 |
המאמר הנחמד הזה מספק הזדמנות מצוינת עבורי לברר כמה שאלות בסיסיות על פמיניזם ואולי תוכל הכותבת חדת-המבט לענות.
את כותבת:
למה זה מסוכן? בגלל שתי סיבות. ראשית, כיוון שזו יוזמה שנישאת ומועברת על ידי נשים. אם יש דיכוי נשי שמטריף את חושיי, הוא כזה שמועבר ומונצח על ידי נשים. זו לא תופעה חדשה אבל היא מעציבה אותי בכל פעם מחדש. כוחה המרכזי של ההגמוניה הוא בכך שהיא מבססת את מעמדה בלי כוח. היא משכנעת את הפרטים המדוכאים בה שזה הסדר הטבעי של הדברים. כך נשים עוזרות לא אחת להנציח פרקטיקות מפלות נגד נשים, מתוך אמונה כנה שכך צריך להיות.
שאלתי היא בסיסית: מה דיכוי בזה ועל סמך מה את קובעת שזה דיכוי? הצגת האישה כיצור מיני, קודם כול, אינה שוללת הצגה אחרת, אבל מעבר לכך - מדוע זה דיכוי? לומר שזה דיכוי פירושו להניח שזה סותר את טבע האישה מחד ומשרת את הגבר מאידך. אם מיניות מקדמת אישה, מדוע היא פחות טובה מקידום באמצעות המוח? למה שכל אותן נשים שניחנו בגוף יפה ושכל רפה לא יעשו שימוש בכל אמצעי שהן רואות לנכון כדי לקדם את מעמדן? מדוע את דנה אותן לכישלון רק כי הן לא משתמשות באמצעים ה"ראויים" שהן בעצם אמצעים גבריים? ועל סמך מה את קובעת שיש פה דיכוי מצד הגברים בכלל: אם יש נשים שעושות שימוש במיניותן ומצליחות ומרוצות - שיבושם להן. מדוע לאמץ "תפיסה גברית" של מיניות האישה זה רע, אבל לכפוף את עצמך לאפנה או שפה זה כן בסדר? בכל מקרה כל דבר שאנחנו בוחרים הוא מתוך רפרטאר מוכתב, החל בפלאפל וכלה בפוליטיקה, כך שתמיד קיים "שיעבוד". עצם העובדה שאנחנו לבושים בקיץ היא שיעבוד.במה שיעבוד לתפיסה הגברית המינית הוא שונה? מה גם ש"תפיסה גברית" זו המצאה שלא בהכרח נכונה.
כשאת כותבת "לא שזה רע לרצות סקס, זה פשוט לא חלק אינהרנטי מהנשיות, בטח לא החלק הדומיננטי" - על סמך את קובעת את זה עבור כל כך הרבה נשים אחרות שכן מבטאות את הנשיות שלהן באופן דומיננטי? וכיצד קביע כזו שונה מן התפיסה המדכאת שאת מבקרת? והאם ניתן בכלל לא רק לדבר בהכללות כאלה אלא גם על נושאים כל כך נזילים וחמקמקים. בשלב הזה של התרבות שלנו, ספק רב בעיניי אם ניתן להבדיל בין מקור לזיוף, פנימי וחיצוני, שיעבוד וטבעיות. האם לשלם ביטוח סוציאלי לאנשים זקנים שאנחנו לא מכירים זה טבעי או שיעבוד? האם לעזור לזקנה לחצות את הכביש זה לא שיעבוד תרבותי? האם לשטוף ידיים זה צורך טבעי של הישרדות או הרגל תרבותי חסר ביסוס? בסופו של דבר, נראה לי שפמיניזם מנסה לקבוע מה הוא שיעבוד ראוי ומה לא. מה שכן בטוח, זה שאם נשים אלו או אחרות מאמצות תפיסה "גברית" וזה מקדם אותן בחייהן וטוב להן עם זה (כי הן אומרות כך גם אם זה סותר תפיסה פמיניסטית של מה "טוב" לאישה) - אז טוב להן. ומי יכול להוכיח אחרת?
והכי חשוב: אם כולנו משועבדים, מי יכול לקבוע איזה שיעבוד טוב ואיזה לא?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש