|
||||
|
||||
יפה. רק הערה אחת: אני לא בטוח שהייתי משנה "הלום מפחדים" ל"הלום פחדים". המילה "הלום" מוכרת מצירופי סמיכות - הלום רעם, הלום יין/שיכר - וכשאני קורא "אני הלום פחדים" אני קורא "אני מפחד מאוד", ובעצם מתעלם מההלם או המהלומה. "אני הלום מפחדים" כבר קובע שהדובר הלום, ורק אז מפרט ממה. אגב, כמוך גם אני לא מסתדר היטב עם ה"ידע" שאחר-כך. |
|
||||
|
||||
טכנית, כן, אבל דומני כי לא ניתן להתעלם מכך ש"הלום" קודם כול מכיל "הלם" גם אם הוא מאוייך לאחר מכן, ודאי כאשר גם הלם וגם פחד הם ענייני רגש המותכים זה בזה. כמו כן, מעבר לעניין התוכן "הלום מ" מחספס את הטקסטורה הלשונית. היינו, קיומה של אות היחס מונע זרימה חלקה ואורגניות של המרכיבים הלשוניים לטובת חשיפה של מבנה: זה גורם לזה, זה נובע מזה. זו הסיבה שמטפורות טובות לדעתי מדימויים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |