בתשובה לאא, 10/12/10 10:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מניח שהתכוונת "אם במהלך העשור האחרון עלתה רמת החיים המוחלטת שלי". - יש לך סתירה לוגית. מפני שאחר כך אתה טוען שאין לך אפשרות לרכוש דירה או להשיג עבודה מפני ש"נשארת מאחור". כלומר שרמת החיים המוחלטת ירדה. אני מסכים שאם רמת החיים היחסית שלך יורדת, לא נוח לך מבחינה פסיכולוגית וחברתית. באופן מעשי אנשים נוטים להתחכך באנשים שדומים להם מבחינה סוציו-אקונומית ולכן הבעיה לא ממש נוראה. זה לא תמיד נכון אם, לדוגמה, הורים עניים ובעלי אמביציה שולחים את הילד לבית ספר יוקרתי, ואחר כך בזמן הלימודים באוניברסיטה. אז כן, יש בעיה אבל אנו צריכים לשאול את עצמנו מה הפתרון הרצוי לבעיה: אמביציה או תסכול וזעם. האם החברה צריכה להתמודד עם בעיית רמת החיים היחסית באמצעות מדיניות שמקטינה את רמת החיים המוחלטת של כולם? האם מדיניות כזאת היא מדיניות רציונלית? אני חושב שלא, אבל מבחינה פוליטית היא ודאי כדאית, מפני שהיא מעדיפה את הטווח הקצר על הטווח הארוך, ואת היתרונות הגלויים והממוקדים של תוכניות חברתיות, על היתרונות הנסתרים (מפני שהם בעתיד) והמפוזרים של צמיחה כלכלית לאורך זמן. מעניין אותי האם ההתיחסות לערך השיוויון היא אכסיומטית, או שיש הנמקה תועלתנית לא ידועה לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן התכוונתי ל"אם במהלך העשור האחרון עלתה רמת החיים המוחלטת שלי", וכשלתי במקלדתי. אך לא, אין לי שגיאה לוגית. בעולם שבו אני התקדמתי ואחרים התקדמו הרבה יותר, יהיה לי קשה להשיג דירה - לעומת עולם בו כולנו התקדמנו בערך באותו אופן. רמת החיים המוחלטת שלי עלתה, אך התקווה שלי לדירה פרטית התנפצה. מה יותר חשוב, ההון החומרי שבשליטתי, או ההון הסימבולי, המתבטא ביכולתי לשלוט על חיי ולהשפיע על אנשים אחרים? זו כבר הכרעה אישית. "אכסיומטית", אם תרצה. תועלת לא תמיד נמדדת בשקלים, או באינצ'ים של טלוויזיה. בפונקציית התועלת שלי, למשל, יש שקלול לכך שבעיר שלי לא יסתובבו משפחות רעבות בבלואים. כך ששוויון (יחסי) הוא מועיל בעיניי, מעבר לכך שמשפחה רעבה עלולה לפרוץ לי לסלון ולאכול לי מהמקרר ועדיף לשלם להם מס בצורה מסודרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"משפחות רעבות בבלויים"? "...משפחה רעבה עלולה לפרוץ לי לסלון ולאכול לי מהמקרר..."? סליחה?... דווקא בגלל הצמיחה הכלכלית בעיות הרעב הכרוני חלפו מהעולם המערבי. אם אנחנו כבר בעניין של אנשי קש, אתה מעדיף מצב שבו העניים חסרי בית, ולעומתם הגג בביתו הקט של העשיר דולף, על פני מצב שבו העני נוסע במכונית משומשת ולעשיר יש אוסף מכוניות עתיקות, ואולי מטוס פרטי כדי שתהיה מרוצה מהפער. אם אתה עני בשנות החמישים, חי במעברה, עושה את צרכיך בשירותים משותפים, שומע חדשות ברדיו של השכנים, אתה שולט בחייך יותר מהעני המודרני? חבל שלא התיחסת לאופן שבו רצוי להתמודד פסיכולוגית עם בעיית הפער החברתי ולשאלת הרציונליות, אבל אם הבחירה שלך בשיוויון היא אכסיומתית, אז נושאים אלה לא רלוונטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת האם יש תועלת (אישית, קניינית) בשוויון ונתתי לך דוגמה. הדוגמה שלי סבלה אולי מעודף דרמטיזציה, אבל זה היה המצב לפני שהממשלות בעולם התעשייתי התחילו להתערב כדי לצמצם פערים. בשינויים קלים היא תקפה גם לגבי פרויקט יוקרה שחוסם את הים לשכונת עוני יפואית. לא התייחסתי לאיך כדאי לעניים להתמודד פסיכולוגית עם מצבים. הרעיון הזה מזכיר לי קצת את "השלום מתחיל בתוכנו" של שרי אריסון, ומרתיע אותי. לרציונליות התייחסתי גם התייחסתי: מי שרוצה דברים אחרים ממך איננו פחות רציונלי. העדפת כמה אפסים בחשבון הבנק איננה רציונלית יותר מהעדפה של חברה פתוחה ושוויונית ללא גדרות גבוהות ותסכול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אבל זה היה המצב לפני שהממשלות בעולם התעשייתי התחילו להתערב כדי לצמצם פערים'' זה לא נכון עובדתית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודקת. בתקופת דיקנס והוגו לא היו מקררים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרשה לעצמי לנחש שכוונת ''שם (אופציונלי)'' הייתה שהעליה ברמת החיים התאפשרה כתוצאה מעליה בפיריון ולא כתוצאה מחקיקה חברתית. אני, אגב, לא הגבתי מפני שלא הצלחתי להבין יותר את הטיעון שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם דיקנס היה נולד מאה שנה קודם הוא לא היה מוצא כל כך הרבה אנשים יודעי קרוא וכתוב וגם בעלי מספיק כסף כדי לקנות את השבועונים בהם התפרסמו סיפוריו. הוא היה גם מוצא מעט מאוד אנשים שיזדעזעו מתיאורי המצוקה שלו מאחר וחייהם של רוב האנשים היו גרועים בהרבה מאלו המתוארים בסיפוריו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |