בתשובה לתשע נשמות, 11/10/10 22:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בין שלל ההבדלים העקרוניים בין סמים לנשק, עומדת העובדה שבעזרת סמים אנשים יכולים לפגוע בעיקר בעצמם. לגבי הפסקה השנייה שלך, כתבתי "כנראה אותם אנשים", והתכוונתי לכך שזה מאד נאיבי לחשוב שאותם אנשים בתחתית הגיעו לשם *בגלל* הסמים, ולא פשוט תוך כדי צריכת סמים (דבר שהם עשו למרות אי החוקיות, עניין שאולי תרם במידת מה להגעתם לשם). ההתייחסות שלי לא מזלזלת, אלא אגבית. צרכני סמים - כמו צרכני אלכוהול, קפה, סיגריות, טבק, שומן רווי, סוכר, ומלח - מפעילים את שיקול דעתם כדי לאזן בין צרכים שונים בחייהם. חלקם בהצלחה, וחלקם לא. וסוחרי סמים בסך הכל מוכרים להם החומרים האלה. גם אם אתה חושב שלא כדאי להשתמש בסמים (אני דווקא ממליץ בחום על שורה של כימיכלים - נו-פאן-אינטנדד - כל עוד הדבר נעשה במשורה), אני לא חושב שהדמוניזציה שאתה עושה לסוחרים (ככאלה) פרורפציונאלית לעיסוקם, אפילו לא בקירוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה הבדלים, אבל אחד ההבדלים העקרוניים האחרים הוא שנשק אינו גורם לך לאבד את שיקול הדעת, ואילו סמים עלולים לעשות זאת. יש, כמובן, רבים שמשתמשים בסמים ואינם מגיעים למצב של התמכרות; אבל יש לא מעטים שמגיעים אליו, ומרגע זה הדיבורים הליברליים החביבים על "מפעילים את שיקול דעתם כדי לאזן בין צרכים שונים בחייהם" הופכים לחסרי משמעות. שיקול דעתם ניטל מהם (יש גם כאלה שמצליחים לצאת גם מזה, אבל הם מיעוט קטן). אתה באמת-באמת לא מאמין שיש אנשים שהתחילו עם הענין הזה בתמימות מתוך רצון לקצת כיף, המשיכו אתו בתחושה שהם שולטים במצב ומצאו את עצמם בתוך בור הולך ומעמיק שהם לא יכולים לצאת ממנו? אתה באמת חושב שכל האנשים האלה היו מוצאים את עצמם באותו מיץ של הזבל גם בלי זה? אם סוחר סמים רואה שהקליינטים שלו מידרדרים משימוש לשימוש ומה שהוא עושה, במקום להפסיק למכור להם ולשלוח אותם לגמילה, זה לעודד אותם לצרוך עוד אז הוא ראוי לכל מלת גנאי שכתבתי עליהם כאן (ואני משתדל להיות עדין, לא הצעתי מגוון ציורי של עונשים שעולים בדעתי ולא עשיתי השוואות שונות ומשונות). אני עוד לא שמעתי על סו"ס שמגלה את מידת האחריות הסוציאלית הזו. האמת היא שנראה לי שאנחנו מנהלים כאן דו-שיח של חרשים, כיוון שעמדות היסוד שלנו רחוקות כל כך שקשה לתאר שמשהו מהטיעונים של מי מהצדדים ייקלט כשתמונת המציאות היא כל כך שונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי בזמנו מחקר, אם כי אני לא זוכר במדוייק את שם המחבר, שטען שהתפיסה המודרנית של סמים החליפה במידה מסויימת תפיסות קדומות ולא רציונליות כגון שדים ודיבוק. הרעיון שאדם מאבד את השליטה על עצמו כתוצאה מגורם חיצוני, למרות שלא מופרכת על פניה, מהווה אולי איזה פחד קמאי בחלק גדול מהאוכלוסיה. ובאיזו קלות אנחנו מוכנים לטעון לאיבוד השליטה העצמית ? הרי ישנם לא מעט גורמים שמפעילים שיחרור של כימיכלים טבעיים במוח, אבל אף אחד לא חושש מהתמכרות לסקס או ריצה. גם על הזכות לאכול שומרים בקנאות, למרות שעודף משקל הוא גורם מוות משמעותי בהרבה ובעלות כלכלית גבוהה יותר. באותו מחקר דובר למשל על מכורים להרואין בהולנד. האנשים הללו קיבלו את המנה שלהם בתיווך המדינה ובתנאים מבוקרים והדבר איפשר להם לחיות חיים נורמטיביים. אני מניח שעד כאן אין יותר מדי הפתעות. אלא מה, שגם הם, עם החיים הנורמטיביים שלהם, רוצים לפעמים ללכת לנפוש. ומסתבר שברחבי האיחוד יש תקנות כל כך מתקדמות שאפשר אולי גם לאפשר להם לקבל את הסם במקום הנופש, אלא שהדבר כרוך בהמון בירוקרטיה וקשה למדי להשגה. וכך יצא, שאותם נרקומנים חסרי תקווה, שברור לכולם שאי אפשר לגמול וימכרו את האמא שלהם בשביל המנה הבאה, עוברים גמילה ספונטנית, יוצאים לנופש בלי תסמיני גמילה, נמנעים מהסם למשך הנופש וחוזרים אליו כששבים להולנד. ואחרי זה עוד אומרים שבירוקרטיה זה רע. מצב דומה היה במלחמות בחפירות, אז לקחו חיילים רבים סמים (כמדומני אופיום) והרוב המוחלט נגמל לחלוטין בלא צורך בכל טיפול מיוחד עם חזרתו לעורף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אופיום. מורפיום. אני מניח שאנשים שקיבלו מנות מורפיום (משכך כאבים פופולרי בזמנו. בעיות ההתמכרות שלו היו ידועות) היו תחת פיקוח רפואי כלשהו. בכל מקרה, [citation needed]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יגעת ומצאת תאמין. (תקציר בעברית אצל ברכה גולשת, קישור למאמר למטה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הזכות לאוכל שומרים בקנאות מפני שהיא חיונית. אתה מעוניין שאגמול אותך מההתמכרות למזון? הבעיה היא עם השמנת יתר. יש פעולות הסברה נגד השמנת יתר. (ובתגובה לתגובה 553519) במאמר טוען פיטר כהן שמתייחסים לסמים שאל משהו לא טבעי והגיע הזמן לחקור אותם בכלים רציונליים. ואני לתומי חשבתי שכבר התחילו לחקור אותם פעם. ל"מכורין להרואין בהולנד" הוא בכלל לא מתייחס. הוא רק מזכיר בסוף מקרה שבו רופאים בבריטניה נשפטו על שיטת טיפול דומה (במקצת?): זה הדיווח מתחילת הדיונים. ר' גם: בסופו של דבר הם הורשעו: מכיוון שזה היה הפרט שעניין אותי, אני נאלץ לחזור בעקשנות על [citation needed]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איך הזיכרון מתעתע במרוצת הזמן, זכרתי את זה בטקסט המקורי. אני מניח שהפעם האחרונה שקראתי את זה היתה כשהפוסט נכתב, אי שם לפני שש שנים. מכל מקום לא טעיתי בהרבה, זה מופיע בראיון. "לדוגמה, אני מכיר ג'אנקיז רבים בהולנד, שמקבלים כסף מהמדינה ונוסעים כל קיץ לחופש בספרד. אפשר להכניס מתאדון לספרד, אבל זה כרוך בהרבה עבודת ניירת ואין להם כוח לטרוח עם זה, אז שבוע או שבועיים לפני החופשה הם נגמלים בכוחות עצמם, נוסעים לשם לשלושה ארבעה שבועות, וכשהם חוזרים הם חוזרים להרואין או מתאדון, כמו שתמיד אהבו לעשות" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מקום טוב להזכיר את תאודור דלרימפל http://en.wikipedia.org/wiki/Theodore_Dalrymple ואת הספר שלו Romancing Opiates הבן אדם עבד כרופא ופסיכיאטר בבתי כלא באנגליה והוא אומר על ההירואין והמתאדון דברים דומים מאד לאלה של פרופ' כהן למי שמתעצל לקרוא כל מה שאנחנו "יודעים" על ההירואין מהתקשורת ומהארגונים נגד סמים הוא לא נכון כדי לפתח התמכרות להירואין צריך שבועות ואפילו חודשים של שימוש רצוף ולא פעם אחת ונפלת כמו באגדות הגמילה עצמה היא קלה עם תסמינים כמו שפעת שנמשכים יומיים שלושה מקסימום - יסורי הגמילה שבדרך כלל מראים בסרטים זה חיקוי של גמילה מאלכוהול שהם הרבה יותר קשים וכמובן הרבה יותר דרמטיים מתאדון לא משנה כלום ורוב המשתמשים במתאדון ממשיכים בו זמנית להשתמש גם בהרואין השימוש בהרואין הוא חלק מסיגנון החיים של צעירים מהמעמד הנמוך ורוב המשתמשים יוצאים מזה בלי בעיה כשהם מתברגנים והכי חשוב כל הדברים האלו ידועים היטב גם למכורים וגם למימסד הרפואי אבל לשתי הקבוצות האלו יש עניין להציג את ההתמכרות כבעיה בלתי נשלטת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסיתי למצוא התייחסות ביקורתית לדבריו בקשר להרואין ומצאתי מעט מאוד. דוגמה למה שכן מצאתי: ההרגשה הראשונית שלי היא של התעלמות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. חשבתי שהתכוונת ל: http://www.cedro-uva.org/lib/cohen.bewitched.html ומשם הקישור למקרה האנגלי. מדובר כאן על חלוקת מתאדון ולא על חלוקת הרואין. זה כבר נשמע יותר סביר. אגב, יש לציין שבמקרה האנגלי מדובר בפירוש על טיפול גמילה מהרואין. המחלוקת היא על דרך הגמילה, אולם על שני הצדדים מוסכם שהמטרה היא להיפטר מהתלות בהרואין (או אפילו במתדון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לא מעט גורמים שמפעילים שחרור של כימיקלים במוח, אבל לאכול ולעשות סקס הם צרכים שלנו שאי אפשר לוותר עליהם, ושעור ההתמכרות אליהם בין המשתמשים הוא זניח. אגב, מי שמכור לאוכל בהחלט זקוק לטיפול גמילה, כיוון שתופעות הלוואי של צריכה מוגברת לאורך זמן עלולות להיות חמורות ואף מסכנות חיים. לגבי התמכרות לריצה - גם כאן, שעור המתמכרים מתוך המשתמשים הוא זניח, ועוצמת השחרור של האנדומורפינים קטנה בהרבה מאשר בהזרקת סם. אני מנחש שהנרקומנים ההולנדים, במקום להיגמל לכמה שבועות, פשוט משיגים חומר ולוקחים אותו איתם או קונים ביעד. בנסיעה מהולנד לספרד אף אחד לא יעצור אותך ויבדוק את המטען. התופעות של גמילה מסמים כמו הרואין הן דבר מתועד היטב, ואני שמעתי במו אוזניי תאורים בסגנון הקלאסי (נמלים מתחת לעור, כאבים עזים וכיו''ב). אם אתה טוען שזה לא כזה נורא, אפשר להסתדר עם זה כמו עם שפעת וכיו''ב אז אתה בחוסר הסכמה עם הנרקומנים לשעבר ששמעתי. קשה לי גם לקבל את ההנחה שנרקומן בהולנד מוכן לעשות בשביל נופש בספרד מה שבחורה בדרום תל אביב לא מוכנה לעשות בשביל לצאת מזנות, השפלה, אונס ומכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו מכורים לאוכל. אם אתה לא אוכל אתה מתחיל להרגיש תחושת רעב אחרי כמה זמן, ואם אתה לא אוכל איזה זמן התופעות מחמירות, אתה נחלש מאוד, ולבסוף מת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין זקוקים לאוכל לבין מכורים לאוכל. אצל המכור האוכל הוא מרכז חייו, כאשר הוא לא אוכל הוא מרגיש רצון עז לאכול ותחושת ריקנות (ללא קשר לקיומו של רעב אמתי), הוא אוכל כמויות גדלות והולכות וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בפרופסור שזו ההתמחות שלו, אני מניח שהרעיון שנרקומנים יכולים להשיג סמים במקום אחר לא זר לו ונדחה בכל זאת. כולנו שמענו את אותם סיפורים כמוך, מצד שני גם ראיתי התנהגות שאין דרך להגדירה חוץ מהתמכרות גם לגבי אהבה נכזבת, והיא היתה גם הרסנית. אני רק מנסה לטעון שתמונת העולם הפשוטה של ''סמים קשים זה רוע שאנחנו לא יכולים להתמודד איתו'' היא פשטנית. אנשים הם במידה רבה קורבן של נסיבות חייהם והדינמיקה שהם נכנסו אליה. אותה בחורה מדרום ת''א לא מסוגלת לצאת מהמעגל הזה לא רק בגלל ההתמכרות לסם (דמיין קישור למחקר המצביע על שיעור חריג של נשים שחוו התעללות מינית בילדות בתעשיית הזנות). ד''א, גם כמות השטויות ששמעתי מנרקומנים (ברמה של ''לשתות חשיש'', וכן, אני יודע שזה אפשרי) לא הופכת אותם לעדים הטובים ביותר. גמילה זה ללא ספק תהליך קשה, אבל לאורך זמן סביר, ובאופן מתון, גמילה מרצון יכולה להוריד את התסמינים הפיזיים לכמעט וכלום. את זה שמעתי גם ממטפלים. ישנם כאלו שמתמודדים בהצלחה עם סמים קשים לאורך זמן (פרויד צרך קוקאין לאורך תקופה) וישנם כאלו שמתמוטטים גם מאהבה נכזבת (או שורפים את מעט הזמן שיש להם באייל). העולם מורכב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מובן שתמונת העולם הפשטנית (ככל תמונת עולם פשטנית) היא לא מדויקת. אני מוכן לקבל שיש אנשים (ואולי אפילו רבים) שמסוגלים לצרוך סמים ואפילו להתמכר אליהם ובכל זאת מצליחים להתנתק מהם במאמץ לא כבד מדי. מצד שני, עדיין יש אנשים (וכנראה גם הם לא מעטים) שכאשר הם נכנסים למעגל הזה של צריכה - התמכרות - הגדלת הכמויות - הפיכת הסם למרכז החיים, אינם מצליחים להשתחרר ממנו (דמיין קישורים למאה מחקרים). אולי יש לזה גם גורמים אחרים שנעוצים באופי, בגנטיקה, ברקע החברתי והכלכלי שלהם, בהיסטוריה האישית שלהם ובמה לא; העובדה בעינה עומדת, שלאותם אנשים נגרם נזק כבד בגלל הסמים. אני גם לא מוכן לקבל טענה פטליסטית שתניח שאותם אנשים היו מגיעים לתחתית בכל מקרה. יש הרבה אנשים שיש להם נטיה לתופעה פוסט-טראומטית או לדכאון, למשל, והם עשויים להעביר חיים שלמים בלי שזה יתפרץ, אם הם לא נקלעים לסיטואציה שהיא טריגר להתפרצות. בדומה לכך, יש אנשים שעלולים להתמכר ולהגיע לתחתית, אבל אם הם לא יתחילו עם זה במקרה אז זה לעולם לא יקרה להם; הם לא יחפשו את זה. יש אנשים שבתנאים רגילים מסוגלים לצרוך ולהשאר בשליטה, אבל כשפתאום יש משהו שגורם להם מצוקה - בעיות כלכליות, מחלה במשפחה - ימצאו את עצמם נמשכים יותר ויותר לרגיעה ולבריחה שהסם מציע, וגם כשהבעיה המקורית תעבור הם לא בהכרח יוכלו לצאת מזה. יש ברשת לא מעט פורומים שעוסקים בהתמכרויות - אם תכנס לשם תראה לא מעט סיפורים כאלה, וגם לא מעט קריאות לעזרה של אנשים שרוצים להשתחרר ולא מצליחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. אבל מה שאתה כותב נכון למיליון דפוסי התנהגות הרסניים שאנשים מאמצים לעצמם, ויכולים לבוא לידי ביטוי בשלל דוגמאות שנתנו כאן כבר לעייפה(1). אתה בעצמך נותן דוגמאות למצבים הרסניים שאנשים מסויימים נכנסים אליהם בנסיבות חיים מסוימות לגמרי בעצמם (נגיד דיכאון). כנראה שלא נגיע כאן להסכמה לגבי השאלה עד כמה צריך לכפות על אנשים מבוגרים הגנה מפני עצמם(2). אבל אני עדיין מקווה שנחזור לפרופורציות, ושנכיר בכך שסוחרי סמים הם לא השטן(4) ואין הבדל מהותי בין סוחרי סמים ל - נגיד - מוכרי אלכוהול. (1) אכילה, אלכוהול, הימורים, סקס, מערכות יחסים, קניות, אלימות ומה-לא. רשימה חלקית. (2) לפרטוקול, אציין שנוסף על אי-ההסכמה העקרונית, במקרה הזה לדעתי ההגנה שלך עליהם לא אפקטיבית בעליל ככזו(3), אבל די טובה בלפגוע באלימות בחופש היקר שלי, וככזו לא מוסרית בעליל. (3) ויותר מזה, יוצר מצב שברגע שסף מסויים נחצה, האתרוג שלך לא רק מכור לסמים אלא גם עבריין, ובסבירות גבוהה קשור לפושעים אמיתיים. זו הגנה זו? (4) כלומר פרט לאלה שהם כן. אבל זה לא בגלל שהם סוחרי סמים. זה בגלל שאת הסחר בסמים היום מבצעים רק אנשים שממילא אינם בצד הנכון של החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1אלימות אסורה על פי החוק אז ניתן להוציא אותה מהדיון. הימורים וקניות יכולות מקסימום לרושש אותך ואוכל יכול לגרום לבעיות גופניות אבל סמים מוחקים בני אדם. למכורים כבדים יש כבר בעיות במח: ברגשות בחשיבה הקוגניטיבית בזיכרון ובמה לא. אז בכל המקרים האחרים (חוץ מאלכוהול שאני לא יודע לגביו מספיק) יש אדם נורמלי עם התמכרות, בסמים האדם השתנה. מעבר לזה הימורים זה דוגמה למשהו שהמדינה ניסתה להגביל במקום לאסור ולא כל כך הצליח לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת אלימות, סמים והימורים, איתם ההצלחה מסחיררת... אפילו שאלימות אסורה השימוש בה נגיש לכל מי שרוצה. אי אפשר להגביל את הגישה אליה. והמשפט "סמים מוחקים בני אדם" הוא סתם עוד ססמא (של איזה אגודה למען איזה מלחמה, לא?). לאביוסינג יכולות להיות תוצאות רעות (אבל זה נכון גם לאקמול ולאקונומיקה). חוץ מזה, המשפט "אדם נורמלי עם התמכרות" בהקשר למשל של הימורים (או אלימות?) מעיד הרבה על ההיכרות שלך עם הנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במדינות מתוקנות(נניח קנדה) יש פחות אלימות ממדינות ללא משטרה, וגם פחות סמים. ===>"אי אפשר להגביל את הגישה אליה". העובדה שאם יתפסו אותך תלך לכלא נשמעת לי סוג של הגבלת גישה. ===>"המשפט "סמים מוחקים בני אדם" הוא סתם עוד ססמא"" לגבי סכיזופרניה אפשר להתווכח עד מחר אם ראיות נסיבתיות מספיקות, לגבי סמים יש סריקות מוח ===>"המשפט "אדם נורמלי עם התמכרות" בהקשר למשל של הימורים (או אלימות?) מעיד הרבה על ההיכרות שלך עם הנושא." אז אתה טוען שסמים לא מוחקים אותך אבל הימורים כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני טוען שלא סמים ולא הימורים ''מוחקים'' אף אחד, והז'רגון הזה מטופש. לגבי השאר - איבדת פוקוס, ואני איבדתי עניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב ישנה חזרה לדפוסים שהונחלו בדמגוגיה. למשל להבדיל מהימורים ואלכוהול, לא כל הסמים ממכרים. LSD כדוגמה כמעט ולעולם לא גורם להתמכרות. לא מתפתחת שום תלות פיזית, כמעט ובלתי אפשרי לקחת אותו ברצף (סיבולת נבנית בתוך שעות ויורדת בתוך ימים) ובאופן כללי החוויה, גם אם חיובית, לא גורמת לאנשים לרצות לחזור עליה מייד. הרבה סמים לא גורמים נזק למוח, חשיש פוגע בזיכרון לטווח קצר, אלכוהול הורג תאי מוח בסיטונאות ו"מדלל" את האונות הקידמיות. ד"א, גם דיכאון קליני גורם לשינויים נראים במבנה המוח. אם מדברים על תופעות כמו "פלאש באק", שמיוחסת לסמים, אחד הגורמים המובילים לתופעה זה שירות צבאי טראומטי. עבודה בזנות (בלי קשר לסמים) זה גורם אחר, גם תאונות דרכים. שתיית אלכוהול בזמן ההריון היא גורם מוביל לפגיעה באינטלגנציה של העובר1, כאשר התקופה המסוכנת ביותר היא בד"כ בטרם נודע דבר ההריון. למרות הנזק העצום מזה, הגישה לאלכוהול לא מוגבלת2. הנזק מסמים, ככלל, הוא לא בסדר גודל שונה מגורמים מזיקים אחרים שאנחנו נלחמים על הזמינות שלהם. זה נראה לנו מטופש כשסין מגבילה את שעות המשחק של גיימרים, כי הם גורמים נזקים לעצמם. אבל מדובר באותו הדבר. חלק מהסמים ברשימה לא מסוכנים ולא ממכרים, אחרים מסוכנים, אחרים ממכרים, אחרים מסוכנים וממכרים. ההוצאה של כל הרשימה הזו לתחום האפור והשחור גוררת אחריה הוצאה של אנשים למצבים בהם קל להם יותר לאבד שליטה בחייהם וצלם אנוש. גם המדינה מכירה בזה חלקית, עם תוכניות חלוקת מתדון למכורים. רק שבארץ מתעקשים פורמלית שמדובר ב"גמילה". אף אחד לא טוען שצריך לחלק הרואין בכיתה א' כדי שכל אחד יוכל לנסות ולהחליט אם זה מתאים לו או לא. אבל הנסיון להעלים את הבעייתיות שבסמים ע"י רגולציה של איסור גורף גורמת לנזקים גדולים משגרמו הסמים מלכתחילה. לגורמי הפשע יש מכרה זהב, עובדים שיעשו הרבה בשביל קצת מהזהב הלבן הזה, המדינה סובלת מיותר פשע, הצרכנים מקבלים מוצר נחות ולא מפוקח במחיר מופקע. ובסופו של יום, שיעור המשתמשים לא יורד. אז למה נכסנו לזה מלכתחילה ? 2 ועוד ראוי להזכיר את העובדה שאלכוהול מעודד הבאת ילדים לעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאלכוהול גרוע לא אומר שאחרים טובים. נסיון לאסור אלכוהול ייתקל בהתנגדות רבה מדי. אף אחד לא יעשה את זה, אלא אם כן יתגלו לגביו ממצאים חמורים בהרבה ממה שידועים כיום. אבל לא על זה אנחנו מדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיעור המשתמשים דווקא כן יורד. הרבה אנשים מעדיפים סמים חוקיים (אלכוהול, ''חגיגתים'' וכו') כי הם לא אוהבים, או לא יודעים איך, לעבור על החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה את מסתמכת ? אם למשל תביטי כאן: תראי שאין מגמה אחידה, לפעמים יורד, לפעמים עולה, תלוי באיזו אוכלוסיה. אני מסכים לגבי סמים חוקיים, אם כי אני לא חושב שפחד לעבור על החוק קשור לזה, והדוגמאות שלי היו מריחואנה רפואית, רטלין, ופרוזאק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהשאלה הרלוונטית לעניננו היא אם יש מגמת ירידה בשנים האחרונות; אנחנו כבר הרבה שנים עם האיסור. השאלה היא האם היתה ירידה כשאסרו (והשאלה היותר חשובה, אבל היא עניין להשערות, האם ועד כמה תהיה עליה אם יתירו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) להזכירך הדיון התחיל מאלחנן טננבוים [ויקיפדיה] שניסה (כנראה בין השאר) לעשות עסקת קוקאין. החתול טען שמבחינתו אנשים כאלה הם תחתית החבית ואז התחיל דיון על כל סוג סם שצריך לצאת מפקודת הסמים. אז קודם כל נסכים שקוקאין זה כן יותר בעייתי אחרי זה אפשר לדון בכל סם בנפרד. 2. אם זה מאוד מטריד אותך גם מוכרי וודקה לא מועמדים אצלי לל"ו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה קוקאין הוא הפחות בעייתי בקבוצת הסמים הקשים, הוא אינו ממכר פיזית וסוג ה''סוטול'' שהוא גורם, הופך אותו למושך רק חלק קטן מאוד מקהל המסתממים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הכתבה הבאה פאקו מאוד מסוכן ומאוד פופולרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרגרי זכוכית ורעל עכברים, מעניין כמה זמן חי משתמש קבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלף בפאקו את הקוקאין במיץ תפוזים ותקבל משהו מאוד מסוכן. הסיבה שדברים כמו פאקו הם פופולריים היא המלחמה בסמים. אף אחד לא היה קונה את הזבל הזה, אם היה ניתן לקנות את הדבר האמיתי בנוחות ובמחיר זול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה שלו הייתה לגליזציה סוחרי סמים היו חברי קהילה מהוגנים לא סותר את זה שכיום הם המיץ של הזבל. 2. אני מניח שלו קוקאין היה מותר מחירו היה יורד מה שהיה גורם לאנשים פחות עשירים לצרוך אותו אבל עדיין הוא לא יהיה בהישג ידם של כולם.לכן חלק עדיין יאלץ להסתפק בדברים יותר נחותים כמו קראק ופאקו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הם אולי המיץ של הזבל, אבל הצדקנות, המלחמה הטפשית בסמים והדעות הקדומות, הן התוצר של הזבל עצמו. 2. חוץ מזה שזו טענה עמומה משהו (איזה חלק יאלץ? שלושה אנשים? אלפים?), זו טענה חסרת בסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לא לשוא אתה לא ממש מוצא סיבה טובה לחיות ביום שאחרי, מעבר לכימיה זה נובע ישירות מכך שבלילה שעבר התנהגותך היתה ''חברתית ושנונה'' באופן מוגזם לחלוטין, שופעת סביאות רצון עצמית, מדושנת וחרמנית מעבר לגבולות הסביר. עדיף כבר לזחול לאיזה בור ולהיטמע בבוץ חסר זהות מלהזכר באתמול בלילה. או בכל אפיזודה אחרת בחייך הגרוטסקים. לא הסם שלי. אם כי, על פי השמועה, אם היתי חווה סקס תחת ההשפעה עם תחת השפעה חולקת, אולי היתי מדבר אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאחד א.ט. הוא המיץ של הזבל, אין חולק. גם רוב סוחרי הסמים הקשים אינם גומלי חסד, אבל חלקם קורבן של נסיבות חייהם. ניתוח הכלכלה של סוחרי הסמים בארה"ב למשל, הניב תובנה מאוד מעניינת. הסוחר הפשוט, זה שעומד בפינת הרחוב, מרוויח בממוצע פחות משהיה מרוויח בסניף מקדונלדס הקרוב. מה גורם לאדם לעבוד בעבודה מסוכנת (מעצר, חיסול ע"י יריבים), מול אוכלוסיה לא נעימה, בשביל פחות משכר מינימום ? התרבות שמאדירה את הסוחר המוצלח (זה שהתקדם בהיררכיה). יכול להיות שאותו סוחר, בארץ היה הולך להיות לוחם בשייטת. אני לא חושב שמבחינת קווי האישיות, סוחרים הם בהכרח אנשים נאלחים. ספציפית לגבי קוקאין, מדובר בסם שגרסה קרובה שלו למדי ניתנת במרשם לילדים על בסיס קבוע. גם הסנפת רטלין הפכה לתופעה שכיחה. אני לא יודע עד כמה הסם הזה בעייתי, ובאופן כללי מטיל ספק ביעילות האיסור. לאורך זמן לא מועט בו הסם היה חוקי במקומות רבים, לא התפתחו בעיות כמו שהתפתחו למשל עם אופיום מזרח. למעשה כדי לאסור עליו, נאלצו המתנגדים להגיד שטויות כגון "Most of the attacks upon the white women of the South are the direct result of a cocaine-crazed Negro brain.” 1. 1 Dr. Christopher Koch of Pennsylvania’s State Pharmacy, מויקיפדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה איזה סרט בערוץ 8 על ההתמכרות של תימן לגת. הטענה בסרט הייתה בערך שכל המדינה מכורה ולכן נשארת נחשלת ורעבה. בארץ ובמדינות נוספות הגת חוקי וכנראה לא הורס אף מדינה מלבד תימן. בארה"ב ובמדינות נוספות הגת לא חוקי, וכנראה הוא פחות נפוץ בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף, כדאי גם להבהיר מי נחשב ל"סוחר סמים", החזקת כמות מעל 15 גר' של מריחואנה או חשיש תחשב ככמות מסחרית, להיות המתנדב שילך לפגוש דילר ויחסוך את הסיכון לשני חברים נוספים, יחשב כסוחר אפילו לא הרוויח אגורה מהתווך. אדם שיגדל צמח בעציץ וכדרך הטבע יגיע למשקל צמח של מעבר ל15 הגרם המוכרים ככמות לשימוש עצמי, ייחשב לסוחר. באגף ההירואין, רוב המואשמים בסחר הם "יזמים" שאוספים קצת כסף נוסעים מאילת ללוד קונים בזול ומרוויחים את השימוש שלהם עצמם. יבואני הסמים, המפיצים הראשיים, מחלקי חינם לילדים, הם ליגה אחרת לחלוטין הנופלת להגדרת "אירגוני פשע". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש קונה את הקטע של להאשים את התרבות, לכל אדם יש בחירה חופשית והוא בהחלט יכול להשתמש בה. ====>"מדובר בסם שגרסה קרובה שלו למדי ניתנת במרשם לילדים על בסיס קבוע. גם הסנפת רטלין הפכה לתופעה שכיחה" והגרסה העוד יותר רכה היא החומר הפסיכו-אקטיבי הנצרך ביותר בעולם, על פי הכתבה צריך לצרוך 250 מ"ג כדי לקבל הרעלת קופאין מה שאומר בערך tall Brewed Coffee (מה עוד שבטח יצחקו עליך שלקחת משקה של ילדים ולא את הגרנדה או הוונטי). אז קופאין זה דבר מעולה זה משאיר אותך מרוכז וער וגם מחזיק את הבטן אבל כשאתה מצרף את זה לחברה שמאמינה שכמה שיותר יותר טוב אתה מקבל מפלצות כמו הventi Brewed Coffee. אז לדעתי אם ריטלין וקוקאין היו ללא פיקוח היו מוסיפים למשקה גם ריטלין וגם קוקאין ובטח זה היה מלווה בפרסומת של "לאמיצים בלבד"(מה גם שזה משחק מילים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי ששכח המתכון המקורי של המשקה הנמכר בעולם הכיל קוקאין אני לא בטוח אם זה אומר שקוקאין זה בסדר או שזה רק מסביר את ההצלחה הראשונית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו מתברר לי שהCoca Cola [Wikipedia] היה אמור להיות המקור Coca wine [Wikipedia]. אבל חוקי המדינה אסרו באותו הזמן משקאות אלכוהוליים. בכל מקרה, תוך כ־15 שנים כבר לא היה בו קוקאין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכדי להשלים את התמונה: פמברטון התמכר למורפיום (ובנו: לאלכוהול). בערך בוויקיפדיה מובאת הטענה שלפחות באחד המקרים פמברטון האב מכר זכויות למשקה עקב התמכרותו למורפיום. בהמשך הצליח הקונה המקורי (קנדלר) להשתלט על זכויות ההפצה בסדרת מעשי הונאה. אז מה יש לנו כאן? * קוקאין * נזקי השימוש במורפיום (כי אז עדיין לא היה הרואין) * אלכוהול, אם ממש מתעקשים * מאבקים פליליים להפצת סמים (המשקה הכיל קוקאין עד 1904) אגב: לא כדאי להתייחס ברצינות רבה מדי להודעה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת פחות משכר מינימום? היה לי רושם אחר לגמרי. יש לך סימוכין? הייתי שמח לקרוא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש: זה לפי הפרק מפריקונומיקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. לטובת אילו שלא יטרחו לפתוח את הלינק, אוסיף רק את המשפט המדהים (לטעמי): "Which means that you stand a greater chance of dying while dealing crack in a Chicago housing project than you do while sitting on death row in Texas" הרצאה בטד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד פרטים בדיון 2520. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דגדגן: יש חדש בתחום) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אבל: 0. מדובר בגרסת שיחרור מושהה של תרופה שקיימת כבר זמן רב. 1. "while only 57 percent of placebo patients had stayed clean." - מעבר לרתיעה כללית שלי ממדע רוסי (להוציא מתמטיקה), קצת קשה לי לקנות מחקר בו בקבוצת הביקורת 57% מהמאושפזים נגמלו (במשך חצי שנה) מהרואין. 2.אני מניח שזה המחקר המקורי 1, ובו נכתב שאחת המוטיבציות העיקריות של הקבוצה היתה שתחליפי הרואין לא חוקיים ברוסיה. 3. המספרים באתר הFDA שונים מאילו המוצגים בקישור (36% מול 23%), לגבי המקור הרוסי, נראה שהם עשו סלט. 4. התרופה אושרה כבר לפני ארבע שנים לטיפול בהתמכרות לאלכוהול. אם זה היה סיפור הצלחה, אני מניח שהיינו שומעים על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זה מוכיח טענה ישנה, שהעיקר בגמילה זה הרצון להיגמל. 4. זריקת הפלא מוכרת כבר כמה שנים בארץ, השאלה היא כמה מהמכורים באמת רוצים להיגמל.(לא כריצוי שופט או לשכת הרווחה) הכרתי אישית מישהו שקיבל את הזריקה ועשה ככל יכולתו כדי "להביס" את השיטה, המשיך להשתמש בתכיפות, אין לי מושג איך זה נגמר איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה לא נגיע להסכמה. אני פטרנליסט גאה, ואני תומך בכך שהמדינה תגן על תושביה מפני עצמם - גם במחיר פגיעה מסוימת בחופש שלהם. אני גם סבור שבמציאות הנוכחית - ולא באיזו מציאות היפותטית שבה נמכרים סמים באופן חוקי בכל חנות מכולת ברחבי תבל במחיר כמה פרוטות שחוקות - סוחרי סמים הם לא השטן אבל הם עמוק במיץ של הזבל. אנשים שמוכרים וודקה זולה לנערים כדי שיוכלו לדפוק את הראש מאחורי פח אשפה באיזו סמטה בדרום תל אביב אינם טובים מהם בהרבה. אגב, מתגובותיך אני למד שאתה סבור שכל היחס השלילי לסמים - ששותפים לו, באופן פחות או יותר גורף, כל הממסד הרפואי וכל הממסד הממשלי בכל מדינות תבל, להוציא כמה חריגים בהתיחסות לסמים קלים - הוא חסר יסוד, ולמעשה נובע מקמפיין גלובלי ועצום-ממדים של דמוניזציה. מי עומד, לדעתך, מאחורי הקמפיין הזה, ומהם מניעיו או האינטרסים שלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאני עדיין עוקב. מוכרי האלכוהול אינם טובים מהם בהרבה, כלומר הם עדיין גרועים מרוצחים ואנסים? בכל מקרה - בהיותך פטרנליסט - אני מקווה שאתה זוכר מידי פעם שהאנשים בהם דעתך פוגעת הם אנשים קונקרטיים, כמוני, ולא קריקטורות. והפגיעה בהם ממשית. ולא, אני לא מאמין שמדובר בקונספירציה (תודה רבה), ולא חושב שיש מישהו ספציפי עם מניעים ואינטרסים קונקרטיים מאחורי זה. מדובר בטעות מושרשת שלבשה צורה של סדר חברתי, וכאלה - כידוע - קשה מאד לשנות. גם כאשר יסודם בטעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
There's only two types of people who are against drugs: the people who have never done drugs and the people who really sucked at doing drugs.
- Doug Stanhope, Deadbeat Hero |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי כוח כרגע להכנס לסיווגים של מוכרי האלכוהול השונים ולהבדלים ביניהם לבין סוחרי הסמים (שגם בתוכם יש סיווגים). באופן כללי, מוכר אלכוהול שיודע שלקוחותיו מכורים (או בדרך לשם) ושהוא מעמיק את ההתמכרות שלהם - ובכל זאת מוכר להם הוא גרוע בעיני כמו סוחר סמים. אני זוכר שהאנשים בהם דעתי פוגעת הם אנשים ולא קריקטורות (כפי שציינתי קודם, אני מכיר אישית כמה כאלה). גם האנשים שכעסו עלי כשתמכתי בחוק הקסדות לרוכבי אופניים הם אנשים ולא קריקטורות. אני מקווה, מצד שני, שגם אתה זוכר מדי פעם שנרקומנים אמיתיים הם לא אנשים "שמאזנים בין הצרכים שלהם" אלא אנשים שנשאר להם בחיים רק צורך אחד בוער וכל היתר נדחק מפניו ונעלם, ושההשוואה בין זה לבין קניות או סקס היא מגוחכת (לפחות עד שתביא לי דוגמה למישהו שמת ממנת-יתר של קניות). למה אתה סבור שהטעות המושרשת הזו כל כך קשה לשינוי? הרי יש מדינות כמו הולנד שלכאורה לאזרחיהן ולממשלותיהן יש ראש פתוח ולא צריך להיות קשה במיוחד לשכנע אותן שלגליזציה של כל החומרים הידועים לאדם תהיה צעד מבורך - והנה דווקא הולנד הזו בחרה ללכת צעד אחורה ולאסור את פטריות הקסם. למה? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |