|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גם "מיכאל" לעיתים קרובות מוטעם כך, ואפילו "אביתר" שמעתי. "פפריקה" לא מעניין כי זה מושאל, נכון? |
|
||||
|
||||
אוניברסיטה |
|
||||
|
||||
זה אמנם מלעז, אבל אי אפשר להתאפק: גם רשקולניקוב. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי על רוגעלך, אומדנא (מילה ארמית שפירושה אומדן. משמשת רבות לומדי גמרא, ונהגית בהטעמה על ההברה הראשונה בפי האשכנזים שביניהם) ויוקנעם. אמנם רק האחרונה היא בעברית, וגם היא שם, אך השתיים הראשונות גרמו לי לחשוב שאולי התופעה הזו היא שאריות של צורת הגיה אשכנזית, יידית. בניגוד להיגייה הספרדית (שהיא הרווחת בעברית) שאוהבת מלרע ההגיה האשכנזית מטעימה במלעיל ככל יכלתה (שאבעס!). ואז, במילים ובשמות תלת-הברתיים שבמקור נהגות במלרע, משום מה "מדלגים" אחינו האשכנזים מעל ההברה האמצעית ומטעימים את הראשונה. למה? לא יודעת... אבל לזכותם יאמר שבכל המילים שצוינו בפתיל זה הטעמה בהברה האמצעית נשמעת מאולצת למדי. |
|
||||
|
||||
נעם יוק |
|
||||
|
||||
? |
|
||||
|
||||
טוב, עכשיו למדתי בזכותך את מקור המילה "יוק" (תודה!) אבל לא הבנתי אם יש קשר למספר ההברות. |
|
||||
|
||||
שיחה:המצור הגדול על מלטה [ויקיפדיה]. לא מופיע בערך עצמו כרגע, למרבה הבושה. "מלטה לא קיימת". הצי העותומני שלכאורה לא מצא את מלטה. בפועל הצי העותומני מצא אותה והצבא העותומני נחת במלטה, אך לא הצליח לכבוש את כולה ונאלץ לסגת. |
|
||||
|
||||
טעות שלי (ועדכנתי גם את דף השיחה שם) - הצי הטורקי שלכאורה פיספס את מלטה הוא הצי הטורקי שהנחית את הצבא שכבש את כרתים בשנת 1645: (לא ברור לי למה הראשון לא עובד) מלטה היתה מראש תוכנית הטעיה (שעבדה: הוונציאנים בכרתים היו מופתעים). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |