 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי הנטען כאן, אלי ישי סירב לקבל תרומה של כבאיות חדשות מארגון של נוצרים אוהדי ישראל, בגלל נוצריותם. (ושהרב עובדיה טוען שהשריפה היא עונש על חילול שבת, אמרנו?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתוב שהוא סרב לקבל, אלא שהוא לא היה מוכן לבוא לטקס הקבלה של הכבאיות שנתרמו בתקופת שטרית ונמנע מלבקש כבאיות נוספות. הבקורת עליו צריכה להיות לא על כך שהוא נמנע מלבקש כבאיות מארגוני תרומות אלא על כך שהוא נמנע מלדרוש אותן ממשרד האוצר; אני לא רואה שום סיבה בעולם שכבאיות (או ניידות משטרה או טנקים) תיתרמנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שצריך לסמוך על התרומה, אבל אם נותנים לך, תיקח. ואם אתה יכול לבקש ולקבל, תבקש. לי לא אכפת שהמדינה תקבל תרומות, זה חוסך ממני לתרום לה. כמדומני חצי מתקציב משרד הבטחון הוא ''תרומה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה תרומות, גם כענין עקרוני וגם משום שהנסיון מלמד שכשמתחילים לבקש תרומות מפסיקים לקבל מהאוצר. מעבר לכך, תורמים נוטים לממן ציוד (כבאיות, פקולטות, חדרי ניתוח) אבל לא לממן את התפעול שלו; בטווח הארוך התפעול הרבה יותר יקר מהציוד. אם האוצר מתקצב תוספת כבאיות הוא גם יצטרך לתקצב תקנים לתפעולן ומימון לתחזוקתן. הקרן לידידות לא תעשה את זה. הסיוע האמריקאי אינו בדיוק "תרומה" - הוא אחת השיטות של ארה"ב לסייע לתעשיות הבטחוניות שלה (ולהשיג עוד כמה מטרות בדרך). נתניהו הכריז בגאווה בקדנציה הראשונה שלו על כוונה לצמצם בהדרגה את התלות בסיוע הזה עד כדי הפסקתו; לצערי, הוא לא מימש אותה. לדעתי, בטווח הארוך עדיף היה לנו להגמל מזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעדיף לקחת מה שאפשר עכשיו, אח"כ לא יהיה (אתה מעדיף לצאת בשבת הזאת או בשבת הבאה?). העובדה שמשרד האוצר לא מממן משהו, זאת בעיה שצריך לטפל בה בנפרד, אם התורמים לא מוכנים לתרום את התפעול והגוף הנתרם לא מסוגל לעמוד בעלויות התפעול, הוא יכול (וצריך) לסרב, אבל אם הבחירה היא בין "אין מחלקה לטיפול בכוויות" לבין "יש מחלקה ע"ש רוטשילד" ויש לנו כסף לתפעול זמני, ואת הכסף לתפעול עתידי נשונרר בעתיד מתורמים נוספים או ממשרד האוצר אז עדיף תרומה עכשיו ואת הכסף נשיג כבר. אף פעם לא יהיה למדינה כסף לעשות את כל מה שרוצים בבריאות, בחינוך ברווחה בתחבורה וכו', התרומות יכולות לעזור להתקרב למטרה. אגב, האם רק בישראל מקבלים בתי ספר, בתי חולים, אוניברסיטאות, ותחנות כיבוי אש תרומות? נדמה לי שלא. לגבי האמריקאים, קשה מאוד לקבוע כמה הסיוע מזיק (חוסר יעילות, הגבלת ייצוא של טכנולוגיות, חוסר פיתוח של טכנולוגיות, תלות) וכמה הוא מועיל (גם כסף, וגם לובי חיובי אצל תעשיות הנשק), אבל האינטינקט שלי הוא לא לסרב לכמה עשרות מיליארדי שקלים בשנה, מסופקני אם הנזק (הכלכלי לפחות) הוא באותו היקף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האשם היחיד הוא נציב שרותי הכבאות, רב טפסר1 שמעון רומח. אלי ישי צריך לשאת באחריות המיניסטריאלית כממונה על הנושא, אבל זה יקרה כנראה מיד אחרי בואו של ההוא על החמור. האשמה לא נעוצה בחסרון אמצעים, שהוא מצב שהיה ידוע לממשלה הזאת כמו לקודמותיה, אלא בכך שמכבי האש אינם נכנסים למצב של כוננות עליונה מאמצע הקיץ ועד ירידת גשמים משמעותיים בחורף. כוננות כזאת מחיבת כבאיות פרושות בכמה מהיערות הגדולים של ישראל (אני מעריך ש-20 כבאיות פרושות נכון יכולות להועיל מאד), ונוהל ברור של כניסה מיידית למצב "חרום אש" עם כל שריפה באזורים מסוכנים, כולל הזנקת מטוסי הכיבוי של כימניר בהתראה קצרה, ממש כמו שצה"ל היה פועל מול איום באחד הגבולות. על מצב המלאי של חומר מעכב בעירה אין טעם לדבר בכלל, זאת פשוט רשלנות פושעת. אם היתה היערכות נכונה אולי ניתן היה למנוע את האסון היחיד, שהוא מותם של ארבעים וכמה בני אדם ופציעתם האנושה של אחרים. לשריפת היער עצמו, עם כל הכאב לעיניים, צריך להתייחס כאל חלק ממחזור החיים שלו. _______________ 1- אפרופו טרמינולוגיה, רק אני למדתי לראשונה עכשיו שצוער שב"ס נקרא "מישר"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי דרגות שירות בתי הסוהר [ויקיפדיה] נראה שמישר מקביל לסֶגֶן בצבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרמפפפף | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה. חשבתי שהם היו בקורס סוהרים ראשוני ובאמת התפלאתי שהם מבוגרים יחסית (ואפילו בניתי תיאוריה שאומרת שאנשים בוחרים במקצוע הזה רק אחרי שניסו הרבה אופציות אחרות במשך כמה שנים). מישהו מכיר את האטימולוגיה של "מישר" ושל "גונדר"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד נקודה בקשר לכוננות: השרפה הגדולה לא הוצתה בזדון. אולם בימים האחרונים לא מעט מציתים ניסו להצית שטחים בכל רחבי הארץ. אף אחד מהם לא הצליח לשחזר את אותה הצלחה אקראית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אני מקווה שאתה היחיד, כי זה לא נכון. מישר זוהי דרגת הקצונה השניה (מקביל לסגן בצבא, או מפקח במשטרה), והיא הוענקה לצוערים לאחר מותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה במדה מסוימת ממשיך את מה שכתבתי בתגובה 558009. אני התיחסתי להערכוּת ברמה של תכנון מסודר של פינוי ושל צירי תנועה במקרה דליקה, הקמת מחסות-אש בישובים ויצירת חגורות מעכבות-אש סביבם, ואתה מתיחס להערכות לכבוי מהיר של דליקות מרגע פריצתן. אז אוסיף עוד לדבריך: בעבר היו ביערות צופי-אש שתפקידם היה לדווח במהירות על עשן ביער. משום מה הפעילות הזו הופסקה, אבל יתכן שהיום ניתן לבצע ניטור כזה באמצעות צפלינים או מל"טים/מזל"טים. בימים כאלה (סוף קיץ ארוך וחם, לחות נמוכה, רוחות מזרחיות וכו') יתכן שיש טעם להחזיק מטוס של כימניר באוויר לאורך כל היום כך שיוכל להגיע לכל דיווח ברחבי הארץ תוך שעה. אבל בכל זה יש בעיה בסיסית: העובדה שהכבוי נמצא באחריות הרשויות המקומיות מקשה מאד על כך. אין גוף מרכזי שיכול לבנות תכניות כאלה, להביא את כל הגורמים לדיון סביב שולחן אחד ולתקצב את ההערכות (גם אם היא לא יקרה במיוחד), יש פער גדול בין איכות שרותי הכבוי ברשויות חלשות לעומת חזקות וכן הלאה. השאלה מדוע השרות הזה היה מלכתחילה מוניציפלי ולא ממלכתי נשגבה מבינתי, אבל כעת נראה לי שמובן לכל שהשינוי הזה מתחייב וסוף סוף יבצעו אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בעניין הזה אנחנו די מסכימים, אבל אל יאוש. עוד נמצא על מה להתכתש. את פעולתם של צופי האש אני זוכר מהספר "מול היערות" של א.ב. יהושע, למרות ששם זה לא נגמר טוב... אולי הם עברו הסבה מקצועית לשמור על מחסומי הרכבת אחרי התאונה הגדולה בשנת 20061. עכשיו אפשר לנחש שהם יעברו הסבה חוזרת וישמרו על היערות בעיצומם של שטפונות החורף. אני מבין שהשרות מתנהל ברמה מקומית בעיקר מסיבות היסטוריות, מן הסתם הבריטים הביאו איתם את תרבות כיבוי האש ממולדתם. כידוע, הנסיונות שנעשו לשנות את המבנה נתקלו בקשיים מצד אלה שעלולים לאבד כוח כתוצאה ממנו. כמו בענינים רבים אחרים, רק אחרי שקורה משבר רציני המערכת מסוגלת לגייס את המשאבים הנדרשים לרפורמה, שכן עד השריפה האחרונה מכבי האש הצליחו לא רע בכלל למרות המחסור במשאבים, כולל במלחמת לבנון האחרונה. על הרקע הזה קל להבין שהשלטון והציבור התייחסו בספקנות מסוימת לתחזיות הפסימיות של מכבי האש. אני, לדוגמא, לא ממש הדרתי שינה מעיני בשביתת הכבאים האחרונה בה הם ביקשו בעיקר תוספת אמצעים. _______________ 1- דוקרנים שעולים אוטומטית יחד עם ירידת המחסום ומוצבים אחרי המסילה (אנחנו לא רוצים לתקוע רכב על הפסים, הוא עלול לעכב את הרכבת) היו פותרים את הבעיה בקלות, אחרי תקופה קצרה של שגשוג בענפי הגרירה והצמיגים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |