בתשובה לג'וד, 24/12/10 19:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא הוא. למרות שכל האלמונים נראים אותו הדבר, אנחנו למעשה המון-מחוסר-פנים המורכב מהמוני-אינדיבידואלים. יפה ששמת לב לשינוי בקול. אז אנחנו לא מסכימים - לסבא שלי היה קל יותר ללמוד דברים חדשים שלא קשורים לטכנולוגיה, אבל הקטע עם העכבר - ודברים נוספים שקשורים למחשב - הקשה עליו במיוחד. כמובן שלבסוף הוא למד להשתמש במחשב - כמו אנשים מבוגרים רבים - אבל אני חושב שיש הבדל משמעותי בין מיומנות כזו שנרכשת בגיל 3-4 לבין מיומנות כזו שנרכשת בגיל 50-60. ההבדל הזה גם משפיע על צורת המבט וצורת החשיבה שלך על העולם. באופן דומה - כמובן שמי שהולך ללמוד תורת הקבוצות או מתמטיקה בכלל לא *זקוק* להמחשות כאלו. השאלה היא האם הן תעזורנה לו, והאם יהיה יותר קל למישהי שגדלה בתוך עולם ממוחשב ותכנתה תכניות קטנות בכל מני שפות תכנות לילדים (יש כאלו) בגיל 7-8 להבין מה זו מכונת טיורינג ומה הרעיון של אלגוריתם מאשר למישהו ששיחק קלאס ותופסת בחוץ. את יודעת מה? אפילו זו לא השאלה! השאלה שמעניינת אותי היא האם את מקבלת את הרעיון שהילדה ההיפותטית והילד ההיפותטי לא יגיבו באותה צורה לאותה תכנית לימודים. שכדי ללמד משוואות ריבועיות אני צריך לנקוט גישה שונה כלפי כל אחד מהם. כי דרך המחשבה האינטואיטיבית שלהם על העולם שונה, בגלל הדרך השונה בה הם גדלו. ובהכללה - תכניות לימודים שפעלו טוב לפני 50 שנה לא יתאימו לילדים שגדלים בעולם כיום, למרות שהחומר עצמו לא השתנה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני ממליצה לך מקרב לב לצייר סימן זיהוי יפה על הקולר המחזיראור שלך כדי שלא יתבלבלו ביניכם. נכון, נראה שבגיל מבוגר יש בעיה מיוחדת עם טכנולוגיה, אפילו בדברים פשוטים כמו מיקרוגל וטלפון. זה נראה, אבל אני לא יודעת אם זה באמת מיוחד לטכנולוגיה. סבך החכם שלקח לו זמן להתרגל לכפתוריזציה של המחשב, האם הוא היה לומד בקלות נוסחה חדשה, למשל, או אלגוריתם פעולה חדש? לחילופין, אותם ילדים שהם היום בני שלוש, האם בגיל 80 יהיה להם קל יותר להתרגל למכשיר חדש? האמת היא שגם אני קצתי בכפתוריזציה ולא מהיום. אני לא בטוחה שזיקנה קפצה עלי, פשוט נמאס לי לבהות בפנלים ובממשקי אנוש ולנסות את הכפתורים, וככלות כל הקיצים לקרוא את היוזר מנואל של המכשירים או התוכנה שעוד שנה יתחלפו. לפני עשר שנים הייתי בטוחה שהמגמה הולכת להשתנות ואנו צועדים לקראת עידן מְעוט כפתורים ופיצ'רים. זה לא קרה, כל דור חדש של מתכנתים מחוטטים שואף להטביע את חותמו, ולאף יצרן אין אומץ לייצר מכשיר עם פחות V-ים בטבלת הפיצ'רים המיותרים. בחזרה לסוגיה העיקרית: לא, אני לא חושבת שהילד או הילדה ההיפותטית יגיבו אחרת לאותה תוכנית לימודים, לא בלימוד הקריאה ולא במתימטיקה. אני לא יכולה לחשוב איך החשיפה לטכנולוגיה משנה את התפיסה המתימטית בכלל ואת המשוואה הריבועית בפרט. תן דוגמה מאירת עיניים. יש לי הרגשה שיוצרי תוכניות הלימודים אכן חושבים שחל שינוי, אבל השינוי מבחינתם הוא בכך שאם לא תגיש לילדים את החומר בצורת וידיאו קליפ הם יאבדו עניין ולא יקלטו את החומר. הרעיון הוא ללמד את הילד עברית ומתמימטיקה בלי שירגיש. לדלעתי זו טעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא אוהב את הבלבול בין האלמונים ואת אי הזיהוי שלי. לכן אני מעדיף כרגע להסתובב ללא קולר. חופשי ומאושר. סבי עבר לעיר אחרת (על מנת להתגורר קרוב אלינו) בגיל 70 ומהר מאוד למד כיצד להגיע ממקום למקום בעיר החדשה ומהי הדרך המהירה ביותר לבית הכנסת, לדוגמה. לגבי ההבדל בין הילדים - אני חושב שהבהרתי כבר למה לדעתי הבדל כזה קיים, ולמה תכניות לימודים שהיו אפקטיביות עבור אוכלוסיה שגדלה בשנות ה-60 לא תהיינה אפקטיביות כיום. אני לא ממש יודע איך לפרט על כך יותר. אני רק רוצה להעיר שהעובדה שתכניות הלימודים החדשות אינן מוצלחות כל כך, כפי הנראה, אינה מעידה על אי-הצורך בשינוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשיפה לגרפים מסיעת בתפיסת המשוואה הריבועית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה לא ברורה, תסביר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |