|
||||
|
||||
אוי, נו באמת, "חומר מנהיגותי"? "מהסוג של דיין, רבין ושרון"? הפעם האחרונה שהוא היה "מנהיגותי" היתה במקרה בעניין מיותר לגמרי, כמו כל דבר "מנהיגותי" אחר. זה היה על האנדרטה ב 82 ומאז הוא "מנהיג" מאלה שהמנהיגות אצלם נמצאת בישבן, ישבן שפשוט הצליח להידבק לכסא לתקופות ארוכות. זה כל הסיפור, יש לנו המון כאלה. אני מאחל לו כל טוב כמו שאני מאחל לכל אדם, אף אחד לא צריך לשלם על חטאיו לנצח (חוץ מרוצח, כל רוצח), אבל אם הוא יילך אז הוא יילך ויבואו חמישה במקומו, לא קרה שום דבר (חוץ מזה שהתקשורת כרגיל תברבר כמה ימים על "הטרגדיה" האישית. גם הם צריכים להתפרנס) |
|
||||
|
||||
יכול להיות שהפרזתי בהשוואות לדמויות פוליטיות אחרות. מאידך עומדת העובדה שהוא היחיד בכל תולדות הכנסות שנבחר לתפקיד יו"ר ועדת חוץ ובטחון למרות שנמנה על מפלגת האופוזיציה העיקרית. מה שעשוי להעיד כי גם יריבים פוליטיים רואים בו משהו מיוחד. ובעניין נסיון ביצועי לעומת טיפוס בשלבי העסקונה ניתן לומר שגם א/נשים שיש לגביהם כמעט קונצנזוס - דן מרידור למשל - לא עשו מאומה בחייהם מלבד להידבק לפטרון פוליטי, ומשם לכיסא. לא אשים שק על ראשי במידה ויחול עליו קלון. זו בהחלט לא טרגדיה לאומית, אלא סוג של החמצה עתידית, להכרתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |