|
||||
|
||||
מעניין להשוות לגרסה שלו ב'וואלה', מיוני: "לא הייתי על גג האונייה, אלא בבטנה. הפעילים הביאו עמם שני לוחמי קומנדו. תאמין לי, הסתכלתי עליהם והיה להם פחד בעיניים. הם היו מוקפים בלפחות מאה אנשים שאחיהם נרצחו כמה דקות קודם לכן, והם חששו שאנחנו נעשה להם מה שהם עשו לנו. לקחתי את האקדח האישי של אחד מהם, הוצאתי את המחסנית, שלפתי את כל הכדורים והגשתי אותם לאדם אחר שהיה לידי. החיילים האלה פחדו כל כך, אבל לא פגענו בהם". |
|
||||
|
||||
אופס, הגבתי לאייל אלמוני. טעות. |
|
||||
|
||||
צריך איזו מחווה שפירושה ''אני כותב את זה רק כדי שכולם ידעו שאתה קשקשן, ואין לי כוונה להמשיך איתך בדיון. אם מישהו רציני רוצה להגן על העמדה שלך, אשמח לענות לו''. |
|
||||
|
||||
זה היה בשלב מאוחר יותר כשכבר תפסו שני לוחמים. אולי לפני הנחיתה הוא לא היה בבטן האניה? |
|
||||
|
||||
בפעם הראשונה הוא לא אמר שום דבר שמשמעו "הייתי למעלה, ראיתי את הסיבוב הראשון, ירדתי". שלא לדבר על זה שהוא *כן* אמר "בדיוק כשהגעתי לשם, אחד מחיילי הקומנדו נפל מהסיפון העליון, ממש מטר וחצי לפני, לנגד עיני." |
|
||||
|
||||
אוף, נחתך. בקיצור, לאור מה שהוא אומר על הבחור שנופל מהשמיים, המשפט "לא הייתי על גג האונייה, אלא בבטנה. הפעילים הביאו עמם שני לוחמי קומנדו" הופך לחסר הגיון. אפשר גם, בקלות, להשוות סדר פעולות. ביוני: "לא הייתי על גג האונייה, אלא בבטנה. הפעילים הביאו עמם שני לוחמי קומנדו... 2. לקחתי את האקדח האישי של אחד מהם, הוצאתי את המחסנית, שלפתי את כל הכדורים והגשתי אותם לאדם אחר שהיה לידי." ועכשיו: 1. בדיוק כשהגעתי לשם, אחד מחיילי הקומנדו נפל מהסיפון העליון, ממש מטר וחצי לפני, לנגד עיני... 2. הדבר הראשון שראיתי זה את האקדח 9 מילימטר שעליו, ומיד ניסיתי לקחת אותו. החייל היה בהכרה אבל די בהלם, והיה קל להתמודד איתו. לקחתי את הנשק ממנו, אבל לא ידעתי מה לעשות איתו. 3.עליתי לגשר הפיקוד ושאלתי את הקפטן אם הוא יכול לקחת ממני את האקדח. הוא אמר לי 'לא, אני לא רוצה כאן כלי נשק'. בסוף החלטתי להפריד את הנשק מהכדורים." פלאי פלאים ממש: ביוני בבטן האוניה, אחרי שהוא מציין *לא הייתי על גג האוניה אלא בבטנה*, הוא פרק את האקדח של חייל. ואילו בספטמבר, הוא פרק את האקדח של חייל על אחד הסיפונים, וגם עלה לגשר הפיקוד. או שזה אקדח מופלא, או שזה חייל מופלא. (וכמובן, ייתכן שהוא פשוט פרק את האקדח של כל החיילים הישראליים, עלה וירד מעלה-מטה, אבל איכשהו כל פעם מצליח לספר רק סיפור אחד מתוך כמה...) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |