שירה זה משהו אחר.
נים לא נים 560137
דמעות מיופי של מוזיקה הן אצלי עניין שגרתי לחלוטין. והן דמעות של רגש מתפרץ שמונע בידי תחושת יופי, ולא מקושרות אצלי לשמחה או לעצב.
נים לא נים 560141
גם אצלי.
בנוסף, כשעלילה של סיפור נסגרת בצורה מאוד יפה, וזה קורה לי בעיקר בסרטים אבל בהחלט גם בספרים, יש לי את אותן דמעות-יופי בדיוק. זה קורה בסופים שמחים אפילו קצת יותר מאשר בסופים עצובים.
נים לא נים 560148
גם.
נים לא נים 561363
יש טכניקות להגיע בצורה מודעת למצב הזה (http://en.wikipedia.org/wiki/Alpha_wave), אבל זה דורש אימון.
נים לא נים 564454
תכירו את "bluejay", שסובל מבעייה נוירולוגית דומה, אך עם סימפטומים חמורים בהרבה (:
זו גם אולי עוד דוגמא למניע האמנותי הלא תקשורתי שמודגש בדיון 3279 - הצורך לתת צורה לדבר המפעם בלב היוצר וזועק לצאת החוצה (עוד דוגמאות: הנוסע השמיני, לידה).
נים לא נים 582681
אני קורא עכשיו את הספר musicophilia של אוליבר סאקס, שכדרכם של הספרים של אוליבר סאקס, גדוש בתיאורים של הפרעות נוירולוגיות ביזאריות, אבל הפעם כולן קשורות במוזיקה. יש בספר פרק שלם בשם "הזיות מוזיקליות", שממנו למדתי שאתה ואני לא יחידים - יש עוד אנשים שבראש שלהם מתנגנות יצירות באופן ספונטני, ובפירוט מלא. אבל יש גם הבדלים בין המקרים שמתוארים בספר לבין מה שאני מכיר על עצמי: בכמעט כל המקרים שסאקס מדווח עליהם מדובר באנשים מבוגרים מאד (שבעים ומעלה) שאיבדו חלקים ניכרים מיכולת השמיעה שלהם מסיבה זו או אחרת, והשירים שמתנגנים להם בראש - נון-סטופ, דרך אגב, ובצורה שמטריפה חלק מהם - הם שירים מוכרים שהם התוודעו להם בילדות המאד מוקדמת. מה אני אגיד לך, יצאנו בזול...
חכה. 582887
נים לא נים 582936
הרשת הציבורית PBS שידרה בסדרת NOVA סרט דוקומנטרי בשם Musical Minds המבוסס על הספר של סאקס. מומלץ.
נים לא נים 582981
היי יובל, יש לי אליך (וגם לזמי אם הוא קורא) שאלה קצת משונה שנובעת מחוסר שמיעה מוסיקלית.

יש תוכנית ילדים נהדרת ב BBC שנקראת הטוויניז, ויש להם צליל מיוחד ויפה מאד. אני מנסה להבין מה הם שרים, נשמע לי שהם שרים את אותה מנגינה בשני קולות, חלק שר גבוה יותר וחלק נמוך יותר אבל לא בהפרש של אוקטבה. זה נכון? מה ההפרש?

דוגמה 1
דוגמה 2
נים לא נים 583023
למיטב שמיעתי יש שם יותר משני קולות, אז אי אפשר לדבר על ''הפרש''.
נים לא נים 583037
תודה.
נים לא נים 586391
שיחקתי עם זה היום והגעתי למסקנה שיש שם הפרש קבוע של טרצה קטנה ואולי עוד קול בהפרש של טרצה גדולה. ככה זה נשמע בשלושה קולות (סליחה, הקול שלי לא בנוי לגבוה, וסליחה מדורון, רק מחזירה חובות)
נים לא נים 583180
לא עברו אלא כמאתיים עמודים בספר, והגעתי לפרק "חלומות מוזיקליים", שמסתבר שהוא הפרק הרלוונטי. אז על-פי סאקס, לא מעט אנשים שומעים מוזיקה, בצלילות מרשימה, ברגעים שלפני ההירדמות (למדתי גם מילה חדשה: Hypnagogia [Wikipedia]), וכמה מהמלחינים הגדולים - ביניהם ואגנר, סטרווינסקי וראוול - "קיבלו" חלקים מהיצירות שלהם ברגעים האלה, או ממש בזמן החלום.

התפלאתי שסאקס לא הזכיר את הסיפור המפורסם של מבנה הטבלה המחזורית, שנגלה למנדלייב בחלום. להפתעתי, גיליתי עכשיו אחרי בדיקה קצרה שהסיפור נחשב כיום למפוקפק למדי. לפחות הסיפור על מציאת מבנה מולקולת הבנזן (החלום של קקולה על הנחש שאוכל את זנבו שלו) מחזיק מעמד.
נים לא נים 583217
The fact that the boundary complex every polytope is shellable was assumed in 19th century proofs of Euler’s theorem in high dimension but it was first proved by Bruggesser and Mani in 1970. Peter Mani once told me that he found a crucial ingredient of the proof in a dream.

(מקור)
נים לא נים 583227
ולהבדיל, פול מקרטני תמיד טען שהוא התעורר משינה עם המנגינה של yesterday.
נים לא נים 583461
מסכן. כל בוקר?
נים לא נים 583482
זה היה הרינגטון שלו.
נים לא נים 583656
עלי לציין, בלי קשר להרגלי השינה של סר פול זצוק"ל, שמאז שהתחלתי להשתמש בשרותי ההשכמה האלו http://www.thinkgeek.com/homeoffice/aef3/ ההתעוררות קלה לי הרבה יותר.
נים לא נים 583662
לו זה רק היה מגיע עם סקונס וקפה למיטה.
נים לא נים 583663
או עם פריי. ולורי.
נים לא נים 745151
הסרטון האחרון של וריטסיום (12:32) מספר איך רעיון שנגלה בחלום למהנדס אמריקאי בשם דייוויד פרקינסון, הפך למערכת אלקטרו-מכנית ששיפרה משמעותית את הדיוק של תותחי הנ"מ האמריקאיים במלחמת העולם השנייה. עוד פרטים כאן.
זכרנים מקצועיים 560472
אני זוכר מספר מצומצם מאוד של מספרים, וגם אותם אני זוכר רק בשפה אחת - כשאני צריך לתת למישהו את מספר הטלפון שלי בעברית, אני צריך להגיד אותו לעצמי באנגלית, ורק אחרי זה אני מסוגל לתרגם אותו לעברית. ולהפך - מספרים שאני זוכר בעברית קשה לי יותר לאחזר אותם באנגלית בלי לעבור דרך השפה השניה.
גם ברגע שאני זוכר מספר כלשהו בצורה מסויימת (למשל, חלוקה לזוגות) קשה לי מאוד לזהות את המספר הזה אם מקריאים אותו בחלוקה אחרת (ספרות בודדות, לדוגמא).

מזכיר לי סיפור של פיינמן, שסיפר איך הוא וחברים שלו גילו שהם מסוגלים לספור בקצב אחיד גם תוך כדי פעילויות אחרות, אבל לכל אחד היה סוג של פעילות שהוא לא יכול היה להתמיד בספירה בזמן ביצועה - וזאת בהתאם לטכניקת הספירה שכל אחד השתמש בה. אחד ''קרא'' את המספרים, אז היה קשה לו לקרוא אבל לא לדבר, ואחד ''שמע'' אותם, אז היה קל לו לקרוא אבל לא להקשיב, וכן הלאה.
זכרנים מקצועיים 560478
גם אני נתקל בדיוק בשתי הבעיות שהזכרת - קשה לי לאחזר מספרים בשפה אחרת מזו ש"שייכת" למספר, וקשה לי עם "פיסוק" שונה של מספר שאני מכיר (25-28-95, מספר הטלפון של חבר שלי מביה"ס היסודי, נשמע לי שונה לגמרי מ-‏252-895). לא שחשבתי על זה עד שקראתי את התגובה שלך, אבל זה לגמרי מסתדר לי עם מה שכתבתי קודם, שאני זוכר מספרים לפי רצפי ההגאים שמייצגים אותם.
זכרנים מקצועיים 560581
סבתא שלי, ששפת האם שלה היתה אנגלית, אך היא שלטה בעברית מצוין, היתה סופרת תמיד באנגלית (כילדים, זה הצחיק אותנו במיוחד כשהיינו משחקים איתה במשחקי לוח, והיא היתה מסיעה את החייל שלה על הלוח ומונה בפאתוס את מספר הצעדים שהוא מתקדם, באנגלית כמובן).
גם מספרי טלפון היא היתה קודם מלמלמת לעצמה באנגלית, ואז חוזרת עליהם בעברית לאט, ובקושי מסוים.

מעניין למה זה קורה דוקא במספרים. לא היתה לה בעיה אף פעם ''לתרגם סימולטנית'' מתכונים למשל, או דברים אחרים בעלי אופי ''רשימתי''.
זכרנים מקצועיים 560593
לקישון יש איזו הומורסקה שנסובה סביב זה שהוא מסוגל לבצע פעולות חילוק רק בהונגרית. ויש כמובן גם את "חולם בספרדית" של שלמה יידוב, שזכה לפרודיה העצמית "סופר בפולנית" ב"זהו זה" (הגיטריסט הוא יידוב בעצמו).
זכרנים מקצועיים 560700
איזה יופי! לא הכרתי

אני מציעה להעניק לך את אות אביר היו-טיוב.
הקטעים שאתה מקשר משם מופלאים אחד אחד (ובמקום הראשון תגובה 556652, הקישור השני).
זכרנים מקצועיים 560150
How I want a drink, alcoholic of course, after the heavy lectures involving quantum mechanics. All of thy geometry, Herr Planck, is fairly hard.
זכרנים מקצועיים 560166
מעולה. לא הכרתי את זה (או את דומיו). מה שכן, זה קצת בזבזני.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים