 |
עם כל הכבוד להנר, נראה לי שהוא משך את המספרים, במחילה, מעכוזו. לא לפני עשרים שנה, לא לפני עשר שנים ולא היום היה "הגיל הממוצע של עובדי הייטק עשרים פלוס" (אלא אם כן אתה מוכן לקבל גם "עשרים פלוס חמש עשרה" בתור "עשרים פלוס") ואם תשאל אותי מניין משכתי *אני* את המספרים, אז ממקום דומה (כלומר מעכוזי שלי) אבל ותיק יותר.
נכון שאם האופק שלך ל"ענף ההייטק" זה הסטרטאפ שלך וזה של ידידך, שניכם מאותו המחזור בטכניון או ב־8200 קל מאד לקבל את הרושם הזה, אבל לא לפני עשרים ולא לפני עשר שנים לא היה הגיל הממוצע באלביט (ואלסינט ז"ל), גילת, לנט, סאייטק, רד-בינת, קומוורס (או בשמה הקודם "אפרת") ובחברות רבות נוספות שמילאו את נוף ההייטק - באף אחת מהחברות הללו לא היה הגיל הממוצע עשרים ושש (תזכורת קצרה: פרויקט הלביא התחיל לפני שלושים שנה וחוסל לפני יותר מעשרים - ותאמין לי שהיה שם הרבה מאד הייטק, ולא כל כך הרבה בני עשרים).
למעשה, בישראל עשרים ושש זה הגיל האופייני לכניסה לענף (עתודאים וערבים הם עדיין מיעוט, אפילו בהייטק) - בוודאי לא הגיל הממוצע.
יש פתגם עתיק שאומר: "אמור לי מי שכנך ואומר לך ליד מי אתה גר" - או בפרפרזה, "אמור לי מי שכנך ואומר לך איפה אתה גר". או כמו שאמר ראובן - כשהייתי בכתה ג' (ואפילו ב־ח'!) היו רוב חבריי רווקים.
תתפוס פעם בן או בת חמשים שעוסקת בהייטק ודבר אתה על ענף ההייטק בארץ לפני עשרים שנה, ותופתע לשמוע שכהיא נכנסה לענף כבר היו שם הרבה אנשים ונשים, ורובם היו מבוגרים ממנה.
|
 |