|
||||
|
||||
I argue that the belief in free will is as arbitrary as the belief in its lack of existence. These are both legitemate beliefs which cannot be proved or refuted. As for the psychological gut feeling of mastering one's own fate, I take your words for it. We all agree that some people, including myself, live with the illusion that they freely choose what to do, and that these decisions lead to changes in their actual life. I argue that in addition to this illusion, there is indeed an ability to freely choose what to do etc. In my view, people who don't live with the above illusion have free will just as well.
BTW, now that my 30 days are over, I've got my license back. But don't worry, my trial is this Thursday and my chances aren't high. That's 9:00AM at Ramle court, if you wish to watch me in demise. |
|
||||
|
||||
האמונה, כפי שאתה מתייחס לה, בחופשיות או אי-חופשיות הרצון היא כמו האמונה שלך בפיזקה קלאסית או ניוטונית או דברים דומים. אלא אם אתה מתכוון שזו אמונה מסוג זו הדתית או מיסטית או כל דבר אחר ששם באמת אני לא יכול לעזור משום שזה נמצא מחוץ לתחום המדע הנטורליסטי, וראה לייבוביץ', סולובייצ'יק, רמב"ם ועוד בעניין חוסר הרלוונטיות של אמונות ומדע. האם תוכל, למשל, להתייחס לחלק שבו כתבתי על מתח-מוכנות? מכיוון שהסכמת שלא ניתן לדבר על מחשבות וכו' מבלי להתייחס לפעילות המוח, האם אתה יכול לענות כיצד מתרחשות אמונות, רצון, תקוות ושאיפות? כבר שאלתי את השאלות הללו וענית שלא ניתן לדעת. ועל זה אשאל פעם נוספת, על פי איזה קריטריון אנחנו יכולים לקבוע מה אפשר לדעת ומה לא? מהן התכונות של הדברים אותם לא ניתן לדעת? אני משוכנע שאתה מכיר ברלבנטיות של המחקר שבודק כיצד עובדת מערכת הראיה, כיצד סמים משפיעים על פעילות עצבית וכיצד פועל הלבלב. האם מחקר שבודק כיצד פועל המוח ומה דרוש למערכת כדי להיות במצב מנטלי, איננו אפשרי? פעילות מערכת הראיה בחלקו האחורי של המוח היא כיום מוסכמה (שלא לכתוב עובדה) מקובלת. גם חלקי מוח קדמיים האחראיים או לפחות מעורבים בקבלת החלטות נופלת באותה מוסכמה. כיצד נוצרות אמונות במוח? האמונה שלך לא באה יש מאין, הרי אתה פיזיקאי, אם כן, ממה היא נובעת? אם אתה מחזיק בדעה שהרצון הוא חופשי, האם אתה מחזיק בדעה שישנם דברים ספונטניים (לא הסתברותיים) שקורים ללא סיבה? אפילו קאנט טען שיש סיבתיות בטבע. אשר להרגשה הפסיכולוגית שיש רצון חופשי, כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת. לא תיארתי מקרי קצה אלא ניסויים שדיברו על תיפקוד רגיל של אנשים. אלה אינן "אשליות" שאולי ניתן להרפא מהן אלא הנחות על אופן הפעילות הרגיל של מוחות מן הישוב. אשר למשפט הממשמש ובא, may The Force be with you. |
|
||||
|
||||
אני אמנם מתכוון לאמונה בהקשרה המטאפיסי, ממש כזו המוכרת לנו מן הדת. עתותיי לא בידיי כרגע, אז אסתפק בעמידה על ההבדל בין קיום אותה אמונה לבין *מושא* האמונה. אני, בבורותי, לא יודע מה הייצוג המנטלי של אמונה. אני יודע שאין לה יסוד עובדתי להישען עליו, אך מתנחם בכך שגם לאמונות המנוגדות אין ביסוס עובדתי. כך מתחייב ממושאן המטאפיסי, עליו לא ניתן לומר דבר מתצפיות על העולם הממשי. כפי שציינתי באיטרציות הקודמות של הדיון, קיום רצון חופשי אינו מנוגד לעיקרון הסיבתיות, כי אם לכיוונו ההפוך: גם אני סבור שלכל תוצאה יש סיבה, אך אני מניח כי לסיבה נתונה יכולה להיות יותר מתוצאה אחת. כיוון שהתצפיות מלמדות אותנו רק על קשר סיבתי - מה קדם למצב הנתון - לא ניתן להוכיח או להפריך הנחה זו. כשהזכרתי אשליות של רצון חופשי, ייחסתי אותן לכלל הציבור ולא לחולי-רוח סהרוריים. אחרי הכל, גם אני ניחן בהן. לגבי מתח מוכנות וכו' - פעם אחרת - אך אני נתלה בחיבוריו של ליבוביץ' המנוח על הבעיה הפסיכופיסית כדי להפגין פסימיות לגבי יכולתו של המדע לפצח את נבכי הנפש האנושית. ידוע לי שמאז היתה התקדמות נוירלוגית משמעותית, אני בשלי. חן-חן על האיחולים. אזדקק להם. לילה טוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |