בתשובה לתשע נשמות, 05/10/10 22:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מתי הסתכלנו בעברית אחורה אל העתיד? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה אומר שמשהו הוא מאוחר יותר, שהוא קורה אחרי משהו אחר, אתה מיחס כיוון של קדימה למוקדם ואחורה למאוחר, כלומר נקודת מבט של קדימה אל העבר ואחורה אל העתיד. זו התפישה התרבותית של מי שיצר את השפה הזו (סביר שהיא גם קשורה לכך שמזרח היה ''קדימה'' ומערב היה ''אחורה''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין! לא חשבתי על היפוך ההתייחסות אל קדימה/אחורה בזמן.. מפתה לחשוב שהסיבה למהפך היא שינוי בסגנון החיים: בתרבות שיושבת במקום אחד ומודעת לגרמי השמיים, קודם השמש זורחת בקדם, ורק אחר כך שוקעת בים האחרון. בעידן המודרני, התנועה הדרמטית היא התזוזה שלנו, לפני שעה היינו בירושלים, ועוד מעט נגיע קדימה, לתל אביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מעניין ומתעתע. בטוח יש לזה סיבה לשונית טבעית ופשוטה מאד, אך אינני יודעת מהי. למשל בתור לקופה, האיש שעומד אחרי בציר התור, בא מאוחר יותר (קדימה) בציר הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה היום אנחנו תופסים את עצמנו כנעים קדימה בציר הזמן אבל בימי קדם ראינו את עצמנו כעומדים בזמן שהזמן חולף על פנינו אבל מעניין מתי השינוי בתפישה קרה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבחנה יפה, ולמעשה לא חל שינוי בתפיסה, גם אנו תופסים את הזמן כחולף על פנינו. כשאנו מחכים לסיום הלימודים, למשל, איננו אומרים 'מתי נגיע לשתיים', אלא 'מתי שתיים תגיע'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיא דויטשר, ב''גלגולי לשון'', מראה גם את הכפילות הזאת, וגם שהיא קיימת בעוד שפות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הוא כותב? בגיגול הספר נראה ממש שווה רכישה, אבל אמתין עם זה בינתיים. אז ספרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר החזרתי את הספר לספריה, אז אני לא זוכרת יותר פרטים. במקום להמתין עם הרכישה - לך לספריה! כך תחסוך 70 ש"ח לספר וכ-1000 ש"ח למ"ר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |