בתשובה להאייל האלמוני, 01/12/10 22:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יצא לי גם להיות במסיבה מן הסוג הזה עם 60% בחורות, וגם היה אחוז ניכר של בחורות שנראות טוב. אבל אני את התגלית האנתרפולוגית שלי בהקשר הזה גיליתי כשחלקתי ג'יפ עם 3 פריחות מקרית גת בתאילנד(סליחה אם זה נשמע חשוך מצידי, אבל התיאור די מדויק), ברגע שהחלפנו מוזיקה בג'יפ מהמוזיקה שלהן (מזרחית לעוסה ולהיטי פופ) לדברים עדינים יחסית כמו פרודיג'י או מרק רונסון הן התלוננו על זה שההעדפות שלי ושל חבריי זה רעש ולא מוזיקה. אני רק יכול לדמיין מה הן היו אומרות על דאבסטפ. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
' שלוש תמיהות: א. מדוע נוצר רוב של בחורות במסיבות (ונסיבות מוזיקליות) דומות? ב. כיצד רובן שוות? זו הסיבה או המסובב?. ג. פרודיג'י או מרק רונסון שונים מהותית מדאבסטפ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד. פרודיג'י זה עדין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לרוב יש רוב גברי במסיבות, הכי שכיח מניסיוני זה 60%-40% לטובת הגברים. אבל מדי פעם עקב סיבות מסתוריות (או סתם פלקצואציות סטטיסטיות) יש רוב נשי. ב. בחורות שלא נראות טוב הרבה פעמים מתביישות או מרגישות חוסר טעם לצאת למועדונים, כי בהקשר של הכרויות מדובר על שוק בשר. אבל בגדול מדובר על סוגים אחרים של בנות שיוצאות למועדונים עם מוזיקה "איכותית" לעומת מועדוני מיינסטרים. תמצא שם אחוז הרבה יותר גדול של היפסטריות תל אביביות. ג. מרק רונסון מושמע בגלגל"צ (דרשני), דאבסטפ זאת מוזיקה שנשמעת למאזין הממוצע כרעש בכמה השמיעות הראשונות ולרוב באה יותר כטעם נרכש. ד. פרודיג'י בשנות ה-90 היו במיינסטרים עם קליפים באם טי וי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסעיף ב' יש ניסוח אלטרנטיבי סביר יותר: בחורות שיוצאות למועדונים משקיעות בהופעתן, ואז רובן נראות שוות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |