בתשובה לקונשטוק, 13/11/10 10:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפני כשבועיים נסעתי באוטובוס. במושב האחורי יושבים איש, בנו בן השלוש ומזוודת הטרולי שלהם. בשלב מסויים, הוציא האיש ממזוודת הטרולי שלו אקדח צעצוע ונתן אותו לילד. אותו אקדח צעצוע ניחן בתכונה שחסרה לאקדחי הצעצוע בילדותי: לחיצה על ההדק שחררה צלילי יריות כאילו ירית מחסנית שלמה על אוטומט. וכך משחק לו הילד בשמחה ובצהלה באוטובוס. בשלב מסויים נקעה נפשי ממוזיקת הרקע, ופניתי לאיש באמרי שאין לי ספק שהילד נהנה, אבל אם הוא יכול בבקשה לשחק בלי קול, אני אעריך את זה מאוד. האיש קרא לי לחזור לעיסוקי ולענייני, ולקחת את הכדורים שכנראה שכחתי לקחת באותו היום. לאחר זמן מה נמאס לנהג, והוא כרז ברמקול. "הילד עם האקדח, אתה באוטובוס ולא בבית שלך. תפסיק עם האקדח!" בשלב הזה, הילד הפסיק. האב, מצידו, אמר לילד, "הנהג הרגע אמר לך להפסיק! לך תהרוג אותו!" בשלב הזה התערבו הנוסעים שסביבו, והתחילו להעיר לו, בעדינות רבה, לגבי חינוך הילד והשמת גבולות. "אני, הילד שלי לא יקשיב לאף אחד! גם לא לי!" השיב האב. בעוד כמה שנים, אתה עלול להתקל בסימטא חשוכה בילד הזה. _ אקדח צעצוע עם פסקול יריות כמתנה שקול לתוף במתנה בדורות הקודמים. היינו, מתנה שאתה מתחרט עליה מהר מאוד. מזוודת הטרולי יכולה להעיד שאיש ובנו חזרו מנסיעה בחו"ל או בארץ או - מה שנראה לי יותר סביר, שהאיש מחזיר את הילד לגרושתו. והאקדח במתנה ניתן בכוונה, כמתנה שהילד נורא יאהב, ואמא שלו נורא לא תאהב. אם זה המצב, יתכן שהאיש לא רואה את עצמו כלל כמי שאמור לחנך, או להורות, או להציב גבולות כשלהם, אלא רק לבלות עם הילד. וכולי תקוה שאמא שלו מחנכת אותו קצת יותר טוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מקרה דומה, בנסיעה מאילת לת-א, גברת מגונדרת עם שני זאטוטים בגילאים 5-7 , בקשתי לשקט נענתה בתמיהה מצד הגברת: מה יש, זה מקום ציבורי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<סרקסטי אני משקשק מפחד> ברצינות, הטיעון היחיד שאני שומע להצדקת התערבות של החברה ביחסי מורה-הורה ,ועוד לטובת המורה, זה איום מעורפל מפני מה שאותם ילדים לא מחונכים עלולים אולי לעשות . . וזה שאני מגיב באייל ויש לי שם אשכנזי לא אומר בהכרח שאני זה שאצא מופסד מאותו מפגש בסימטה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפחיד אימים. לאחד כזה עדיף בהרבה לא להעיר שום הערה אם את לא הנהג. לכי תדעי אם אין לו סכין בכיס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטוח שיש לו, השאלה היא אם הסכין גם משמיע קול צעקה כששולפים אותו. אגב, טלפונים סלולריים הרבה יותר נפוצים מרובי הצעצוע האלה, ופגיעתם רעה יותר שכן במקום צרור יריות נייטרלי אתה נאלץ לשקוע בבוצה האינטלקטואלית של בעליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רינגטונים מעפנים מפריעים לך אז אין מה לעשות אבל אם הבעיה שלך זה אנשים שמשתפים את כוווווווווווווולם בשיחה שלהם עם מושמוש אז ההמלצה שלי היא להצטרף לשיחה - צריך לשבור איזה מחסום ראשוני של בושה אבל אחרי זה זה פשוט כיף |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_______ יכול להיות שהאיש כן רואה את עצמו כמי שאמור לחנך, או להורות, או להציב גבולות כשלהם, אבל בהתחשב בזה שהוא יכול לראות את הילד ללילה אחד מתוך 14, אז הוא מבין שכל חינוך, הוראה או הצבת גבולות במצב הזה הן לעג לרש, ולכן כל מה שנשאר לו זה לנסות לקנות את אהבתו של הילד ואולי גם לנצל את המצב על מנת לנקום באישתו מתוך תקווה שבסופו של דבר ימאס לה מכל היריות האלה והיא תתן לו את המשמורת ואז הוא יוכל סוף סוף לחנך את הילד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
______ לפי גודל המזוודה - יותר מלילה, אבל יכול להיות. אני מאוד מעריכה את האנשים ששופטים כל אדם לכף זכות. אחרי שפגשתי את האיש, אני קצת מתקשה בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
____________ אל תשכחי שאת פגשת אותו לחצי שעה, האקסית שלו הכירה אותו כמה חודשים לפני שהחליטה להתחתן איתו.... או שהרושם שלך מוטעה, או שגם היא לא משהו. יש צדק קוסמי בזה שאנשים מעצבנים מתחתנים זה עם זה ואחר כך גם צריכים לחיות עם בני זוג מעצבנים וגם לגדל ילדים מעצבנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
__________ ואי-צדק קוסמי בכך שהאנשים האלה וילדיהם מעצבנים את כולנו במרחב הציבורי. לדעתי, תיאור המקרה הזה כבר חורג מ"מעצבן" לכיוון "אלים" או "תוקפני", אבל נעזוב את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
__________ לא מדוייק. יש אנשים שפשוט נופלים על כלבות או נשים שנופלות על מנוולים. חבר טוב של בן זוגי התחתן עם כלבה שניתקה אותו מחבריו (טוב, הוא נתן לה), ובסוף הלכה למאהב שלה מיד אחרי טיפול הפוריות (כדי שהילד לא יהיה שלו1). והוא בחור סבבה. ואני מכירה מישהי, שנפלה על בעל מכה אחר בעל מכה אחר בעל מכה2, ובאמת שלא מגיע לה. 1 מואה הא הא הא הא! 2 אשה חרדית שהתגרשה 3 פעמים(!), עם ילדים מהשניים הראשונים. מהמנוול השלישי לא היו לה ילדים, השבח לאל. עכשיו היא נשואה ברביעית, וכמדומני, הגיעה אל המנוחה והנחלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |