בתשובה להעלמה עפרונית, 25/12/10 1:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
' זו השוואה חלשה בהקשרי זמן, מקום והתרחשות העלילה. בהנאום הסודי [ויקיפדיה] מסופר בהרחבה על דברי חרושצ'וב בוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית. הנאום עסק בפשעי סטלין. מה שלא מנע מחרושצ'וב בהמשך דיכוי אכזרי בהונגריה, והסתבכות עד כדי סכנת מלחמת עולם 3 בהקשר קובה. פירסום הנאום ב-NYT תודות למוסד, ובעיקר בזכות אחד, ויקטור גרייבסקי [ויקיפדיה], חודשים לאחר האירוע, לא הרתיע עוד שלושה עשורים של רוע בגוש המזרחי. ככה זה עם טוטליטריות המתקשות להתרשם מדעת קהל בארצותיהם. עד שהגיע רונלד רייגן ומפעלותיו בריאליה. ויקיליקס מדליף מברקי דיפלומטים מהכא לוושינגטון ובחזרה לשגרירויות השונות. מין ציפורה בינ"ל מעיתון "חדשות" המנוח. לא את החלטות השלטון בצפ' קוריאה, או דיוני החונטה בבורמה וכו'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא דיברתי על התוצאות. הדוגמא הייתה לכך שגם מידע במשטרים שאינם דמוקרטיה יכול לדלוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
' כמובן שזה אפשרי, אבל המינון נמוך. דווקא המקרה הספציפי מעיד. חרושצוב נשא את הנאום בפני 1400 נציגים. אח"כ הועברו הדברים בכתב לכל מרכזי המפלגות הקומוניסטיות בגוש. אך מקרה הוא שאותו ויקטור גרייבסקי נתן דעתו לחשיבות המסמך, ותוך סיכון עצמי צילם והעביר לשגרירות ישראל. בדמוקרטיות הכל (כמעט) יוצא לאור. אפילו שיחות אישיות בין קיסינג'ר לניקסון (או דיונים פנימיים בקבינט מזמן מלחמת לבנון השניה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מדגימה מה כן דלף. השאלה המעניינת יותר היא מה לא דלף והיה יכול לדלוף אם היה איזשהו "ויקיליקס". אני מנסה לחשוב מה בדיוק הוא תורם. כיום לא מאוד מסובך להוציא אוסף מסוים של ביטים החוצה. הבעיה היא למצוא איפה לשים אותם. כלומר: איך אני אמור לדעת שאני (כסתם מתבונן חיצוני) צריך להתייחס ברצינות לאוסף הביטים? לא רק שיש אוספי ביטים שהם סתם רעש, יש הדלפות לכאורה שתוכנן שגוי (או שגוי חלקית). מעניין אותי גם מה היו ההדלפות שאנשי ויקיליקס לא פרסמו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |