בתשובה להאייל האלמוני, 05/09/10 18:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין אפשרות לדעת ואין גם צורך לדעת. מה מתרחש בנבכי לבבו (השחור) של הרוצח מעניין אותי כקליפת השום. לעומת זאת ל_הבעת_ החרטה יש משקל וחשיבות. לכן גם חשוב ש"הבעת החרטה" לא תיעשה בגמגום, חצי פה או קריצה בין הרוצח לאדם אחר או קבוצה קטנה, אלא תהיה הבעת חרטה ברורה, בהירה, ופומבית. אם הסכנה שעמיר מייצג היא האפשרות שהוא עצמו ישוב וירצח אז באמת הכנות וה"אמיתיות" של החרטה חשובות. מצד שני, כמו שכתבו כאן רבים לפני, מאי נפקא עמיר מכל רוצח אחר מבחינה זו? הלא כל רוצח שמביע חרטה אפשר וחרטתו היא חארטה ולא חרטה, ואין אפשרות לדעת. לעומת זאת לגבי הסכנה שהוא מייצג כגיבור, חוזה או מרטיר שהקריב עצמו למען "מטרה צודקת", חרטה ברורה בהירה ופומבית שיביע (כלומר *אם* יביע) היא בעלות משמעות רבה. לכן הדרישה מעמיר אינה "שיתחרט", דרישה שאכן אין אפשרות לאמת אם התממשה, אלא ש"יביע חרטה" - דרישה שאפשר ופשוט לבדוק אם התממשה בצורה המניחה את דעתו של בית הדין (לפי תגובה 550475) הדן בתנאי המאסר ובקציבת העונש. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |