 |
מנסיוני (הצנוע) כמורה פרטי, אם רוצים לשפר את הוראת המתמטיקה אפשר וכדאי להתאים את דרך הצגת החומר לאישיותו של כל תלמיד. אני, לפחות, מכיר שני טיפוסים עיקריים של אנשים (וילדים) בהקשר המתמטי: נקרא להם האינטואיטיביים והדדוקטיביים.
הדדוקטיביים פותרים תרגילים באופן סדרתי, בשלבים, כשבכל פעם הוא או היא מתקדמים קצת עד שהבעיה נפתרת. אלו בד"כ טובים יותר באלגברה מאשר בגיאומטריה.
האינטואיטיביים "רואים" מראש מה מסתתר בתרגיל, כלומר יש להם מין תחושה לגבי התוצאה הסופית, או לפחות לגבי השלבים החשובים בפתרון, אבל קשה להם לתרגם את האינטואיציה לסדרה רצופה של שלבים דדוקטיביים קטנים. הם בד"כ טובים יותר בגיאומטריה מאשר באלגברה. חשוב לציין שאת האינטואיציה הזו אפשר לרכוש רק אחרי מאסה של תרגול, שמייצרת בסוף את תחושות הבטן הנכונות.
לדוגמה, האינטואיטיבי יכול בטעות להחליף סימן חיבור בסימן כפל בתוך משוואה, מפני שיש תבנית (="נוסחה") עם סימן כפל בתוכה שמתלבשת ממש יפה על המשוואה, ולכן הוא עלול - מתוך התלהבות - לא לשים לב שיש שם דווקא סימן חיבור. לא נתקלתי בתופעות כאלו אצל טיפוסים דדוקטיביים - כנראה שהם מזהים תבניות מתמטיות בתוך המשוואות באופן שונה.
תכנית הלימודים כמעט תמיד מותאמת לדדוקטיביים, וחלק לא קטן מאלו שסומנו מגיל צעיר כגרועים במתמטיקה הם מהטיפוס האינטואיטיבי, ואין להם ספרי לימוד (ובעיקר מורים) מתאימים. בעזרת לימוד שמותאם לכישוריהם אפשר להגיע איתם לא פחות רחוק מאשר עם תלמידים שחשיבתם סדרתית ושיטתית.
למרבה הצער, בכל מקרה אין מנוס מאותה מאסה גדולה של תרגול, שרק היא מאפשרת לגבש את האינטואיציה איך להתקדם בפתרון של כל בעיה ובעיה. להערכתי (הבלתי מבוססת, אולי), לא הוראת אקסיומות ולא "שיטות הוליסטיות" למיניהן יכולות לעזור כאן.
עצוב לראות שכל ההבנה שהושגה עד כה לגבי מבנה המוח ותהליכי החשיבה אצל ילדים לא מתורגמת לשיפור החינוך המתמטי. ישראל היא מעצמה בתחום חקר המוח, ולו ניתן היה לרתום את הידע שנצבר בתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ההתפתחותית לשיפור החינוך המתמטי - זה היה יכול להיות נפלא. מי יודע: אולי יש עשרה טיפוסים של ילדים וניתן להתאים לכל אחד תכנית לימודים (ממוחשבת) עפ"י מאפייני האופי והקוגניציה שלו/ה?
למשל, כאנלוגיה גסה, הייתי מהמר שאצל הטיפוסים הדדוקטיביים החוש הדומיננטי הוא חוש השמיעה, שהוא סדרתי בעיקרו, כלומר האינפורמציה האקוסטית מגיעה לאורך משך זמן מסוים, בעוד שאצל האינטואיטיביים זה יהיה דווקא חוש הראיה, שתבניות מרחביות מופיעות בו "ברגע אחד" (על אף שסריקתן וקליטתן אורכת זמן מה). לא ידוע לי על מחקר בסיסי שיזהה מאפייני אישיות מסוג זה ומנסה להשליך מהן על תכנית הלימודים המתאימה, בשילוב של ניסוי וטעיה עם כיתות ילדים בבתי ספר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש