|
||||
|
||||
אז זה כמו לתרום לבנק העולמי או לאחד המוסדות בסגנון. דיברת קודם ב-תגובה 550818 על "קרן שעם עקרונותיה הם מסכימים". זה היה מוזר אם הם היו תורמים לקרן שעם עקרונותיה הם לא מסכימים. ואז הוספת ניסוח קולע: "ולחזונם יהיה משקל רב בצורה בה היא תשתמש בו לאחר מותם". הייתי יכול להבין אם היה להם חזון ייחודי שהם היו מקדמים באמצעות ההון. אבל אין כזה. בעיניי, זאת שוב הצהרה על כך שהמשחק היה לשם המשחק. |
|
||||
|
||||
אני מתאר לעצמי שלשאלה למה עשירים מתאמצים להתעשר אין תשובה אחת פשוטה, ויכול להיות שעבור חלקם זה באמת רק משחק שהם נהנים לשחק. אני יודע שאת פנטזיית ההתעשרות שלי מניע, בין השאר, רצון להשפיע - אבל עד שלא אגשים אותה, איני יכול לשמש אפילו כראייה אנקדטולית. אבל מה שלא יהיו המניעים שלך, דמיין שהמזומן שלך - אחרי שהורשת לילדך ונכדך סכומים דמיוניים - עדיין גדול פי 10 מהתל"ג של זמביה. זה באמת נשמע לך בלתי סביר שמחשבה בנוסח "היי, אני יכול להפוך את העולם למקום טוב יותר" תעבור לך בראש, ותהפוך למעשה? ולמרות שאתה מבין שזה אמנם לא חזון אינדיווידואלי ומיוחד - כל אפס ברחוב רוצה להציל את העולם השלישי - הפרקטיות שבך מנצחת את האקסצנטריות שבך (אתה מיליארדר, אחרי הכל, כנראה שככה תמיד פעלת), ולאחר מותך תבחר להשקיע את הונך במטרה הזו? זה לא מחוייב המציאות, כמובן. אבל זה לא נשמע לי כמו תופעה שדורשת הסבר מיוחד. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתיאור שלך לא מתנגש עם הצורך בהסבר. כן, זה סביר לרצות להפוך את העולם לטוב יותר אם נתקעת עם מיליארדים ביד. לא, זה לא סביר לעבוד קשה כדי לצבור עוד ועוד מיליארדים אם בעצם אין לך מה לעשות איתם. אתה כמובן צודק בכך שיש תשובות רבות לשאלה מדוע עשירים מתאמצים להתעשר. אולי באפט עדיין מנסה להוכיח לעצמו שהוא לא כישלון כמו שאבא שלו חשב עליו (סתם משהו שהמצאתי כרגע). אבל העמדה על הפסיכולוגיה האישית היא לפעמים ההסבר הפחות טוב, כי היא מונעת מאיתנו להעריך את סבירותן של תופעות חברתיות. במקרה שלנו, השאלה היא מדוע זה נראה לנו סביר שאדם צובר כסף בכמות כזו שלא הוא ולא משפחתו יוכלו אי פעם להשתמש בה. בהצלחה עם הגשמת הפנטזיות. |
|
||||
|
||||
אתה כותב "מדוע עשירים מתאמצים להתעשר". ובכן, לפחות באשר לאלו שממשיכים להרוויח כסף שאינו מקדם את רווחתם, הסיבה לדעתי היא זו המניעה רבים מאיתנו: מורים, טריאתלוניסטים, ליצנים ומגדלי קישואים - רצונו של אדם להצליח במעשה ידיו, הן בין אם זה תחביב ועל אחת כמה וכמה אם זה מקצוע. זכור שרובם ככולם של המיליארדרים הנ"ל הם אנשי עסקים במקצועם. אני מנחש שהכסף העודף בשבילם אינו המטרה, אלא ההוכחה, קודם כל בשביל עצמם, שהולך להם במה שהם יודעים לעשות הכי טוב, שהם מצליחים לממש את הכישרון שלהם. |
|
||||
|
||||
כן, כולנו משחקים ולכל משחק יש כללים משלו. אבל יש משחקים שהתועלת שלהם היא חיצונית למשחק, ויש משחקים שאין להם מטרות ותועלות מחוץ לכללים עצמם. אפשר להנות מהמשחק ובסוף להחזיר את הכסף לקופה הכללית של המונופול בשביל מי שירצה לשחק בעתיד. |
|
||||
|
||||
מיליארדרים הם גם בני אדם, וכמו כולם הם רוצים כבוד וכיבודים, כמובן - ביחס לקבוצת היחוס שלהם (מיליארדרים אחרים). אז אם הם רואים שכולם מלקקים לנוחי דנקנר כי לו יש הכי גדול, אז הם יתאמצו כדי שלהם יהיה אפילו יותר גדול. (הון) |
|
||||
|
||||
נכון. |
|
||||
|
||||
יש גם את העניין של האחריות לרוב האנשים העשירים האלו יש מאות או אלפי עובדים שתלויים בהם הם לא יכולים להכריז יום בהיר אחד ''יש לי מספיק כסף אז אני סוגר ת'בסטה וכולכם מפוטרים'' כלומר הם יכולים לעשות את זה אבל זה יהיה ממש מגעיל |
|
||||
|
||||
הם יכולים. עזריאלי הנפיק את החברה שלו בין השאר כדי לקבל אפשרות להעביר חלקים ממנה ולמכור חלקים ממנה ל''ציבור''. גייטס פרש ממיקרוסופט. |
|
||||
|
||||
מה הנקודה שלך? אני דיברתי על סגירה של החברות ולא על מכירה או פרישה מסודרות הצעתי את זה כעוד סיבה למה אנשים ממשיכים אחרי המיליארד הראשון הם לא מעריכים שיש להם אפשרות לצאת מהמשחק באופן מסודר ובלי לפגוע בעובדים ו/או המשקיעים ולכן הם ממשיכים מתוך תחושת אחריות |
|
||||
|
||||
ואני הצעתי את מה שאני הייתי עושה אם אני עזריאלי או דנקנר או פישמן או אברמוביץ' - מוכר את העסק במיליארד, שניים, חצי, לוקח את המזומנים והולך לדוג בים (ע''פ המשל המפורסם). |
|
||||
|
||||
אחריות כלפי עובדים אינה נמצאת גבוה מאוד בסולם הערכים של אוליגרכים ןמיליארדרים. אחרת לא היו מגיעים להיות אוליגרכים ומיליארדרים. ובכלל, תמיד אפשר למכור הקונצרן כעסק חי לאוליגרך/מיליארדר אחר. או להנפיק בבורסה כדוגמת עזריאלי לאחרונה (עם פרמיה שמנה שנחתכה בצוק העתים). |
|
||||
|
||||
אלא אם כן אתה מיליארדר אז הצהרה כזאת נשמעת כאילו אתה טוען שהסיבה שאתה לא עשיר היא בגלל שאתה מה זה צדיק |
|
||||
|
||||
רחוק מכך. גם בעושר וגם בצדיקות. מצד שמיני אני לא בהכרח מתפעל ממי שנזכרים בסוף דרכם עלי אדמות להחזיר משהו לחברה אותה גזלו משך שנות דור בתעלולי אי תשלומי מיסים, בניצול עובדים דרך שכר מינימום משפיל, בזיהום הסביבה והחלל הציבורי וביתר רעות חולות שהמטירו בעלי הון דומיננטיים כדוגמת ''הברונים השודדים''. |
|
||||
|
||||
זה שכמה יהודים נהגו לשתות דם של ילדים נוצרים לא אומר שזה מנהג נפוץ וזה שכמה מהעשירים המפורסמים עשו את הונם בדרכים לא יאות לא אומר שרובם כאלה השאלה הייתה למה אנשים ממשיכים לעשות כסף הרבה אחרי שהם נהיו לעשירים ביחוד כשאח''כ הם תורמים חלק גדול מהכסף הזה זו לא פעולה הגיונית לאנשים אנוכיים |
|
||||
|
||||
גם להעביר את הכספים לילדיך אינה פעולה הגיונית לאנשים אנוכיים, והמחמירים אפילו יגידו שגם למות לא:). |
|
||||
|
||||
עזריאלי משאיר את ילדיו במצב טוב מאוד. קשה להגיד על זה "משחק". גייטס ובאפט התחייבו לתרום 99% מהונם, אם הבנתי נכון. גם אחוז אחד מ־50 מיליארד זה משהו שלא הולך ברגל. אני מניח שילדיו יאלצו להסתדר עם ירושה של 500 מליון דולר "בלבד". וזה בהנחה שאין להם כבר כמה מליונים משל עצמם. כמוכן, גם אם חזונם אינו ייחודי, הוא אולי לא דומה בדיוק לזה של אחרים (מבחינת סדרי עדיפויות. |
|
||||
|
||||
אולי באמת אחרי שבאפט עשה את ה-500 מיליון, כל השאר היה פשוט עניין של אינרציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |