בתשובה לצפריר כהן, 25/11/10 15:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה טועה (כמובן). בדומה ליגאל עמיר, אני מבחין בין המניע למעשה לבין המעשה עצמו. נכונותו של מחבל מתאבד להקריב את חייו למען אחרים (בהנחה שהיא נעשית בהכרה, ביודעין ומרצון חופשי) הינה אלמנט במעשהו הזוכה להערכתי הרבה. המדינה שלנו קמה והצליחה להתמודד עם קשיים עצומים בין היתר משום שהיו אז אנשים לא מעטים שהיו מוכנים להקריב את חייהם למען עמם. הלואי והיו אנשים רבים כאלה גם כיום. לצד הערכתי הנ"ל, מעשהו של המחבל המתאבד פסול בעיני, הן משום שהוא אויבי ומעשהו מכוון נגדי והן מטעמים נוספים, שאין זה המקום להרחיב בהם (למשל, עצם המוסריות של מעשהו). במלים אחרות וקצרות: גם מעשה פסול יכול לכלול אלמנטים הראוים להערכה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: הרצח של יגאל עמיר אינו פסול, כי מטרתו מוצדקת (זה מה שהבנתי מדבריך). הרצח של מחבל מתאבד פסול כי מטרתו אינה מוצדקת? האם היית מתייחס לרוצחי זאבי באותה מידה של סלחנות? לרוצחו של מאיר כהנא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר לי שהבנת אחרת מדבריי. רצח רבין היה פסול למרות שבוצע ממניע טוב. כתבתי במפורש מדוע רצח שמבצע מחבל מתאבד פסול. לא הייתי מתייחס בסלחנות לשום מעשה של אויב המכוון נגדי, ובודאי רצח של מי מבני עמי, ולו רק משום שהוא אויבי. (השבתי לך למרות שקשה לי להאמין שאתה רציני בשאלותיך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: גם הרצח הזה פסול וגם הרצח הזה פסול. ובכל זאת, לאחד אתה סולח ולשני לא. לכן באותה מידה: אני לא סולח לרוצח יגאל עמיר שפעל נגד עמי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |