בתשובה לנועה ו, 11/10/10 9:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פרטי, נמקי והסבירי, בבקשה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
:-) אני מתעצלת. בקיצור נמרץ רק שתי נקודות. את צודקת שהרבה מן הפשיעה קשור לסמים אבל הסיבה היא דווקא האיסור על סחר בסמים, מה שמעלה מצד אחד את הרווחיות של הענף וגורר פנימה כנופיות פשע, ומצד שני שולח את המכורים לשדוד זקנים בשביל המנה היומית. דבר שני - אני לא ממליצה על הרואין, אבל מכור להרואין יכול לתפקד ולעבוד ולגדל משפחה בתנאי שהמנה היומית שלו מובטחת. ואפילו מבחינה בריאותית הרואין פחות מזיק מאלכוהול. דבר שלישי - אני כן ממליצה על מריחואנה, והמלחמה במריחואנה היא לא רק מטומטמת אלא ממש נפשעת. הפשע הזה מקורו בארה"ב והוא נמשך כבר חמישים שנה. יאללה, דבר רביעי - הנער בהיי ממריחואנה לא תופס סכין ודוקר גבר אלמוני על הטיילת. הוא גם לא עושה יותר תאונות דרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי (אני מומחה קטן מאוד בתחום) הרואין ממכר הרבה יותר מאלכוהול. האם לדעתך נהיגה תחת השפעת מריחואנה אינה מסוכנת? מהמעט שביררתי השפעת המריחואנה בהחלט פוגעת כאן (כמו גם אלכוהול, עייפות, ועוד כל מיני גורמים אחרים, לא בהכרח בסדר הזה). אגב, ר' http://en.wikipedia.org/wiki/Drug_policy_of_Sweden#T... נראה שלא מדובר סתם על על "פשע שמקורו בארה"ב" אלא על החלטה מודעת של מדינות שונות ברחבי העולם בנסיונות לצמצם את התופעה. זה במקביל להכרה באחריותה של המדינה לבעיה (כלומר: גם אם מדובר בקבוצת מטומטמים שעושים שטויות, המדינה בסופו של דבר תספוג מהם נזק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרואין הרבה יותר ממכר מאלכוהול. מה שאמרתי הוא שאדם המכור להרואין יכול לעבוד ולגדל משפחה, וגם שהתמכרות להרואין פחות מזיקה לבריאות מאלכוהוליזם. אני בטוחה שנהיגה תחת השפעת מריחואנה לאין שיעור פחות מסוכנת מנהיגה תחת השפעת אלכוהול. אני ממליצה על נהיגה בחדות חושים מוחלטת, אבל אנחנו בכל זאת נוהגים אחרי כוס יין. המקור לדמוניזציה של המריחואנה היא ארה''ב וזה היה בשנות החמישים. עד אז היה הקנבס אחד הגידולים החשובים של אמריקה. אחד מראשי הקמפיין נגד המריחואנה היה תאגיד די פונט, שבדיוק אז פיתח יריעות ניילון שבאו להחליף את אריגי הקנבס. ארה''ב גררה אחריה מדינות אחרות. היא אילצה את בנגלה דש, למשל, להפסיק לגדל קנבס אם ברצונה לקבל את תמיכתה הכלכלית. המילה ''בנגלה'' אולי מצלצלת לך מוכר - השם ''בנגלה דש'' פירושו ארץ הקנבס. זה סיפור טראגי בהיסטוריה האנושית, והכי מדהים הוא שעד היום, שישים שנה אחרי, עדיין הגידול אינו חוקי, ואנשים עדיין מאמינים בכל לבם לסיפורי הדמוניזציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב - בעוד כחודש ייערך בקליפורניה משאל עם בעד או נגד לגליזציה של המריחואנה. מי מזרים כספים ועומד בראש קמפיין ההתנגדות? משווקי הבירה והאלכוהול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירוש השם בנגלדש הוא ארץ הבנגל. בנגל הוא שם של איזור גיאוגרפי (שכולל בעיקר את בנגלדש ומדינת מערב בנגל של הודו). מקור השם בנגל אינו ידוע, אבל הסברה שהוא בא מבאנג היא מהפחות סבירות שבהן http://en.wikipedia.org/wiki/Bengal#Etymology_and_et... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההערה. ההודי שאיתו אני משוחחת סבור שמקור השם הוא דווקא קנבס, וגם אם לא אין זה מעלה או מוריד מסגולותיו של הגידול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד נקודה: עיון מהיר אצל הדודה1 הראה שהרבה לפני שנות החמישים העליזות וביבשת אחרת הרחק הרחק משם כבר התייחסו לחשיש כסם ממכר ומסוכן2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לאלכוהול התייחסו כך לאורך ההיסטוריה ואף הוציאו אותו מחוץ לחוק, ואפילו לתפוחי עץ - מתישהו נאסר גידול תפוחי העץ הדמוניים כי עושים מהם סיידר. אפילו העגבניה עברה גלגולים כאלה. בכל זאת גידולים אלה שרדו את התהפוכות, בניגוד לקנבס. שנות החמישים הן נקודת המפנה בהיסטוריה של הקנבס כי אז חברו כמה גורמים יחד, הלובי של די פונט כמו שאמרתי, יחד עם הלובי של מתנגדי ההגירה הלא חוקית ממקסיקו - נאמר שהמהגרים מעשנים מריחואנה, ועוד מספר גורמים. הקמפיין נגד הקנבס היה אדיר, ואז לראשונה נאסרה בחוק החזקת מריחאונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לראשונה" בארה"ב, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, בארה"ב. העיקר שבינתיים אתה לומד את ההיסטוריה של הקנביס. לא רציתי לצטט את הקלישאות אבל לאור חוסר המודעות לכאורה בקרב האיילים הנה דבר יפה: כרזה אמריקאית מימי מלחמת העולם השנייה, קנביס למען הנצחון: והרבה לפני כן היו אבות האומה וושינגטון וג'פרסון, כמו אחרים וטובים, חוואי קנבס גדולים. צה צה, בשנות החמישים היו משליחים אותם לבור. מסופר אפילו שג'פרסון כתב את הטיוטה למגילת העצמאות על נייר קנבס, אבל עלי לסייג פן יזדעק "שם" - לא חקרתי אם הטיוטה נשמרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם גידלו קנבס לעישון או לסיבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלסיבים. אינני עריבה לכך שבתום יום העבודה הם לא קטפו כמה עלים לפטם בהם את המקטרת, אבל קנבס הוא גידול חקלאי ועד שנות החמישים היה אחד הגידולים החשובים בעולם. בשנות ה-50 נאסר גידול קנבס, השדות נשרפו, וכך נשאר המצב עד היום. קנבס הוא צמח חזק וצנוע בדרישותיו, אפשר לקצור אותו פעמיים או שלוש בשנה, מזרעיו מפיקים שמן ומסיביו מייצרים חבלים ואריגים חזקים. קנביס היה אולי המקור היחיד לבדי מפרשים, למשל. ייצרו ממנו גם נייר משובח, והספרים הימי ביניימים שנשתמרו במרתפי המנזרים עשויים קנביס. היום התחילו בכמה מקומות בעולם לייצר מקנביס נייר וגם לוחות כעין MDF לבנייה וריהוט, אך הטכנולוגיות עדיין צריכות להשתפר. תאר לך כמה נפלא לקצור גידול חקלאי במקום לברא חלקת יער בראשיתי, וכמה נורא שבמשך 60 שנה זה נמנע מאיתנו - ועדיין נמנע - בגלל קמפיין הדמוניזציה המוצלח ביותר בהיסטוריה האנושית. מה שנכשל עם האלכוהול, "הצליח" עם המריחאונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק הבנתי את הנקודה שלך- היצרנים המכובדים של סיבי הקנבס לא יכולים להוות ראיה למכובדות של גידול קנביס לצרכי עישון, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוחה שאני מבינה אותך. זה אותו צמח, מגבעוליו מייצרים חבלים, אריגים, נייר ולוחות MDF לבניין ולרהיטים, מזרעיו שמן, ומתפרחתו או מעליו תרופות ומריחואנה. האבסורד הוא שגידול נהדר, גידול שהיה תמיד בעל חשיבות עצומה ושאבות האומה האמריקאית גידלו אותו, גידול שאפשר היה לנצל אותו היום במקום עץ לבנייה ולייצור נייר, הפך לפתע לייצור מפלצתי שיש להעלות על המוקד הלכה למעשה, והמגדל אותו יושלך לכלא. סיפרתי שהסיבות האמיתיות שהביאו לכך אינן הנזק מהמריחואנה אלא הלוביים הכלכליים והפוליטיים באמריקה, אבל עד היום אנחנו מאמינים לסיפורי האימים ולאיורים מעוררי הפלצות מאותו קמפיין אמריקאי של בעלי אינטרסים. (אח"כ אחפש לך ברשת ואם לא, תחפש לבד, זה מעניין) האבסורד על אבסורד הוא שמריחואנה היא סם חלש וידידותי, אינה ממכרת, פחות מזיקה גופנית מהטבק (כי מעשנים אותה פחות), ולאין שיעור פחות מזיקה גופנית וחברתית מהאלכוהול. למעשה היא לא בת השוואה לאלכוהול החוקי והטוב. חבל שבאותה מסיבת רווקים של מאבטח הרמטכ"ל לא עישנו ג'וינטים, דא עקא זה בניגוד לחוק, היו יכולים ללכת לבית סוהר... מקווה שהבנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ממש נוגע ללב, אך לפני כמה ימים חיסלה המשטרה משתלת קנבוס יפהפיה במושב בנגב. הסרט שהבאת הוא הסרט המפורסם HEMP FOR VICTORY מימי מלחמת העולם השנייה. מסיבות מובנות הוא היה גנוז במשך עשרות שנים במרתפי משרד החקלאות האמריקאי ולא שזפתהו עין. אני התכוונתי לקמפיין הדמוניזציה של ההמפ שהתחולל בשנות החמישים כמה שנים אחרי הקמפיין הזה, קמפיין שהיו בו איורים של מישהו שעישן המפ (נראה כמו היהודי בקמפיינים האנטישמיים), וסיפורים איך מישהו עישן מריחואנה והלך ורצח את כל בני משפחתו. ------------- אגב שמות, הטעיתי את הציבור: שם הגידול בעברית הוא קנבוס (KANABOS). השם מופיע בתלמוד. בתנ"ך אין אזכור של הגידול הזה אבל מפתה לחשוב ש"קנה בושם" שמופיע בספר שמות הוא קנבוס. באנגלית שם הגידול הוא HEMP. השם המדעי של הצמח הוא CANNABIS, ובעברית קנאביס. השם קנביס משמש הן לציון הצמח והן לציון הסם שבו, לפי ההקשר. קנבס הוא שם האריג העשוי קנבוס. מריחואנה, חשיש וכולי - שמות שונים לוריאציות שונות של הסם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שבגלל הקמפיין הדמוני הזה לא מגדלים היום פרג ולא מגדלים היום קנבוס. מקריאה נוספת של Hemp [Wikipedia] נראה שהוא פשוט לא עמד בתחרות הכלכלית. בזמן הכרזת העצמאות האמריקאית זה היה אחד מחומרי הגלם הנפוצים לנייר, אולם כבר במאה ה־19 הפופולריות שלו ירדה. עוד לפני המקסיקנים על המריחואנה שלהם. והיום הנייר הזה פשוט יקר יותר. אבל זו בטח רק מזימה של מגדלי הכותנה אמריקאייים. ומפיקי הנפט האמריקאיים. ויצרני הסויה בארה"ב ובסין. ואת מי עוד שכחתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור אדם שהכריז על עצמו מראש כ"לא מומחה", ומן סתם שתה בחייו לא כוס אחת ולא שתיים אך מעולם לא לקח "שאכטה", יש לך דעות מאד מוצקות בעניין ויכולת ללהג עליהן בלי סוף. זה מרשים, ואם לא מרשים אז לפחות מתיש. אבל אתה טוב בתור סיידקיק! אז חן חן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב נו, אענה לך: כתבתי כבר קודם שטכנולוגיות הייצור עדיין צריכות להשתפר. אמת שהפקת נייר מקנבס היא יקרה בהשוואה לנייר מעץ, אבל באין חומרי גלם ועם חוקים כה מגבילים הטכנולוגיה מתפתחת לאט והיא רחוקה מהטכנולוגיה המשופשפת של הפקת נייר מעץ. יש לקוות שהמגמה הירוקה תיתן לה דחיפה קדימה, ובד בבד ישתנו החוקים. וזה ה"קיק" האחרון שאני עונה לך עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם לדוגמה מתוך אותו ערך (Hemp#Paper [Wikipedia]) אפשר לראות שלא מדובר רק על בעיות שנגרמות בגלל הכמויות הנמוכות (על אילו אפשר להתגבר בעזרת השקעה ראשונית מספיק גדולה) אלא גם על הוצאות אחסון גבוהות יותר, מכיוון שמדובר על גידול שניתן לקצור אותו רק בעונה אחת בשנה. תהליך הפקת הנייר מהקנבוס כשלעצמו מזהם למדי (בדומה לעץ). אבל למי זה אכפת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. אז אל תפיק נייר מקנבוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תפיק נייר מקנבוס. מישהו מפריע לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיסור הוא על החזקת הצמח (כל חלק ממנו), נדמה לי שאפילו החזקת נייר מקנבוס יכולה פורמלית להחשב כעבירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להגזים בעניין "לא שתה בחייו אף כוס" (זה חוקי לחלוטין. ולא מזיק, בנסיבות המתאימות). כמוכן, מה הקשר בין זה לבין הדברים שעליהם כן כתבתי כאן? אני לא משאיר את הדת לדתיים, ואני לא משאיר את ההסטוריה של הקנבוס למסוממים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנת הנקרא: "ומן סתם שתה בחייו לא כוס אחת ולא שתיים" רות סוף מוחלט בהחלט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נוגע ללב, ה"ברוגז ברוגז לעולם" הזה, אם כי קצת ילדותי. לא נורא, בסך הכל קרה לך מה שקורה לכל מיסיונר/מחב"ת (מטיף דתי, מטיף ללגליזציית סמים, מתנגד לאכילת/ניסויים בבעלי חיים, כל מיסיונר מכל סוג שרק תרצי) : מדי פעם נקלע לקהל המכור מישהו שהוא לא מהקהל המכור, ויש לו שאלות אמיתיות. כמה מביך, ובדרך כלל הם מקללים, והקללות שלך (מלהג, מתיש, סיידקיק) הן עוד עדינות יחסית. פרימדונה גדולה קמה ומסתלקת בפרצוף נורא-נורא-נעלב ועושה ליחצ"נים שלה סצינת "אידיוט-איך-לא-באת-מוכן-אתה-מפוטר-ואני-אצל-הבן-זונה-הזה-לא-מתראיינת-יותר-לעולם". שחקנית גדולה, לעומת זאת, היתה נשארת, מוצאת דרך לצאת מזה בחן ובנונשלנטיות וממשיכה את החיים הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצחיק. מטיפים דתיים, תומכי לגליזציה של קנאביס, ומתנגדים לניסויים בבעלי חיים - כולם באותה סירה. "מטיפים". מישהו כאן מאד-מאד קשור לבועה שלו, אה? ארצ'י בנקר? זה אתה? בדבר אחד אתה צודק: לו ג'וד הייתה דוברת-מטעם, הבוס שלה היה צריך לקרוא לה לשיחת נזיפה. אבל ג'וד, כמו רוב המתדיינים באתר במרבית הזמן, לא כאן כדי לקדם אג'נדה, וקצת חצוף מצידך לתת לה ציוני-תפקוד, ולדרוש ממנה להשאר בדיון מעבר לגבולות הסבלנות שלה - אליהם צפריר גרר אותה ביעילות מרשימה. מה שמוביל בטבעיות לנקודה הבאה: "שאלות אמיתיות"? קראת בכלל את הפתיל, או שהחלטת לדלג ופשוט להדחף אליו במהירות לפני שמישהו - חס וחלילה! - עלול יהיה להשתכנע בדעה שהדוגמתיות שלך לא מוכנה לקבל? איזה שאלות אמיתיות? צפריר בשיטתיות נטפל לנקודות שוליות במקרה הטוב, ולא רלוונטיות במקרה השכיח, ועשה זאת בסגנון מתריס (הכינוי שלי לקוח מאחת הדוגמאות לכך). אם מישהו מתעצבן בגלל עמדה מאתגרת שבר-שיחו מביע - כפי שאתה עשית בהודעה לעיל - אפשר אולי לבוא אליו בטענות. אבל אם מישהו מתעצבן בגלל סגנון וכחני ומעצבן בו נוקט בר-שיחו, אז בספר שלי לפחות - הוא פטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד, נחמד. בעיית התקפי הטנטרום הגרפומניים האלה מופיעה אצלך מכיתה א' או שכבר מגיל הגנון? למען האמת קשה לי להכתיר משהו כ"מאתגר", מכל מה שפגשתי בכל שנותי באייל - ולא תאמין עד כמה כל המיסיונרים, מכל התחומים - דומים, גם אם הם מתרגזים כשקוראים להם בשמם. הדברים היחידים המעניינים הם בסופו של דבר אלה המשיקים לנושאים מדעיים, לא המריבות והמחלוקות. לנושא עצמו, בקיצור נמרץ: ניסיתי הכל כשאתם כולכם, או ברובכם, עוד לא הייתם אפילו בתיאוריה, וכשג'ון לנון עוד בקושי התחיל להיות ג'ון לנון. הגעתי, אמפירית, למסקנה החבוטה שאליה הגיע הקהלת לפני: גם כשנדמה לרגע שהשמש זורחת - לאף אחד אין חדש בת*ת. אל תדאג לג'וד, אין לי שום דרישות אליה - אצלי הכל רק מן השעשוע ולמען השעשוע, ובידור טוב של ממש עם שחקניות מקצועיות יש לי באמת במקומות אחרים, תרגיע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאומרים אצלי בגנון, "אתה התחלת". אתה גם ממשיך, אגב, למקרה שהקורה מסתירה לך. כל המסיונרים דומים. בסדר. אבל כדאי לזהות אותם בהצלחה. ולא, להצביע על כל מי שעובר לידך ולקרוא לו מסיונר זו לא דרך טובה (למרות שהיא מבטיחה שלא תפספס אף אחד). ולסיום, טיפ: אם הדיון לא מעניין אותך, אתה יכול לא להשתתף בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי אדוני או גבירתי? הסוכן שלו? שמא האמן עצמו? הייתי בדיון הזה מ-9 בבוקר עד 6 בערב ועניתי לכל השאלות שלו ושל אחרים כמיטב יכולתי. אפילו נשכתי את שפתי התחתונה למקרא כמה מתגובותיו הקנטרניות ולא התרתחתי, אבל זה לא זכה להערכה מצדך. לא עשיתי ברוגז רק אמרתי בנימה עוקצנית שלדעתי הדיון בינינו מיצה את עצמו ואיבדנו את הקהל, אני רגישה לדברים כאלה. מתיש זה לא קללה ופרימדונה זו בכלל מחמאה מבחינתי, לא הרגשתי כך כלל וכלל. אז ליל מנוחה גלעד שליט היה במחשבתי גם במשך הדיון הזה, הלוואי שישוחרר בקרוב ממש, תוך שבוע-שבועיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההוא, המיותר, שמכונה בפיך בכינוי הלגלגני "מר שליט הצעיר". תזכורת: תגובה 553012 ליל מנוחה גם לך |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. אבל אולי תשאיר אותה לאלה שמסוגלים להבין טקסט פשוט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מי שכחת? שכחת את הפסיכיאטרים מדיון 2583. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עכשיו אנחנו מבינים שליברמן תומך בלגליזציה של הקנביס: ואגב, הסרט הוא "קנבוס למען הנצחון". יש הבדל בין [[קנבוס]] ("שם נפוץ למגוון זנים לא פסיכואקטיביים של קנאביס סאטיבה") ל[[קנאביס]]. ע"ע פרג וכל אותם מסוממים מבני עמינו (כן, אני מתכוון אלייך את אוכלת אוזני המן בפורים, לא?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפריר, כאן לא ויקיפדיה. חזרה על התגובה, בתחביר האייל: יש הבדל בין קנבוס [ויקיפדיה] ("שם נפוץ למגוון זנים לא פסיכואקטיביים של קנאביס סאטיבה") לקנאביס [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איזה מהם עלול לזרז הופעת סכיזופרניה דיון 2583, הקנביס או הקנבוס? לפי ויקיפדיה זה הקנביס, אבל כל העסק הולך ונהיה לא ברור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למקרה הלא סביר שזו היתה שאלה: קנאביס סאטיבה [ויקיפדיה] הוא צמח. למרבה הבלבול קוראים בשם הסוג (קנאביס) גם לסם המופק ממנו (קנאביס [ויקיפדיה]). קאנוס מאג'ור זה בכלל הכלב הגדול, מקום מושבה של מחלקת השיווק של תאגיד Sirius Cybernetics. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור, מה נראה לך, שבחנוכה אני אוכלת עם סופגניות עם דולסה דה לצ'ה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקנדה ובאוסטרליה נאסר השימוש בקנביס בעקבות אותה הוועידה (1925) (אני מניח שבעוד מדינות, לא בדקתי). בריטניה היתה זו שהפעילה לחצים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מריחואנה הופכת אותך לפרנואיד וזהיר יותר ובאופן כללי יותר מודע לעצמך (ומודע למצבך המוגבל). אלכוהול מגביר את תחושת הביטחון העצמי ומעודד אותך לקחת סיכונים. שני הסמים הם לא מה שהייתי רוצה לראות בתוך הדם של הנהגים לידי בכביש אבל אין ספק שאלכוהול מסוכן הרבה יותר. אין ספק שכוונות המחוקקים באיסור על סמים היו טובות. התוצאות, לעומת זאת, לא טובות. התופעה לא צומצמה אלא הורחבה ועכשיו יש לנו לא רק בעיה חברתית (קטנה יחסית) של אנשים שחייהם נהרסים בגלל סמים, אלא גם בעיה חברתית (גדולה) של פשע ומצוקה כלכלית שהם תולדה ישירה של האיסור ולא של הסמים עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיות פחדן מדי על הכביש זה גם לא טוב. מנסיון. קראתי בכמה מקומות (לדוגמה אצל רעו של הצדיק שהסם האמור "מחליש בצורה משמעותית את הזיכרון לטווח הקצר, וגורם לסחרחורת ולשינוי בתפיסת העומק, שמביאים לירידה משמעותית בקואורדינציה". אלכוהול ונהיגה לא הולכים ביחד. זו בעיה ידועה. צמד הלצים (משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים) דואגים לשנן לנו את זה. זה לא אומר שמריחואנה לא מזיקה. (ניחוש) אין בינתיים בעיה גדולה מדי של תאונות שנגרמות בגלל סמים מכיוון שאנשים שצורכים סמים יודעים שזה לא חוקי ומשתדלים בד"כ להזהר. ומאילו מהם שמצפצפים כאן על החוק, בהסתברות גבוהה למדי הם גם שתו מספיק אלכוהול ולכן נמצאים בקטגוריה הזו ללא צורך בקטגוריית "תאונות סמים" נפרדת. כל זה לא מעיד על כך שהסמים האמורים אינם מסוכנים, אלא על כך שיש הרתעה ואכיפה. או שהניחוש שלי שגוי מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעזאזל הקשר? אף אחד לא הציע לגליזציה של "נהיגה תחת השפעת סמים". אם מזריקים, לא נוהגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'וד דווקא טענה (תגובה 553287) שמישהו שהוא היי ממריחואנה לא עושה יותר תאונות דרכים [מנהג רגיל]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה או ככה, זה לא רלוונטי בכלל לנושא הלגליזציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר. גם כל הטיעונים שלה שדיברו על בד היוטה לא היו קשורים. אבל למדנו על ההיסטוריה של בד היוטה. אז הרווחנו משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהם היו קשורים. הנושא הוא שינוי החוק, ויש רלוונטיות להיסטוריה שהובילה לחקיקה מלכתחילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא צודקת: "No increased risk for road trauma was found for drivers exposed to cannabis" הסיבה שאני אוהב את המחקר הזה (להבדיל מהרבה אחרים, שמגיעים למסקנות כאלו ואחרות), היא שכאן נבדקו סמים ואלכוהול בדם של אנשים שנפגעו בתאונות דרכים והושוו לאנשים שסתם נהגו לתומם בכביש. לא סימולציה מול מחשב, אלא מדד אמיתי שמשקלל לא כישורים מוטוריים אלא את כלל הגורמים לתאונה. ד"א, כמות חוקית לנהיגה של אלכוהול בדם מגדילה את הסיכוי לתאונה פי חמש. כלומר לפני שדנים בכלל בהשלכות של מריחואנה על נהיגה, צריך להוריד משמעותית1 את הרמה המותרת של אלכוהול בדם (וכאמור רמה מותרת בחוק, בית המשפט הרחיב את זה עוד יותר עם הגבלות על דיוק המכשיר). 1 שחס וחלילה לא ישתמע מכך שאני חושב שצריך לעשות כן. כדי למנוע תאונות צריך לאכוף עבירות תנועה ולא גורמים שנמצאים בתאחיזה לכאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עבירות תנועה, כשלעצמן, הן רק גורמים המצויים בקורלציה לתאונות, ואפילו קורלציה נמוכה למדי (מחקרים הראו שנהג ממוצע עובר בתנועה עירונית עשרות עבירות בנסיעה היומיומית לעבודה, למשל). אפילו המחקרים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים - גוף שאכיפה היתה אחד החלקים העיקריים של מדיניותו לאורך כל שנותיו - מציינים ש-"באירופה התקבלה הערכה תאורטית לפיה שלושים עד חמישים אחוז מהתאונות היו נחסכות לו כל המשתמשים בדרך היו נמנעים מביצוע עבירות". במלים אחרות - חמישים אחוז ומעלה מהתאונות היו מתרחשות גם אם אף נהג, רוכב והולך רגל לא היה עושה אף עבירה - מה שהוא כמובן מן הנמנעות, שהרי חלק גדול מהעברות הן בעצם טעויות הערכה או לא מודעות. אם אתה רוצה למנוע תאונות ולא רק "להלחם" בהן, מה שאתה צריך הוא לשפר את הכבישים ואת המכוניות. למכוניות דואגים כבר מבחני הריסוק; נשארו הכבישים. אם יש יותר מדי תאונות בצומת אז צריך שם ככר או מחלף, אם יש תאונות חזיתיות צריך הפרדה בין הנתיבים, ואם אנשים עפים מהכביש אז צריך להרחיב אותו, להוסיף שוליים ולהגדיל רדיוסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומבחני ריסוק להולכי רגל, יכולים לעזור גם כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, הולכי רגל (או בובות שלהם) משתתפים היום במבחני הריסוק. בעדכון האחרון של המבחנים נוסף מבחן שבודק מה קורה אם המכונית פוגעת בהולך רגל, והציון במבחן הזה משוקלל עם המבחנים האחרים - דבר שהביא לכל מיני שיפורים בתכנון הפגושים ורכיבים אחרים, ויצרנים מסוימים כבר הציגו כריות חיצוניות שנפתחות במצב של פגיעה בהולך רגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, בחייך. גם נהיגה תחת מחסור בשעות שינה מסוכנת. יש מצבים בהם פשוט לא צריך לנהוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי נסיון אישי. אבל נזכרתי מדיונים קודמים בנושא1 שהמונח "junkie" שימש במקור ככינוי בארה"ב למכורים להרואין עוד לפני שהוטלו מגבלות חוקיות על מכירתו. אם כי המשמעות המקורית היתה "אדם שאוסף זבל[=גרוטאות] למכירה". קודמו של ההרואין, האופיום, היה ידוע כבעל השפעה שלילית על התפקוד התקין של אנשים. סין נאבקה לשווא בסחר האופיום אליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(דולה מהזיכרון) באחת התוכניות מהשבוע שעבר של סטיבן קולברט (The Colbert Report), הוא אירח וראיין את הכתב לענייני הגבול עם מקסיקו - ג'ון ברנט. במהלך הראיון, ג'ון טען שהמשתמשים בסמים בארה"ב אחראים ישירים לפשיעה במקסיקו, משום שהם תורמים לרווחיות של קרטלי הסמים. סטיבן שאל אותו מיד אם הוא בעצם ממליץ למשתמשים לקנות רק מריחואנה "תוצרת אמריקה". לאחר מכן הוא אתגר אותו בדיוק בטענה שאת מעלה: האם במקום להאשים את משתמשי המריחואנה בארה"ב (מההכנסות העיקריות של הקרטלים), האם האשם הוא לא בעצם בהעדר ליגליזציה של סמים קלים. הוא שאל אם הסרת איסור הסחר והפעלת רגולציה על הסחר במריחואנה (כמו prop 19), לא תהיה אפקטיבית בפגיעה ברווחיות של קרטלי הסמים. על כך הכתב ענה את התשובה המוזרה שזה לא שהקרטלים יפתחו פתאום דוכני טאקו לגיטימיים בפינות רחוב, אם לפתע יעלמו ההכנסות מהסחר בסמים והוא נתן את הליגליזציה של האלכוהול לאחר תקופת היובש כדוגמה המחזקת את הטיעון שלו (כלאמר, הקרטלים יעברו להכנסות מפעילויות פשע אחרות). זה היה מאוד יפה איך הוא הצליח לשים לעצמו רגל בשני מהלכים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |