בתשובה ליהונתן אורן, 09/10/10 13:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההפרכה היא הנימוק... לשינוי בעמדה/פעולה. אני חושב שאיבדתי את החוט. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אנחנו לא זקוקים לדעת למה זה לא עובד כדי לדעת שזה לא עובד. אם אני מאמין שריקוד הגשם מביא את הגשם זה בסדר. אם רקדתי את ריקוד הגשם והגשם לא בא, אני לא יכול להמשיך להאמין בזה ולהיות רציונאלי. אם אני מאמין שיש לי מזל ואתעשר אם אקנה עכשיו כרטיס פיס, זה בסדר. אם קניתי כרטיס ולא זכיתי ובכל זאת אני ממשיך וקונה כרטיסים על סמך אותה אמונה, אני כבר לא רציונאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, לא... או ודאי וודאי. אם אני מאמין שתנאי מספיק להורדת גשם הוא שאני ארקוד, ואחרי שרקדתי הוא לא ירד, אז אתה צודק. האמונה שלי הופרכה ואדם רציונלי יזנח אותה. אבל אם אני מאמין שהריקוד רק משפר את סיכויי הגשם (כלומר יש עוד תנאים הכרחיים, שאינני יודע את כולם) אז העובדה שלא ירד גשם אחרי שרקדתי, איננה מפריכה את אמונתי, ואני יכול לרקד וגם להיות רציונלי. (ובדוגמת המזל: אם אני מאמין שיש לי יותר מזל מלאיש הממוצע, זה לא אומר שאני מאמין שיש לי 100% מזל. את הסברה שיש לי 100% מזל קל מאוד להפריך. את הסברה שיש לי 10% יותר מזל מאשר לך, קשה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדוגמת המזל, אתה צודק. אני חוזר בי. אני לא מקבל את רעיון המזל לא בגלל הפרכה או הוכחה, אלא בגלל שזה לא מתאים למטאפיזיקה שאני אוחז בה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |