|
||||
|
||||
לפחות לאיילות שאני מכיר, אנשים פחות משתדלים להגיד את כל השם, בטח לא בצורה שמובחנת בין הברות. מלבד זאת, ל"יונתן" יש גם קיצור נפוץ במסגרת שתי ההברות ("יוני"); וכפי שציינתי, שתי הברות זה 'בסדר', ולכן גם הארכה לשתי הברות תשמר (כמו גדי או רני). בכל מקרה, אין לי מושג מה זה קיצור "אוניברסלי" ואני מניח שכל קיצור תלוי במשתנים חברתיים. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר מצב שבו לא אומרים את כל השם - אולי ה-א' מתקצרת קצת ולא מבוטאת באופן חד, כך שמאזין שאינו מכיר את השם לא יידע בוודאות אם זו "איילת" או "היילת", אבל "ילת" בלבד? "יוני" זה קיצור שמשתייך, לדעתי, לסוג אחר. יוני, מוטי, אבי, רמי, יוסי, קובי - כולם הם סוגים של "ישראליזציה" של שמות תנ"כיים שאינה קשורה דווקא למספר ההברות (למה "יוסי" ולא "יוסף"?) אלא יותר להפיכת השם למלעילי. כל קיצור תלוי ברמה כזו או אחרת במשתנים חברתיים, אבל (כמעט כמעט) כל דובר אנגלית, בארצות ומעמדים שונים, משתמש בבוב במקום רוברט, ג'ים או ג'ימי במקום ג'יימס וכו' - בעוד שאצלנו אתה תמצא, נניח, שבצבור החרד"לי מקפידים מאד על היגוי נכון של השמות התנ"כיים במלואם ובמלרע. |
|
||||
|
||||
''יוסי'' קיים לפחות מימי בית שני והוא די ''סטנדרטי'' ליוסף (בסגנון רוברט-בוב) הציבור החרד''לי פשוט אוהב להיות שונה |
|
||||
|
||||
אני חושב ש''יוסי'' של בית שני מבוטא ב-ס' צרויה, בניגוד לימינו (לפחות לפי הניקוד בהגדה). אולי זה יותר כמו פ' אילמת מכינוי. |
|
||||
|
||||
אכן הוא היה מבוטא ב-ס' צרויה (ובמלרע). חוץ מזה, בין ימי בית שני לזמננו עברו הרבה שנים ובהן השם ''יוסף'' לא זכה דווקא לקיצור הזה אלא (אצל אשכנזים לפחות) ליוסל או יוסלה (כשם שמרדכי קוצר למוטל ולא למוטי, ומי שרצה כינוי חיבה לאברהם כינה אותו אברהמלה. לכן די קשה לטעון כאן להמשכיות. |
|
||||
|
||||
אין לי הוכחה חותכת, אבל אני כמעט בטוח שעוד בגולה "יוסי" ו"מוטי" היו קיצורים אשכנזיים מקובלים. דוגמאות: |
|
||||
|
||||
ב''חבורה שכזאת'' של פוצ'ו מופיעים יוסי (פס), יוסקה, יוסלה ויוסיניו. (דיסקליימר - לא קראתי את הספר לפחות עשור) |
|
||||
|
||||
והמספר, שהוא כמובן יוסף. |
|
||||
|
||||
המספר אינו מזוהה בשמו לאורך כל הספר, וההנחה ששמו יוסף היא על אחריותו של הקורא. |
|
||||
|
||||
אאל''ט, שמו מופיע באני פחדן אני. יורם. (הסתייגות - שלושים וחמש השנים שעברו מאז קראתי את הספר לא שיפרו את הזיכרון שלי) ועדות אישית בנוגע לשם יוסי - לאורך שנות בית הספר היסודי היינו שלושה יוסים בכיתה. בשנה הבודדת שלי בתיכון המספר עלה לחמישה. כשמישהו היה צועק ''יוסי'' לא טרחתי לסובב את הראש. כנראה שההורים בשנות השישים לא הצטינו ביצירתיות יתרה, אבל החברים פיצו על זה בשלל כינויים. |
|
||||
|
||||
יורם הוא אכן המספר ב"אני פחדן אני" אבל לא המספר ב"חבורה שכזאת". הוא לא הלך להכשרה איתם, והצטרף בהמשך בעקבות פגישה מקרית עם יוסי-פס ברחוב. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |