|
||||
|
||||
אני מסכים עם ג'. מאד מפתה לפעמים לקיים חלק מהשיחה כבר דרך המייל. אולי תחשוב שאני מתיפייף, אבל קרו גם לי מקרים מסוג זה . ראשית, הכעס המובן שלך הפריע לך להגיב נכון. הייתי קובע איתה מועד נוסף ומברר בע''פ את הכל- בלי כעס. |
|
||||
|
||||
קבעה פגישה. לא הגיעה אליה. ועכשיו גם צריך לרדוף אחריה? |
|
||||
|
||||
לא לרדוף אחריה, לשלוח מייל. |
|
||||
|
||||
ואיציק מצליח שוב לחזק את תדמית השמאלני יפה הנפש. סיפור המרצה והסטודנטית מטורונטו כאלגוריה לסכסוך היהודי-פלסטינאי (עם האוניברסיטה בתפקיד ארה''ב והחבר כמתווך האירופאי). |
|
||||
|
||||
לפעמים גם לפריקת עצבים יש חשיבות. התשובה הנכונה לדוא"ל שלי הייתה "אוי, סליחה, בטעות חשבתי שמדובר בשבוע הבא". זו התגובה *שלה* (לעקוף אותי ולפנות לא רק למרצה אלא גם ליועצת ב"א ולדיקן הסטודנטים עם תלונה על המתרגל המזעזע) שהייתה חריפה במידה בלתי סבירה. אין לי שום רצון לקבוע איתה מועד נוסף. התגובה שלה רק הוכיחה לי שהתגובה שלי הייתה מוצדקת. |
|
||||
|
||||
(הערה אישית: אם הייתי מקבל תגובה בנוסח שתרגמת, אני מניח שהייתי נעלב עמוקות, אולי עד כדי כך שהייתי מתקשה להמשיך ולתקשר בצורה רציונלית, אפילו אם זו הייתה אשמתי. אולי זה רק אני.) תגיד, שונות כזו בדיעות הסטודנטים (שחצי חושבים שאתה פתוח וחצי דיקטטור) זו האווירה הכללית בפקולטה, או שאתה קונטרוברסיאלי יותר מהמתרגל הממוצע? |
|
||||
|
||||
(לישראלי הייתי שולח הודעה הרבה יותר ישירה, ולפיכך, לשיטתי, פחות מעליבה. היית נעלב מ"חיכיתי לך חצי שעה ולא הגעת לפגישה שקבענו. אתה מוזמן ליצור איתי קשר בדוא"ל"?) המשוב שלי נוטה להיות נמוך מהממוצע, אז אני מניח שאת האחרים אוהבים יותר. אני מייחס את זה לאנטישמיות, כמובן. |
|
||||
|
||||
(מתגובה כזו כנראה שבאמת הייתי נעלב הרבה פחות. אולי בגלל שהיא פשוט מביאה עובדות מאשימות במקום להאשים.) זה שזה אנטישמיות זה ברור, התכוונתי לשונות ולקיצוניות בין המשובים בשונים בתוך אותה כתה. |
|
||||
|
||||
אנטישמיות ופילושמיות, ברור. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג. לי רק נותנים ממוצעים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |