|
||||
|
||||
1. יש הבדל בין "מחלוקת לשם שמיים" לבין מחלוקת שאינה כזאת. זה קיים גם במדע ובעולם הרוח. אני יכול לסבור שפילוסופים גדולים טעו ועם זאת לדעת שאני לא מתקרב לרמה שלהם. גם ביהדות מחלוקת עניינית מותרת, כל זמן שהיא לא נובעת ממניעים אישיים. "אלו ואלו דברי אלוהים חיים". 2. ככלל, היהדות היא דת מוסדנית ופרשנית. אנחנו חולקים אפילו על אלוהים ומשנים את המצוות כפי שהם כתובות בתורה. יש ליהדות מנגנונים פנימיים של התפתחות ומתודות לעגן את ההתפתחות הזאת בדברים שנקבעו בעבר. אני לא מכיר רב שממציא חומרות או הקלות בלי להסתמך על טקסט קודם. זה דומה לשופט שמפרש את החוק והתקדימים ויכול להגיע למסקנות אחרות מהנאמר לפניו בלי לחשוב שהוא נעלה על הכנסת או על אהרון ברק. בד"כ נמצא את אותן עילות: המקרה שדנו בו בעבר שונה מהמקרה שלפנינו או הסביבה החברתית השתנתה ומחייבת את התאמת ההלכה/המשפט לסביבה החדשה. 3. אני חושב שיש להבחין בין צניעות כשזה נוגע להנהגות אישיות לבין צניעות כשזה נוגע ליכולת לפרש את הכתוב ולהביע דעה. זאת שאלה של מקורות הסמכות. כשאדם שלמד ושנה פוסק הלכה, הוא אינו מבקש שנקבל את דבריו בגלל קסם אישי, כריזמה אישית או שקדנות גרידא. ההפך: הסמכות שלו נובעת מכך שהוא יודע את ההלכה ומכיר את הדרכים הנכונות לפסיקה. מקור הסמכות שלו הוא החיבור לאמת ההלכתית. האמת היא הסמכות והאדם הוא כלי בידה. |
|
||||
|
||||
גם במדע ובעולם הרוח יש הרבה אנשים לא צנועים. זה בהחלט מותר, ולדעתי אפילו טוב שכך. מעטים הם הקפקאים בעולמינו. קשה לי לחשוב על שופט צנוע. אדם שחושב שהוא למד מספיק על מנת להכריע בשאלות חשובות (האם פחית שימורים היא כלי או מה קדם למפ. הגדול) איננו צנוע. אולי בצדק. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי, בנצרות צניעות כרוכה בהתכחשות ליצרים ובתורות מזרחיות צניעות מופיעה כביטול עצמי. האידאל היהודי של צניעות הוא שונה. לאדם יש חובה, ולא רק זכות, לפעול בעולם לפי מיטב הכרתו. אם לא תעשה זאת יאכל אותך לווייתן. האידאל היהודי של צניעות נוגע להנהגות בחיים האישיים. אדם אמור שלא להתפאר בסגולותיו וביכולותיו, אבל הוא חייב להשתמש בהן. |
|
||||
|
||||
במילון שלי אדם שחושב שהוא טוב מהאחרים ומתנהג בהתאם איננו צנוע. |
|
||||
|
||||
אדם שאינו מכיר במעלותיו האמיתיות אינו צנוע. הוא מתעלם מהמציאות. אדם שלא משתמש ביכולותיו כדי לתרום למטרות ראויות בעיניו אינו צנוע. הוא לא מוסרי. אדם שמחצין את יכולותיו או מתפאר במעלותיו בהקשרים לא ענייניים הוא לא צנוע. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאדם יכול להכיר במעלותיו האמיתיות. |
|
||||
|
||||
אם כך, זאת לא שאלה של צניעות. |
|
||||
|
||||
אני חושב שכן. אני חושב שמי שהגיע למסקנה (האולי נכונה, אבל הלא מבוססת) שהוא נעלה מעל שאר האנשים, ומתנהג בהתאם הוא אדם לא צנוע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |