בתשובה ליהונתן קורא, 15/09/10 19:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני נמנע מלהשמיע טענות אישיות, כשם שאתה וגם קודמך משמיעים כלפיי. באותה מידה אני יכול לענות לך שהגיחוך שלך הוא שמלמד עליך. אבל הבה נמנע מכל אלה למען תרבות הדיון. אני חושב וגם יודע שהישיבות מעניקות לימודי מוסר, ודנות גם בשאלות פילוסופיות. נער חילוני ממוצע אינו מכיר כלל את סוגית 'גוף ונפש' נער דתי בוודאי יודע אותה. לא ברמה אוניברסיטאית, אבל ברמה מספיקה שגורמת לו לחשוב ולא רק לשנן. הפנייה לעיסוק בכתבי חז''ל פותח בפניהם צוהר לאוצר החכמה היהודית שאין לה מקבילה במה שמציע החינוך החילוני, ובוודאי במה שמציעים אמצעי התקשורת. כמה וכמה תגובות אינן מציעות יותר מאמירות סטריאוטיפיות שגורות שאין בהן ממש כלפי הציבור החרדי, וכדי לבסס את הדברים הם מחפשים- כמוך, דוגמאות שעל מנת להביש את הצד האחר ולסתום את טיעוניו. אמא טליבאן, ונציג האל עלי אדמות, ונשים בשמחת בית השואבה והלאה מזה קשקושים פולמוסניים שמאפיינים מצב של הכחשה. בעוד הציבור החרדי מצליח לשמר את האידיאל הלימודי, נדמה לי כי הציבור החילוני הרים ידיים. אינני סבור שגיבורי התרבות של התלמיד החילוני הם פילוסופים, סופרים רופאים ופרופסורים. אולי עד לפני עשור היה דבר כזה, אבל אני נאלץ להסכים עם ראובן שציין כי רדידות מחשבתית, סגידה לפרצופנים, דברי אגו, עדריות מאפיינים יותר את התרבות החילונית. המצב הפוסט מודרני (סליחה אם פגעתי ברגשות של עוד קשקשן) אינו מבחין בין רע לטוב, ולדידו הכל לגיטימי. גם פורנוגרפיה. אין סולם ערכים, הכל ארעי, משתנה, מהיר ובסיכומו של דבר מציע בעצם- כלום. בספרו 'ארוס וציוויליזציה' מצביע פרויד על הפיכת המין למעין עניין של פורקן יצרים. אנו מקיימים יחסי מין כשם שאנו צופים בטלוויזיה. חיים ללא הדחקה, חיים ללא סובלימציה. בעיניי חברה שהאידיאל והנורמה שלה הוא סיפוק צרכים, היא חברה דקדנטית אשר לא רק שהיא עומדת במדרגה מוסרית נמוכה, היא מקפחת את חיי הרוח שלה עצמה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טענה אישית קטנה: העובדה שאינך מחלק את דבריך לפסקאות נפרדות מעידה עליך כאלף עדים שלא ברור לך כמה החלוקה הזו מקלה על קריאתו של טקסט ארוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמאפיין את הדיון הזה הוא ששני הצדדים מסבירים בפירוט מה רע בתפיסה השניה, אבל לא מסבירים מה טוב אצליהם. האם מישהו פה יכול לומר כמה מילים טובות על המגזר שלו במקום רעות על השני? למה זה מאיים כל כך? למה לא לומר: אני חשטף שאינו מכוכבן1, ואני אוהב את זה, אבל אני רואה גם דברים טובים אצל החבר'ה המכובנים - והלוואי שנוכל ללמוד מהם (דברים מסויימים וכך להשאר לא מכוכבנים אבל יותר טובים ממה שאנחנו עכשיו) 1 ניסיתי לקחת דימויים מעולם נייטרלי בכדי לא ליצור אנטי עוד בראשית המשפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מכליל בצורה כזו גסה ומעליבה, אז כן, אתה גם פוגע אישית. כנראה שאין על מה לדון כי אני חד וחלק לא מסכים איתך. ייתכן שהנער החילוני הממוצע לא מכיר את סוגית גוף ונפש כמו הנער החרדי (אני בספק, אבל נניח). אבל להגיד שנערים חילוניים לא מהרהרים בסוגיות מוסריות כמו נערים חרדים? אתה כנראה רואה יותר מדי MTV. תסתובב קצת בתנועות הנוער, בכיתות י"ב, בנערים שעושים מחויבות אישית. אתה טוען שאני לוקח את זה לטענות הרגילות נגד החרדים? ומה אתה בדיוק עושה אם לא את ההפך הגמור? בוא נסכם את זה ככה: כנראה שהממוצע החרדי והממוצע החילוני הם באמצע בין מה שאתה חושב ומה שאני חושב. סה טו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: אתה עושה את *אותה ההכללה בתמונת הראי* (ולא ההפך הגמור, כפי שכתוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך ילדים שעושים מחוייבות אישית זה "נערים שמהרהרים בסוגיות מוסריות"? אני לא רואה איך זה מתחייב מכך שלוקחים ילדים ומכריחים אותם, נגיד, לעשות קצת עבודה שחורה במשמר האזרחי. אם המחוייבות האישית לא הייתה מחוייבות אישית אלא התנדבות אישית אולי היה על מה לדבר כאן. בשלב הבא אולי תגיד שאות למוסריות הגבוהה של הנערים החילוניים היא איך שהם מתגייסים להתרים עבור אגודות שונות ומשונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש"ז, "ארוס וציויליזציה" הוא ספר ידוע של הרברט מרקוזה, בעל אוריינטציה פרוידיאנית. אם אתה באמת מדבר על פרויד, ייתכן שכוונתך לספרו, שנדמה לי שלא תורגם לעברית - "Civilization and Its Discontents", ובמקור הגרמני - "Das Unbehagen in der Kultur". היות שנושא הפתיל הוא אחר, לא אכנס לנושא זה, אבל בכל אופן, נראה לי שבין אם התכוונת לפרויד או למרקוזה, שילוב השם "ארוס וציויליזציה" בתגובה זו, בהקשר זה ובאופן המסויים הזה - הוא קצת לא הוגן כלפי שניהם. ברשותך, מספר שאלות המסקרנות אותי: א. אני, בין השאר, מתגובה 551311. האם התכוונת אלי במילותיך שבסוגריים: "סליחה אם פגעתי ברגשות של עוד קשקשן"? ב. האם השימוש במילה זו, "קשקשן", ובעוד נגזרות שלה, וכן הטון הכללי של תגובתך זו - מהווים, לדעתך, דוגמה מייצגת לעידון היצרים הדתי המפורסם (בהנחה ש"יצר" איננו רק יצר מיני, אלא הגדרת מכלול היצרים האנושיים)? ג. להבדיל מגישת קודמיך, לא ברורה לי גישתך וצורת שימושך בהגדרה "פורנוגרפיה", ולא ברור לי היכן אתה מציב את הגבול בין פורנוגרפיה לבין סתם גישה מינית חיובית ונינוחה. נניח, אישה שאינה מקפידה לשמור על בתוליה עד לנישואיה, והיא מגיעה אל ליל הכלולות כשמאחריה 4-5 מערכות יחסים אינטימיות - האם היא, לטעמך, סתם אישה נורמטיבית בת זמננו (והיא כנראה לא דתיה במיוחד) - או שיש בסגנון חייה משהו "פורנוגרפי"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מושך את המילה ''קשקשן'' ואת המילה ''קשקושים'' מתגובתי, מילים שאינן הולמות את תרבות הדיון, כוונתן לא באה לתאר אותך או את האחרים, אלא את התגובות הפולמוסניות כלפי הדעות שהבעתי. ייתכן שמשכתי קצת אש ונקלעתי לעמדה מתגוננת. אינני מורה מוסר לאנשים ואני מכבד את זכותו של כל אדם לחיות את חייו כרצונו ולפי ראות עיניו. אינני סנגור לאמא טליבאן ולרב עובדיה ולהלכות שאינן עולות בקנה אחד עם מה תפישתי. פתיחות מינית בעיניי היא דבר חיובי. מערכת יחסים אינטימית היא בוודאי דבר חיובי. פורנוגרפיה מופיעה במקום שבו אדם חדל מלראות בעצמו ובסובביו אלא בתור אובייקטים של סיפוק מיני, ועולם דימויים פורנוגרפי הוא עולם שרואה בכל דבר את שלו ואת שלה. ייתכן ואף רצוי שיש מקום להוסיף חינוך לערכים ליברלים, לסובלנות, לאזרחות במגזר הדתי. אני מסכים שהן המגזר הדתי והן המגזר החילוני מגדירים את עצמם בעזרת דעות קדומות על האחר. לא שירבבתי את הביטויים 'פוסט מודרנה' ו'ארוס וציוויליזציה' בלא טענה, כך שבעיניי יש להן עמידה ותוקף בתוך הדיון. אתה מוזמן להרחיב אותו בכל כיוון שאתה רוצה ולהאיר את עינינו במה שאולי אינני יודע. בברכה. ובלי כוונה להעליב אף אחד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |