|
||||
|
||||
אני מסכים שזאת הצעה יותר הוגנת. בשני המקרים הציבור משלם יותר עבור האנרגיה, ובתמורה מקבל אויר נקי יותר, אבל המיסוי מחולק יחסית לשימוש באנרגיה, בעוד הסובסידיות מוטלות על כל הציבור, כולל אלה שחיים בבית ירוק ונוסעים רק באופניים. אבל מיסוי הדלק או הפחם ממסה באופן זהה את מי שמזהם הרבה ומי משזהם פחות (למשל מפעל שמשקיע בכל מיני פילטרים בארובות, וכל הגופים שבגלל גודל המתקן מזהמים יחסית פחות ממכוניות). |
|
||||
|
||||
לכך כמובן יש פתרונות. למשל מס על דלק עם זיכוי מס בצידו למי שהתקין מה שהתקין להקטנת הזיהום. אם במקביל מועברים חלק מהתקבולים מהמס הזה לטובת ייצור אנרגיה נקייה1, מתקבל אפקט נטו של "אפס עלות". בפועל זה כמובן לא "אפס עלות", משום שכתוצאה מכל הפעילויות הללו עולה מחיר האנרגיה, הטענה היא פשוט שהמחיר החדש מייצג את העלות ה*אמתית* של האנרגיה, להבדיל מהמצב היום בו המחיר מייצג רק את עלות ההפקה, והעלות הנוספת (שאינה כספית אלא מתבטאת בפגיעה סביבתית) מתחלקת על כולם - ללא קשר לכמות האנרגיה בה משתמשים. __________________ 1 השאר אמור לעבור לפעילויות שיהוו משקל נגד לפגיעה בסביבה כגון ייעור, הקטנת צריכת אנרגיה של מבני ומתקני ציבור וכולי. |
|
||||
|
||||
נראה לי שיש לך כאן בלבול מסוים. בדרך כלל כשמדובר על זיהום לא מדובר על פד"ח, כיוון שלפד"ח אין השפעות בריאותיות ישירות (אלא אם אתה מחבר צינור מהאגזוז אל תא הנוסעים). פילטרים לסילוק זיהום מסלקים מזהמים אחרים; למשל, הסולקנים בארובות של תחנות כח פחמיות מסלקים דברים כמו גפרית וכספית, שזה טוב מאד אבל לא הנושא שלנו. אין כמעט בעולם סילוק של פד"ח מזרם הפליטה של תחנות כח או של גנרטורים מסוג כלשהו - הן משום שבטכנולוגיה הנוכחית זה גוזל משהו כמו רבע מהאנרגיה שהופקה בגנרטור והן משום שעוד לא יודעים איפה אפשר לאחסן בבטחה כמויות פד"ח שנפלטות ממפעל בהקף תעשייתי. כל הנושא של CCS (Carbon Capture & Sequestration) הוא עדיין בחיתוליו, ואם יתבגר אי פעם אפשר יהיה לדאוג לטפל בזה מבחינת המסוי. אם מוציאים את ה-CCS מהתמונה אז משוואת פליטת הפחמן היא פשוטה למדי ולא תלויה בגודל המפעל; X דלק מכיל Y פחמן ולכן יוצר 14/3*Y פד"ח. כל ליטר דלק, למשל, יוצר בערך שני ק"ג פד"ח כאשר הוא נשרף - בלי תלות כמעט בשאלה איך אתה שורף אותו. |
|
||||
|
||||
>> אז משוואת פליטת הפחמן היא פשוטה למדי ולא תלויה בגודל המפעל; X דלק מכיל Y פחמן ולכן יוצר 14/3*Y פד"ח. כל ליטר דלק, למשל, יוצר בערך שני ק"ג פד"ח כאשר הוא נשרף - בלי תלות כמעט בשאלה איך אתה שורף אותו. אמת, אין תלות בגודל המפעל, אבל יש תלות חזקה מאד בסוג הדלק. שריפת פחם מייצרת את הכמות הגדולה ביותר של פד"ח לקווט"ש, שריפת מזוט פחות, קרוסין עוד פחות, בנזין עוד פחות, גז טבעי עוד פחות, מתאן עוד פחות ושריפת מימן לא מייצרת פד"ח בכלל. זה לא מדע בדיוני להניע מכוניות בחשמל - זה אפילו עומד לקרות ממש בקרוב. זה גם לא מד"ב להניע מטוסים במימן, אם כי זה דווקא לא הולך לקרות בקרוב... השאלה מניין יגיע חשמל נקי (לשימוש ישיר במפעלים, תחבורה ציבורית ומכוניות, כמו גם להפקת המימן) היא שאלה מעניינת, אבל לא חסרת פתרון. אישית אני מאמין גדול דווקא באנרגיה גאותרמית (http://en.wikipedia.org/wiki/Enhanced_Geothermal_Sys...). |
|
||||
|
||||
ודאי שיש תלות בסוג הדלק, ולכן כל סוג דלק צריך להיות ממוסה בהתאם לכמות הפחמן שהוא מכיל. שריפת מימן לא מייצרת פד"ח, אבל מימן הוא לא דלק כמו יתר הדוגמאות שלך - הוא רק צורה לאגירת אנרגיה: אתה מייצר אותו בעזרת מקור אנרגיה אחר. אם תייצר אותו בעזרת מקור פולט פד"ח אז הוא יגלם את הפד"ח הזה. אין הבדל בינו לבין סוללה, נניח. הנעת מכוניות בחשמל היתה כבר לפני מאה ועשרים שנה. ביסוס חלק משמעותי מצי הרכב העולמי על הנעה בחשמל - זה כבר משהו אחר לגמרי, שאולי ניצנים שלו יופיעו בעוד עשר שנים. זה עדיין לא יענה לשאלה איך ייוצר החשמל הזה וכמה פד"ח הוא יגלם. לכן חשמל כשלעצמו אינו רלבנטי. לי נראה שהמקור הטוב ביותר לאנרגיה נקיה צריך להיות השמש; לאנרגיה גאותרמית יש לא מעט בעיות משלה. כמובן, אף אחד לא אמר שחייב להיות פתרון אחד. אצלנו אפשר להשתמש בשמש, בקווי רוחב גבוהים יותר אפשר להעזר ברוח, באזורים דלילי אוכלוסין ומתאימים גאולוגית יתכן ש-EGS הוא הפתרון הטוב - וכמובן, הפתרון הזמין ביותר (טכנולוגית וכלכלית) הוא אנרגיה גרעינית. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים אתך לגבי EGS, אבל לא נרלי עכשיו לפתח על זה ויכוח. אתה צודק שלגבי אנרגיה יש בעיה של מקור ראשוני, אבל בוא נניח לרגע שהבעיה הזו נפתרה. כל פעם כשמתחילים לדבר על מפעלי הפקת חשמל נקיים, כמו המאמר שפתח את הדיון הזה, די מהר קופצים אנשים (רק דוגמה: תגובה 555348) ואומרים שבעצם פתרון הבעיה של חשמל נקי אינה מספיקה, כי מכוניות ומטוסים צריכים דלק נוזלי. הזכרתי את המימן כהקדמת תרופה למכה לטענה הזו. אם אנחנו יכולים להסכים ש"מספיק" לפתור את נושא החשמל הנקי אז אפשר להתקדם הלאה, ואז אולי אנסה לשכנע אותך למה EGS יותר טוב מביומסה או טכנולוגיות ביקוע גרעיני, אבל לפני זה כדאי שנסכים מה היא הבעיה בדיוק. |
|
||||
|
||||
אם נצליח לפתור את נושא החשמל הנקי פתרנו את רוב הבעיה. ביומסה אינה דבר שניתן להפיק בהקף שאפילו מתקרב למה שנדרש כדי לספק חלק משמעותי מצריכת האנרגיה העולמית. הטכנולוגיות המתחדשות שמצויות בשימוש כרגע ושיש להן פוטנציאל רחב הקף הן אנרגיה סולארית (בגרסה תרמית או פוטו-וולטאית) ואנרגיית רוח; אפשרויות אחרות כמו גלים או גאות ושפל הן שוב מצומצמות הקף. לכן מבחינתי, כרגע, השחקנים המרכזיים בשוק הפחתת הפד"ח הם השמש, הרוח והאורניום. אתה מוזמן לשכנע אותי ביתרונות ה-EGS על שלושת אלו. בהערת-אגב: מימן אינו פתרון למטוסים (לפחות כאלה שלא קוראים להם הינדנבורג). מטוסים יוכלו לטוס על דלקים מביומסה (חיל האוויר האמריקאי כבר עשה ניסויים בכך עם מטוסים רגילים), וזה לאין שעור יותר פשוט מתכנון מחדש של כל המטוסים כך שיוכלו להשתמש במימן נוזלי (ועוד לא הזכרנו דחיסות אנרגיה יחסית לנפח). מימן הוא גם לא פתרון להנעת ספינות - וגם להן ביודיזל הוא פתרון פשוט יותר. כמובן, אם כל מה שהיה פולט פד"ח בעולם היו רק מטוסים וספינות היינו מסתדרים. לגבי הנעת מכוניות בחשמל, כתבתי כאן לא פעם שזה העתיד - אבל שוב, מדובר בעתיד די רחוק. יתכן, למשל, שעד 2050 נגיע למצב שמחצית צי הרכב הגלובלי היא חשמלית. זו התקדמות עצומה אבל זה עדיין נמוך מהקצב שאנחנו זקוקים לו כדי למתן את ההתחממות. |
|
||||
|
||||
לגבי ספינות כנראה שהעתיד בגרעין. לגבי מימן - אתה צודק שמימן נוזלי כנראה אינו פתרון. מובן גם שלא מדובר על אחסון המימן בצורת גז, כך שההינדנבורג לא רלוונטית כאן, אבל יש סיכוי טוב לשיטות אחרות. אם אתה מתעניין אתה יכול להתחיל כאן - http://en.wikipedia.org/wiki/Hydrogen_storage (מודה שלא התעמקתי). אני מאמין שבשנים הקרובות יימצא פתרון מניח את הדעת לבעיה, דבר שיאפשר לפחות מכוניות עם מנועי בעירה פנימית נקיים, אם לא פתרון גם לתעופה (ללא קשר לטענה שלי שהעתיד הוא מכוניות חשמליות). |
|
||||
|
||||
ראשית, ברכות לחתול הבית שהשאיר אותנו לאנחות, על הניבוי המוצלח "ביסוס חלק משמעותי מצי הרכב העולמי על הנעה בחשמל - זה כבר משהו אחר לגמרי, שאולי ניצנים שלו יופיעו בעוד עשר שנים." שנית, גדעון סער בעניין אנרגיה גיאותרמית. תקציר מנהלים: למה לקדוח אם אפשר להתיך? מובן שעוד ארוכה הדרך, אם בכלל, אבל בימים אלה כל קש הוא הקווין אליזבט. |
|
||||
|
||||
מעניין מאוד. בעיקר הקטע שהם יכולים תאורטית לקדוח בכל מקום וכך להשתמש בתחנות כח פוסיליות קיימות שיאבדו את הרשיון שלהן. |
|
||||
|
||||
גדעון סער? |
|
||||
|
||||
תקוה חדשה. __________ (טוב, האיש לא גר בארץ, אפשר להבין) |
|
||||
|
||||
גדעון סער לא גר בארץ? ____ ברור שזאת בדיחה, כן? ________ דרך אגב, מסצ'וסטס החלה להציע החזר של עשרת אלפים דולר על התקנת מערכת הסעת חום. שזה בעצם מזגן מרכזי שמסוגל לחמם (להסיע חום מבחוץ פנימה) גם כשהטמפרטורות בחוץ נמוכות במיוחד. בימי הקיבוץ העליזים, כשלמדתי על מערכות קירור מספרי הדרכה של ג׳ון דיר ואיגוד עובדי הפלחה1, נטען שם שהחימום באמצעות מזגן - כלומר באמצעות דחיסת גז ואידויו - אינו יעיל כשהטמפרטורות בחוץ יורדות מתחת לחמש מעלות צלזיוס. אני מניח שהתחליפים שמצאו לפריאון פתרו עוד בעיות. יש מצב שמחירי הסולר לחימום המאמירים, הריבית השלילית, והסובסידיות (שאני לא בטוח כמה הם חכמות) יהפוך את השילוב של מערכות כאלה עם פאנלים סולארים על הגג לסטנדרט דה פקטו בשכונה שלי. במידה מסויימת - על חשבון משלמי המיסים. ____ 1. זאת לא בדיחה. והספרים היו ממש מצוינים. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון למשאבת חום? |
|
||||
|
||||
כן. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |