 |
עד שלא תערך רפורמה מקיפה במשרד האוצר, לא יהיו מורים ומחנכים ברמה מספקת. מעט המורים שנשארו הם ברובם אנשים צעירים שמנסים למרפק את דרכם לעולם ההיטק ובינתיים ''מחלטרים'' כמורים למדעים, או (וסילחו לי נא על השוביניזם, אך הסטטיסטיקה לצידי) נשים שיכולות להרשות לעצמן את העבודה בתחום הפדגוגי מאחר והן עובדות רק לצורך הכנסה משנית במשק הבית שלהן, ומה לעשות - זה מקצוע שקל למצוא בו עבודה.
אני מכיר מספר קטן מאוד, אך עודנו קיים, של מורים מהדור הישן, שמלמדים מתוך אהבת המקצוע ולא מחוסר ברירה. אנשים אלה נאלצים לסבול תלמידים כפויי טובה, משכורות הגובלות במשכורות רעב, ונאלצים לעבוד בעבודות נוספות שונות ומשונות כדי לסגור את החודש. לא שווה להיות מורה.
עם כל הרצון הטוב והאידאליזם, כל זמן שמאכילים את ציבור המורים במשכורות אפסיות שכאלה, כוח האדם שפונה להוראה יהיה נחות, בממוצע, מכוח האדם שהולך לתחומים אחרים. זה ענין פשוט של היצע ויאוש, כפי שאמר דני סנדרסון. כדי לפתור את המצב הרעוע של מע' החינוך לא צריכים לעשות בה רפורמה מקיפה - רק להגדיל את משכורות המורים במשהו כמו, נאמר, שלוש מאות אחוז. אם ננסה, תראו שתוך שנתיים יש מספר עצום של מבקשי עבודה בתחום, ומנהלי בתי הספר יכולים להתחיל לעשות סלקציה של מורים ולהעסיק רק את הטובים מבינהם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש