בתשובה לאריק, 25/11/10 16:49
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראוי לקצר ליגאל עמיר את העונש משום שהוא יהודי טוב ויקר, שכוונתו היתה טובה אך למרבה הצער עשה מעשה רע עקב טעות. לגבי המניעים של וענונו - תוכל לגגל ולמצוא דעות שונות על כך. אני מעדיף את הדעה, לפיה וענונו לא פעל כפי שפעל משום שהתכוון במעשהו להיטיב עם העם או עם המדינה, אלא ממניעים אגואיסטיים. לכן, לדעתי, היה ראוי לדון אותו למיתה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והנה סיפקת חיזוק לטענה ששחרור יגאל עמיר יסייע לתת לגיטימציה לרציחות עתידיות דומות - בודאי אצל מי שרואים בו, כמוך, לא רוצח ופושע אלא 'יהודי טוב ויקר', שפשוט 'עשה טעות'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחרורו? הרי אני סבור שהוא יהודי טוב ויקר כבר עתה, כשהוא כלוא וגם אם יישאר כלוא כל ימי חייו ח"ו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שמערכת המשפט תקבל את דעתך, שרוצח הוא 'יהודי טוב ויקר' ש'עשה טעות', המסר יהיה די ברור: זה לא כזה נורא לרצוח, בתנאי שאתה חושב שכוונתך טובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
15 שנות מאסר הינו עונש כבד מאד. רצח על רקע אידיאולוגי אינו דבר שכיח. העונש הצפוי אינו נכלל בשיקולי רוצחים, בפרט רוצחים ממניע אידואולוגי. רבים מהרוצים האידואולוגים מוכנים להקריב את חייהם וקיומם של מחבלים מתאבדים כה רבים יעיד על כך. לצד הרצון להרתיע רצח ממניע אידאולוגי עומד הרצון (שלי ושל כמותי) לעודד פטריוטיות ונכונות להקרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על רצח, 15 שנות מאסר אינן עונש כבד מספיק. רצח על רקע אידיאולוגי לא נפוץ, אבל יחס סלחני אליו יעזור כדי לשנות את זה; זה שיש רוצחים שמוכנים להקריב את חייהם לא אומר שזה *לעולם* המצב; ו'לעודד פטריוטיות ונכונות להקרבה' על ידי חנינת רוצחים, זה לעודד רצח כדרך לגיטימית להיות פטריוט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויותר מזה, גם אם רוצח, כשהוא מגיע לשלב של הרצח, לא בהכרח יורתע על ידי עונש, המסר של סלחנות משדר לתומכיו וליושבים על הגדר מסר חזק מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני, רצח על רקע אידואולוגי הינו פחות נפשע מ"סתם" רצח מטעמים אגואיסטים / למען בצע כסף. אני יודע שאנחנו חלוקים על כך. לדעתי, זהו המסר שינבע משחרורו כיום של יגאל עמיר, לאחר 15 שנות מאסר, ואין לי שום קושי עם המסר הזה. לדעתי, מדינת ישראל הינה מקרה חריג ויוצא דופן כל כך וקיומה כה חשוב לנו, היהודים, במידה המצדיקה סטייה מסויימת מדעות והשקפות, שייתכן שהן נכונות במקרים רבים אחרים או בזמנים אחרים. לכן, נכון להיום, עלינו - היהודים - לעודד פטריוטיות, העדפת ה"אנחנו" על פני ה"אני" ואת הגאווה והנכונות להקרבה עצמית למען העם והמדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מתיחס לטענה שלי שיגאל עמיר הוא בוגד בכך שפעל באלימות להרוס את המהות הדמוקרטית של המדינה. אתה טוען שיגאל עמיר עשה טעות אבל הוא אומר ההיפך. אבל הוא יהודי טוב ויקר אז בוא נשחרר אותו בכ"ז, הא? אני מנסה להסביר לך משהו אבל זה לא חודר. אני אנסה מכוון אחר: אני משוכנע שהרבה אנשים היו דנים את יגאל עמיר למוות בלי לחשוב פעמיים. לא היום, ב 95'. מה גורם לך לחשוב שהדעה שלהם לא טובה, ומדוע דעתך עדיפה על דעתם? המטורף שרצח את ג'ון לנון הוא לטעמי אחד הפושעים הכי נתעבים עלי אדמות. הוא ביצע, לטעמי, פשע חמור נגד האנושות. אילו אני גוזר את דינו הייתי אמור, לשיטתך, לדון אותו למוות ביסורים קשים. אבל איזו זכות יש לי לכפות כך את עולמי הרוחני על החוק? צ'פמן ירקב בכלא, וגם יגאל עמיר. כאשר אתה מסרב לעשות גזרה שווה בין יגאל עמיר ומרדכי ואנונו אתה הופך לאנרכיסט. לחוק, מבחינתך, אין ערך, וכדאי לשפוט כל מקרה לגופו של אדם, ועד כמה אני מסמפט אותו ואת מניעיו. לא שאני נגד אנרכיה. זו צורת השלטון המועדפת עלי. הבעיה היא ליישם אותה כמו שצריך. לא הייתי רוצה לראות אנרכיה מיושמת על ידי חובשי כיפות. מי אמר חברון? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |