בתשובה לעדי סתיו, 12/11/10 16:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את מבלבלת שתי דברים. שירות יפני ואמריקאי זה חברה אמריקאית לעומת חברה יפנית. השרות שקיבלת היה של חברה אמריקאית שיש לה מרכז בהודו כך שהשירות שקיבלת הוא שרות אמריקאי עי עובדים הודים ויש מצב שההכשרה וההדרכה שלהם היתה לפי פרוטוקולים של שיחת-לקוחות שהכינה החברה האמריקאית |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(זה "אתה".) היה לי מורגש שהשירות שקיבלתי מההודים היה אמריקאי. מצד שני, הקשר שלי איתם היה רופף (טלפוני) ומתחלף מאדם לאדם, ויכול להיות שלו הייתי מקבל אותו פנים-אל-פנים הייתי מרגיש בהבדלים גדולים יותר. בכל מקרה, מרכזי שירות־לקוחות בהודו מתמחים בדיוק בלהתאים את הסטנדרטים שלהם לאלה של הלקוחות, אז זה לא מפתיע שהתרבות האמריקאית היתה דומיננטית. אבל אני מניח ששירות שהייתי מקבל מנציגי שירות יפניים של חברה אמריקאית, ביפן, היה שונה מאוד משירות שהייתי מקבל מאמריקאים. למשל, הדלפק הספציפי בטוקיו שירת לא רק את ANA אלא את כל חברות התעופה של Star Alliance, כך שלמרבה האירוניה הייתי מקבל את אותו שירות מאותן דיילות־קרקע גם אם הייתי טס לטוקיו ביונייטד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |