בתשובה לעדי סתיו, 12/09/10 16:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא לגמרי ברור לי הקשר בין השעה בה השמש בשיא הגובה לבין שעות הזריחה והשקיעה. עוד דבר שבלבל אותי היה ההתיחסות למהירות התנועה סביב השמש, דבר שלא נראה לי רלוונטי לעניין אי הסימטריה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שיא גובה השמש ("חצות היום") הוא תמיד באמצע בין זמן הזריחה לזמן השקיעה1. לכן, אם שעת חצות היום מאוחרת ב15 דקות, גם הזריחה והשקיעה מאוחרות ב15 דקות. לגבי התנועה מסביב לשמש: בשנה כדוה"א מסתובב סביב עצמו 366.25 פעמים, ולא 365.25 פעמים. מכיוון שאנחנו מודדים יום ע"י כך שאנחנו מחכים לכך שהשמש תחזור לאותו מקום, ולא לכך שאבסולוטית כדוה"א יחזור לאותו מקום ביחס ליקום/כוכבים, הרי שכדוה"א צריך להשלים עוד 1/365.25 סיבוב בכל סיבוב אבסולוטי ("יום סידריאלי"), וזה מצטבר ליום בכל שנה. המהירות הלא־אחידה של כדוה"א מסביב לשמש גורמת לזה שאמנם היום הזה מצטבר בצורה שווה בסוף השנה, אבל בקצב שונה בעונות שונות, ולכן שעת חצות היום זזה קדימה ואחורה במהלך השנה. 1 למעט הצטברות האפקט המדובר ביום יחיד, שהיא באמת זניחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "אבסולוטית כדוה"א יחזור לאותו מקום ביחס ליקום/כוכבים"? הרי ברור שבכל יום, כדוה"א זז אבסולוטית, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, כל יום כדוה"א מסתובב אבסולוטית, אבל אבסולוטית, הוא מסתובב בכל יום שמשי (24 שעות בדיוק) יותר מה360° שהיית מצפה. הוא צריך להסתובב כמעט 361° בכל יום, כשהמעלה הנוספת היא כדי שהשמש תהיה שוב מעל אותה נקודה של כדוה"א, כי הרי בינתיים כדוה"א זז קצת במסלולו מסביב לשמש, והשמש כבר לא בדיוק באותה זווית אבסולוטית. בסה"כ, התוצאה היא שכל 24 שעות הכוכבים זזים בקצת פחות ממעלה לכיוון מערב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |