|
השורה האחרונה שלך.
אני מזדהה עם רוב מה שכתבת, אבל עליך לדעת שהשורה האחרונה שלך היא כמו משהו שקראתי באיזשהו ספר - בית הרוחות (של איזבל איינדה).
הדוד חואן ניסה להרשים את העלמות הצעירות, או באופן ספציפי, את קונסטנצה אנדרדה. הוא נתלה על עץ ועשה כל מיני פעלולים מרשימים, אבל למרבה הצער, כאשר ביצע תרגיל מסובך פלט נפיחה. הדבר אילץ אותו לעקור אל איי הפסחא ולטפל במצורעים, ו"מאז זוכרים אותו הבריות כ'חואן הנופח"'.
עכשיו, אני מקווה שלא התקבל אצלך הרושם שאני מבקר אותך (למרות שהמשפט האחרון שלך נשמע כמו משפט סלון מתוך החמישיה הקאמרית) - נהפוך הוא, אני מנסה למזער את הנזק. אלמלא אני ( - אין בעד מה), היית נגרר לאורך כמה סקרול דאונים אחרי מגיבים שמושכים אותך בלשונך בגלל המשפט הזה. אם כבר, יש כאן עקיצה כלפי המגיבים הקבועים.
כלל חשוב באייל הקורא - פאתוס לא מהדהד יפה על סגול. stick to the point, והמשך להגיב באופן מדויק ופשוט שמאיר אל תוך בית הרוחות שמוצג כאן (כן, גם זה פאתוס, אבל אני לא יכול לעצור בעצמי).
|
|