|
||||
|
||||
לא, הוא דווקא הבין ישר, וזה הסרקאזם שלו. |
|
||||
|
||||
כן, הבנתי את זה ותגובתי היתה הסרקאזם שלי. |
|
||||
|
||||
אשרי מי שיש להם. ורק אנוכי, הסרקאזם שאין לי עומד לו לבד, בדד, בצד - איך יוכל לשמוח? איך יוכל לרקוד? - עת תרמיליו ריקים מאוד? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |