 |
התכוונתי לעצירת החירום, שנבעה מזילזול בכללים. זה היה מסע צילום, ובעודנו עומדים על הרציף בהמתנה לרכבת, שניים מאיתנו נעמדו מעבר לפס הצהוב כדי לתפוס פריים מדוייק יותר. אחד אף הרהיב עוז והחריג את גופו מעבר לרציף בשביל פריים מנצח. כך, בעוד אני עושה קולות שמארג' סימפסון כשהדבר שלצידה נוהג האופן מביך במיוחד, התקרבה הרכבת - ונעצרה בבת אחת, כמה עשרות מטרים ממקומה הרגיל. הנהג התבונן בברברים במבט זועם למשך דקה או שתיים, עד שנרגע מעט והצליח להפסיק את הרעד, ואז הוא קם וצעק עלינו. לאחר שהוא נוכח בערלות אוזנינו הוא חזר לרכבת והזעיק גורמים לובשי מדים. כל זה לקח עשר דקות עד רבע שעה בה דלתות הרכבת לא נפתחו, במקום בו הרכבות בד''כ מדייקות ברמת השנייה. בסופו של דבר, אחרי שהתחבאנו קצת, הצלחנו לעלות על אותה הרכבת באחד הקרונות האחרונים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש