|
||||
|
||||
אני איתך בעניין הזה וכבר אספנו הרבה מונחים "חינוכיים" ביזאריים, החל ב"הקניה" עבור ב"המללה" ועד ל"שיגור מטלות". אבל בעניין המתמטיקה, האם עד אותה תוכנית מדוברת התלמידים אכן למדו את האקסיומות של אוקלידס? באיזה כיתה? האם באמת הורים שמעולם לא שמעו על "אקסיומת המלבן" מתקשים לעזור לילדיהם בגאומטריה כי הם מכירים רק את אקסיומת המקבילים? אפילו חובבי שלמה ארצי או יהודה עמיחי בוודאי מתקשים להזכר בכולן. מנסיוני כהורה (ועל כישורי הפדגוגיים סיפרתי כבר), כשבאו אלי עם תרגיל "אבא, איך פותרים את זה", שאלתי "האם לימדו אתכם X Y Z?" ועל פי מה שאמרו לי, ניסיתי להתקדם. האקסיומות עצמן בדרך כלל כבר מזמן שקעו מתחת לאוסף משפטים שימושיים (חפיפת משולשים וכולי) כך שהמערכת המדויקת פחות חשובה. אגב, שאלה בגאומטריה היא לפעמים הרבה יותר קשה מהשאלות באלגברה. כשמראים לך שתי אגפים של משוואה, לפחות בחטיבה, צריך קצת לנקות אותה ולהעביר לצורה קאנונית, אבל אני לא יודע איך עושים זאת בהוכחה גאומטרית ונראה לי שגם לא מלמדים זאת - זה יותר ניסיון אינטואיטיבי להתקדם לכיוון הנכון. |
|
||||
|
||||
יש לי קצת ניסיון בתחום הזה (הייתי קצת מורה בתיכון) ובאמת גאומטריה הרבה יותר קשה לתלמידים מאלגברה. אני רוצה להציע גישה קצת אחרת לכל הנושא של תכניות ללימוד המתמטיקה. א. לדעתי המצב הלא טוב של הוראת המתמטיקה אינו מקרי אלא מבני וקבוע ולא יהיה אפשר לשנותו בעתיד הקרוב. החברה שלנו טכנולוגית מאד ולאנשים עם כשרון מתמטי בכל רמה שהיא יש יתרון גדול במציעת עבודה ובהשתלבות סוציו-אקונומית. במילים אחרות הסיכוי שאנשים הטובים במתמטיקה "ידרדרו" להוראה בתיכון הוא קטן. די במאמץ קטן של התאמה והסבה והם יכולים להשתלב בעבודות הרבה יותר מתגמלות. ב. אם נוסיף לכך את הכשלים הניהוליים המאפיינים ככל הנראה את ישראל 2010, סביר להניח שהמצב הולך ונהיה גרוע יותר ככל שמצפינים במעלה ההובלה של החינוך המתמטי בישראל. זה איום לטעות בכגון זה, אך חוששני שבכירי החינוך המאתמטי במשרד החינוך אינם בדיוק השאור שבעיסה. ג. מסקנתי היא ששינוי תכניות הלימוד הם בכל מקרה שינויים בשוליים ולא במרכז. מורה טוב ילמד טוב ולא חשוב מה התוכנית שמנחיתים עליו גב' לבנת או מר סער מירושליים ואילו למורה גרוע גם תכנית של ועד גדולי תורת המתמטיקה והפדגוגיה לא תועיל הרבה. לכן מוטב שתשומת הלב תלך בכיוונים אחרים ולאו דוקא בכיוון של תכניות לימוד חדשות לבקרים. ד. תכניות לימוד חדשות כרוכות בהכרח בספרים חדשים (למרבה הצער ההיפך אינו נכון). כדאי למעט במהפכים מתודולוגיים בתחום זה שטובתם ככל הנראה לא תהיה רבה ובד"כ אינה שווה בצערם של ילדי העוני המתקשים לממן את כל הניירת החדשה (ואולי בעיקר את הבירוקראטיה החינוכית המייצרת אותם). ה. נדמה לי שהמצב גם לא כל כך גרוע כפי שמציגים אותו. אם לוקחים בחשבון את החינוך הדתי שם החינוך המתמטי צריך להתמודד עם העדיפות של החינוך התורני ואת החינוך הערבי שהבעיות שלו הם בתחום החינוך בתנאי עוני ולא בתחום ההוראה המתמטית, נראה לי שאנו מצפים ליותר מדי מן התלמיד הישראלי הממוצע. |
|
||||
|
||||
אני חולק מאוד על ג'. כפי שכבר הזכרתי כאן, אם מכריחים את המורה ללמד תורת גלואה מתקדמת את ילדי כיתה ז', לא משנה כמה הוא מוכשר - הוא ייכשל בצורה מוחלטת. אמנם, זה רק אומר שדעתי כדעתך ולא צריך לרוץ ולשנות תוכנית כל יומיים, אבל שים לב שטיעון ה''מורה טוב ילמד טוב בלי קשר לתוכנית'' הוא גם טיעון של תומכי התוכנית החדשה. |
|
||||
|
||||
כל הזמן הנטיה היא להוריד את רמת התכנים. |
|
||||
|
||||
אבל אנחנו משתמשים ב-Unsigned int, ולכן כשהרמה תרד מתחת לאפס... |
|
||||
|
||||
באופן מפתיע, גם אני חולק על ג'. תוכנית לימודים צריכה להתבסס על ההנחה שלא מדובר במורים מעולים היכולים להפוך קש לזהב, וגם לא על ההנחה שכולם חדלי אישים ולא יוצלחים. תוכנית ''טובה'' צריכה להיות כזאת שתתמוך במורה בינוני ותקל עליו את העבודה, אם על ידי פירוט סביר ודוגמאות נהירות ואם על ידי דרישות לימודיות שהציבור יכול לעמוד בהם ( לא יותר מדי אביזרים שהמורה יצטרך לטפל בתלמיד שאיבד אותם, ולא הגדרות עמומות שהתלמידים יאלצו ללמוד בעל פה ללא הבנה). נכון, תלמידים מעולים ימקו כאן, אבל לא יותר מדי. תלמידים גרועים יפלו בצד הדרך, אבל המערכת תוכל לזהות אותם ולטפל בהם. והיתר, חור מול חור, יגלו טפח מעולם המתמטיקה (לא מצאתי חרוז) אולי בחריקת שיניים מסויימת אבל בלי נזקים מתמשכים. מישהו פעם אמר על הצבא ''זהו ארגון שתוכנן על ידי גאונים כדי שיתופעל על ידי אידיוטים''. אני לא אומר שצריך להתייחס למורים כאידיוטים, אבל תוכנית לימודים ''הגיונית'' צריכה לקחת בחשבון את אילוצי המערכת. אם זה היה תלוי בי, הייתי מתחיל ישר במספר משפטי חפיפה בסיסיים כאקסיומות, וב י''א או י''ב מתחיל להתעסק עם אקסיומות אם בכלל. זה לא אסון. גם חשבון לומדים בבית הספר בלי חתכי דדקינד והלמה של קאנטור. |
|
||||
|
||||
אם זה היה תלוי בי היו עושים בשיעורים הנ"ל אך ורק בעיות בנייה. רוצים ללמד הוכחות תפאדלו - למה על גבה של הגיאומטריה ? |
|
||||
|
||||
מה זה בעיות בניה? משהו עם קירות גבס? |
|
||||
|
||||
בדיוק, רק שצריך לבנות את קירות הגבס עם סרגל ומחוגה. בנייה_בסרגל_ובמחוגה [ויקיפדיה] |
|
||||
|
||||
אה, בנייות כאלו. זה לא נלמד כלל בתיכון, נכון? הבנייה היחידה שאני מכיר זה להרים אנך מקטע וגם אותה אני לא בטוח שלמדתי בבית הספר (אולי בשעור שרטוט טכני?). |
|
||||
|
||||
אתה וגם גדי צודקים. אתקן ואומר שמאחר והערכתי היא שהסיכוי שתכנית לימוד מתמטיקה חדשה מבית משרד החינוך תהיה לכל הפחות מספיק טובה כדי שהמורה הממוצע יפיק ממנה תועלת כלשהי, היא קטנה, אני חושב שהמחיר שצריך מלכתחילה לשלם בעבור תכניות כאלו צריך להיות מינימלי. כדאי גם לסייג ולומר שלימדתי מתמטיקה לפני הרבה מאד שנים ויתכן שהמצב במסדרונות מנהל המתמטיקה במשרד החינוך השתפר מאז. |
|
||||
|
||||
היתה כתבה בחדשות בטלביזיה על הנושא. אני לא יודע אם זה נכון, אבל אצלי נוצר הרושם שהתכנית החדשה היא בגדר אילוץ שנוצר בגלל הצורך להחליף את תכנית הבדידים שככל הנראה הושג קונצנסוס שהיא כושלת. נראה לי שנקודה חשובה בדיון הזה היא מיעוט העניין והמקום שהתקשורת מקצה לנושאים כאלו. אני משער שהדבר משתלב יפה במהלך ההפרטה הבנוי על ההנחות הבאות: א. אין לצפות לשום דבר טוב שיצמח מן הממלכתיות על כל הסתעפויותיה ומשרדיה. ב. אם ניתן לעשות משהו מועיל הרי שהדבר צריך להעשות במימון ומסגרת פרטית ובהצנע ככל האפשר. את המערכת הממלכתית מוטב להשאיר להירקב בעצמה. את המחיר המוניטרי בלאו הכי נשלם באופן כזה או אחר ולמה להוסיף על כך מחיר רגשי של מפח נפש ואכזבה. |
|
||||
|
||||
בחטיבת ביניים משתמשים בבדידים? |
|
||||
|
||||
ברור, אחרת מה יתמוך בחטיבה העליונה של המגדל? |
|
||||
|
||||
בשביל זה לומדים גם בעיות בניה. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין הרבה בגאומטריה, אבל אני חושד שאין בין גאומטריה ובדידים שום קשר, ולכן שינוי תוכנית הלימודים בגאומטריה לא קשור לשיטת הבדידים. |
|
||||
|
||||
ברור שאין קשר. אין קשר בין הנושאים ואין קשר בין הזמנים. בדידים היו חלק מתוכנית הלימודים בבית הספר היסודי להבנת המספר וחשבון פשוט. גיאומטריה היא חלק מתוכנית הלימוד של חטיבת הביניים. |
|
||||
|
||||
כן. אני ערבבתי פה שני דברים. הכתבה בטלביזיה עסקה בתכנית לימודים חדשה לביה"ס היסודי בעוד כותרת הדיון כאן עוסקת בתכנית לחטיבת הביניים. מה שבלבל אותי הוא שהויכוח הוא אותו ויכוח: מתמטיקאים (פרופ' אהרוני מן הטכניון כמדומני) הטוענים שהתכנית לא טובה. נראה שבמשרד החינוך משקיעים הרבה בתכניות לימוד. ההרגשה הלא מנומקת שלי היא שלא בטוח שלכל אותן תכניות לימוד יש את ההשפעה (האימפקט) שמיחס להן משרד החינוך. |
|
||||
|
||||
זה מקרה פרטי של עיקרון ה"מודוס פוננס הממשלתי" הישן והטוב. חייבים לעשות משהו זה משהו --------------------- צריך לעשות את זה. |
|
||||
|
||||
תגובה 559073 |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |