|
||||
|
||||
דוקא בנקודה זו יערי די מובן. ברגע שמשחררים את הפלשתינאים מעניין ההסכמה על גבולות סופיים, הרבה יותר קל להם לקבל כל גבול שהוא, שכן קבלת הגבול הזה אינה מחייבת אותם לוותר על שום שטח אחר. וגם ענייני האגן הקדוש והפליטים יעברו למסלול פראקטי במקום עקרוני. פליטים יוכלו לחזור לתחומי הרשות מבלי שיהא בכך ויתור על זכותם לחזור בסופו של דבר גם לעכו או לעין הוד. עד כמה שידוע לי אין מנהיג פוליטי של ערביי ישראל שהודיע בפומבי על ויתור על זכויותיו בשייח מוניס או בזרנוגה. הדבר לא מפריע להם לשלם ויותר מכך לקבל ביטוח לאומי. מה שפחות מובן, הוא כמה יכולת לבצע מדיניות אקטיבית יש לרשות בכלל ועד כמה ניתן להמשיך להתיחס לישראל כצד היותר רציונלי ומאורגן של המשוואה. |
|
||||
|
||||
אבל הפלשתינים אומרים וחוזרים ואומרים שהם לא רוצים דבר כזה. הם יודעים היטב, בדיוק כמוני וכמוך, שמצב זמני הופך לקבוע בקלות רבה; אם ההסכם יצליח ויביא לשקט, אז לאף אחד בעולם לא יהיה דחוף לפעול ברצינות כדי להביא להסדר קבע (או לתרום כסף למדוכאים המסכנים בפלשתין) - ולישראלים פחות מכולם. לכן הצלחה של ההסדר היא, מבחינתם, נזק אסטרטגי - היא תביא ליצירת הסדר קבע בפועל שהוא נחות ממה שהם יכולים לקבל. אז למה להם? |
|
||||
|
||||
אם לא הבנת את יערי אז הוא אמר שדווקא הערבים לא מעוניינים בהסדר קבע ולכן הוא מציע כל מיני הסדרים זמניים |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |