בתשובה לירון, 10/10/10 10:48
553149
פ • בתשובה לירון יום א', 10/10/2010, 12:53
מכיון שמצאת לנכון לפרסם את דבריך בדיון זה - מן הראוי להזכיר שהטיפול בתינוק המדובר בכתבה זו אינו ממומן ע"י המדינה אלא מתור/מים פרטי/ים.

הסגר על רצועת עזה החמיר מאוד את מצב מערכת הבריאות העזתית, דבר שמביא לכך שחולים קשים, ובייחוד כאלה הזקוקים להצלת חיים, מגיעים לישראל.

משהו שחשבתי, על גבול הפנטזיה, ולא מצאתי לו התייחסות ישירה ברשת בארץ:

הן בשטחים והן בתוככי מדינת ישראל, מתקיימים בחברה הערבית מקרים רבים יחסית של נישואי קרובים. התינוק שבכתבה, מוחמד אבו מוסטפה, חולה במחלה גנטית. לי אישית לא ידוע אם ריבוי נישואי הקרובים נובע בעיקר מתרבות ומסורת או שגובר כאן חוסר הברירה הטכני המונע קשרים חופשיים בין גושי אוכלוסיה, עקב קשיי ניידות (בתוך המדינה), הגבלות תנועה (בשטחים) וכו'. מכל מקום, לפחות תיאורטית, לו לא היו אותם קשיים והגבלות - הייתכן ששיעור נישואי הקרובים בחברה זו היה נמוך יותר, ואולי, אינשאללה, אולי אפילו נמוך יותר במידה משמעותית (?), וע"י כך היו נמנעים מקרים רבים של מחלות גנטיות, על כל הנובע מהן, ולאמא ראידה היה נולד מוחמד מתוק ובריא, וגם שתי אחיותיו ז"ל ‏1 היו נולדות בריאות?

‏1 למקרה שמסתובב כאן איזה מתוסכל למינהו - השאלה אם מותר להגיד 'ז"ל' על ערבים, מוסלמים, פלסתינים וכו', לא מעניינת אותי.
חופש תנועה 553153
אפופידס • בתשובה לפ יום א', 10/10/2010, 13:43
אולי אין לזה התייחסות מאחר וניתן לפסול טיעון זה על הסף?
ברצועת עזה הצפופה מתגוררים 1.5 מיליון איש. לא נדרש שם מאמץ תנועתי מיוחד כדי להתחתן עם מישהו מחוץ למשפחה. מספיק לזרוק אבן מהחלון ולגרור את הקורבן פנימה.

מעניין שבמקרים מסויימים, דווקא חופש תנועה עשוי לעודד נישואי קרובים. אחד הדברים ששיפרו מעט בשנים האחרונות את מצב הקהילות המוסלמיות באירופה, ובמיוחד את זכויות הנשים שבהן הוא החמרת חוקי ההגירה שם. קודם לכן ניסו הורים רבים להביא לילדיהם בני זוג מן "המולדת הישנה", הרבה פעמים אלו קרובים, כדי לשמר את המסורות, המנהגים והנאמנות השבטית, על כל הכלול בכך. כעת, נאלצים הם לספק לילדיהם את מה שיש, גם כאשר מעטים הם הגנים המשותפים לבני הזוג.
553154
נועה ו • בתשובה לפ יום א', 10/10/2010, 13:45
תרבות ומסורת.
אפילו עם כל ההגבלות שיש, הרי עדיין אפשר להנשא למישהו שאינו בן הדוד שלך מדרגה ראשונה. למשל, בן השכן. התופעה נפוצה ביותר גם בקרב ערבים אזרחי ישראל, ובמזה"ת בכלל.
לפי
התופעה בירידה בקרב ערביי ישראל: בשנות ה-‏60 השכיחות היתה 50%, ובשנות ה-‏80 40%. כמדומני שהיום השיעור הוא 35%.
בכווית ובירדן, שתי מדינות שאוכלוסייתן אינה נתונה לעוצרים, סגרים ומחסומים, השכיחות היא 50%.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות