 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר נהדר. תודה. נהניתי מכל הזוויות שיש בו. שמש, שמש, של אריאל זילבר עם להקת ברוש המיתולוגית היא אחת היצירות (והביצועים) החביבים עלי מאז ומעולם. הדיאלוג המופלא בין הגיטרה החשמלית לכלי המיתר הקלאסיים גורם לי להתמוגג גם בשמיעה המאתיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המחמאות, גם לך וגם (באיחור) לשאר המחמיאים למעלה. זה באמת מחמם את הלב. לטעמי, בלחנים של אריאל זילבר יש לפעמים משהו ''דיסלקטי'', כאילו בניגוד לכללים, ואף על פי כן הם מצליחים להיות מלאי קסם. דבר דומה (אבל עם הרבה הבדלים) אני מרגיש נוכח הנגינה של ת'לוניוס מונק. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |